צופי ים הם חלק מתנועת הצופים הבינלאומית המתמקדת בשיט ופעילויות במים. פעילויות אלו יכולות להיות בים, בנהרות או באגמים. צופי הים מספקים הזדמנות להפליג, לשוט בסירות, ללמוד ניווט, ללמוד איך לעבוד על המנועים ולהתחרות בתחרויות. לצופי הים לעיתים קרובות יש מדים ייחודיים. בחלק מהמדינות או ארגוני הצופים, צופיות ימית היא תוכנית לצופים מבוגרים בלבד.

אחד האזכורים הראשונים של "צופי ים" הוא במגזין Chums המתייחס ל"צופי ים" בחודש יולי 1909. צופי-ים אלה, היו חלק מצופי Chums ומהצופים הבריטיים.

צי חטיבת הבנים הבריטיים, צוערי חיל הים הלאומי, נקראו "Scouts of the Sea" במהדורת המגזין מתאריך ה-14 ביולי 1909, ולאחר מכן נקראו "Sea Scouts of the Empire" במהדורת ה-28 ביולי 1909.^[1]

מאוחר יותר, צופי הים הצטרפו לארגון הצופים של באדן פאוול. במהדורה הראשונה של הספר "צופיות לבני הנעורים", הזכיר באדן פאוול ש"כל צופה צריך להיות מסוגל לנהל את הסירה, כדי להביא אותו כראוי לצד ספינה או מזח...". בחודש דצמבר 1908, הונפק תג הימאות הראשון כאחד מתגי הבקיאות הראשונים של תנועת הצופים. מחנה צופים התקיים ב-Buckler's Hard (אנ'), המפשייר, באוגוסט 1909, כאשר פעילויות השייט התקיימו במוקד המחנה.^[2]

בשנת 1911, באדן פאוול כתב את החוברת Sea Scouting for Boys. מדי צופי ים מיוחדים אושרו בשנת 1910 ובשנת 1912 השם "Sea Scouts" אומץ באופן רשמי לארגון הצופים של באדן פאוול.

במשך הזמן התרחבה פעילות צופי הים לשאר העולם.

ב-1919 הוקם השבט הראשון של צופי ים בתל אביב. השבט בתל אביב קיים עד היום והוא השבט הכי גדול.

ב-1934 הוקם שבט יפו ובשנות החמישים הוקמו שבטי הרצליה וחיפה.

ב-2001 הוקמו שבטי כנרת ונתניה.

ב-2009 הוקם שבט בת-ים.

ב-2023 הוקמו שבטי ראשון לציון ואשדוד.

סמינר Eurosea הוא סמינר צופי ים רשמי של צופי אירופה, שבעבר התקיים מידי שלוש שנים, ובשנים האחרונות מתקיים מדי שנתיים. מטרות הסמינר הם לאפשר לארגוני צופים לאומיים לחלוק רעיונות וחוויות למען פיתוח הצופיות הימית או פיתוח של תוכניות חינוכיות מבוססות מים בכלל.

משתתפי הסמינרים הם צופים פעילים ברמה הארצית או האזורית בצופי הים או בתחומי ההדרכה הימית, כמו גם נציגי עמותות המעוניינות להכיר ולקחת חלק בפעילות של צופי ים ברחבי אירופה.

• סמינר Eurosea 1, שנת 1985 – בסלוניקי, יוון
• סמינר Eurosea 2, שנת 1988 – ב-Harderhaven, הולנד
• סמינר Eurosea 3, שנת 1992 – ב-Vässarö, שוודיה
• סמינר Eurosea 4, שנת 1994 – בלונדון, בריטניה
• סמינר Eurosea 5, שנת 1997 – באוסלו, נורווגיה
• סמינר Eurosea 6, שנת 2000 – ב-Olsztynek, פולין
• סמינר Eurosea 7, שנת 2003 – ב-São Jacinto, Aveiro, פורטוגל
• סמינר Eurosea 8, שנת 2006 – ב-Korpo, פינלנד
• סמינר Eurosea 9, שנת 2008 – ב-Larch Hill, אירלנד
• סמינר Eurosea 10, שנת 2010 – ב-Plzeň, צ'כיה
• סמינר Eurosea 11, שנת 2012 – בקופנהגן, דנמרק
• סמינר Eurosea 12, שנת 2014 – ב-Brugge, בלגיה
• סמינר Eurosea 13, שנת 2016 – ב-Olsztynek, פולין

מגזר צופי הים הוא מגזר בתוך תנועת הנוער הצופים העבריים. כמו בצופים כך גם בצופי ים, המטרה היא חינוך הנוער והכנתו לחיים. ההבדל העיקרי בין צופי ים לצופים הרגילים הוא אופן העברת הערכים לחניכים. בניגוד לצופים, אשר מאמינים כי בעזרת מחנאות, שהייה בטבע, משחקי חברה ועוד, ניתן ליצור קבוצות ילדים מגובשות הנשענות על ערכי הצופה, צופי ים משתמשים בסירות חתירה ומפרשים, לשם השגת אותן מטרות. זאת בשילוב עם שיטות ההדרכה של תנועת הצופים.

צופי ים היא תנועת נוער קטנה באופן יחסי לצופים, אך ייחודית יותר. גילאי החניכים הם מכיתה ה' ועד כיתה י"ב, כאשר ברוב השבטים קיימת קבוצה של הורים, המשתתפים בפעילות. כיום פועלים בישראל תשעה שבטים: הרצליה, יפו, חיפה, תל אביב, במושבה כנרת, בת ים, נתניה, ראשון לציון ואשדוד.

לצופי ים ארבעה סוגי סירות, עליהן פועלים החניכים: קרוול, סייפן, סנונית ולווייתנית. לחלק מן השבטים יש סוגי סירות נוספים כגון קטמרן, לייזר, 420, 470, אופטימיסט, טופז, סירות מנוע וקיאקים. עקב היותה תנועת נוער מחנכת, צופי ים דוגלת בתחזוקת הסירות על ידי החניכים, למען החניכים, בחניכת הסגל.

שבט צופי ים מורכב משכבות גיל. מכיתה ה' עד ט', השכבה מחולקת לגדודים וקבוצות. לכל קבוצה מדריך בכיתה י'-י"ב, ולכל שכבה רכז המשתייך לכיתה י"ב, ש"ש (מתנדב בשנת שירות), או רכז בוגר. בכיתה ח', עוברת השכבה תהליך של מעבר לשכבה מגובשת, ובו עוברים החניכים שני שלבים: הראשון הוא ערבוב הקבוצות, שבו לוקחים את הקבוצות הקיימות ומערבבים אותם, לא לפי הקבוצות המקוריות (שבדרך כלל מחולקות על פי בתי ספר) ומשנים את המדריכים. השלב השני הוא הכרזת השכבה שמתקיים כמה חודשים אחרי הערבוב. השכבה מבטלת את קבוצתיה, ונשארת כשכבה אחת מאוחדת עד סוף כיתה י"ב. ברוב השבטים בארץ קיימת גם פעילות מסודרת וקבועה של קבוצת הורי החניכים בשבט, שכמו בניהם ובנותיהם, לומדים להפליג, לחתור ולמצות את ההנאה מהפעילות הימית. בנוסף לשכבות, קיימים צוותי הדרכה לכל שכבה, רכזים, רכזי הדרכה, מרכז השבט וראש השבט, הגורם ההתנדבותי בשבט. שבט צופי ים מתפקד כחלק מההנהגה האזורית של הצופים, ומזכירות צופי ים הארצית.

• שכב"צ (שכבה צעירה) – יסודות החתירה, קבוצתיות, יסודות ההפלגה בסירות גדולות וקטנות, וסיירות, ניווט ומחנאות מעשית.
• כיתות ט'-י' – בניגוד לצופים, קורס ההדרכה בצופי ים מורכב יותר, מכיוון שהוא כולל תכנים ימיים בנוסף לתוכני ההדרכה הסטנדרטיים. בשנים אלו מתקיים קורס ההדרכה, יחד עם נגיעה בתכני הפלגה מורכבים, והחשוב בהם הוא פיקוד על סירה. בתחילת כיתה י' מצטרפים החניכים לשכב"ג כמדריכים ופעילים בשבט.
• שכב"ג – עיקר התכנים הם להעשרה, כאשר המשקל המרכזי בשנים אלה נתון להדרכה וריכוז.

• צופי-ים תל אביב
  הפעילות מתבצעת בשני מוקדים:

1. בנחל הירקון, ברחוב אוסישקין 5. הורדת הסירות למי הנחל היא פעילות לשכב"ג ויציאה לים דרך שפך הנחל לכיתות ח'.
2. במרינה תל אביב נמצא מוקד הפעילות של כיתות ז',ט',י'.
   צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי ירוק.

• צופי-ים הרצליה (ידועים גם כ-"שבט דקר") – השבט נמצא בחוף זבולון והפעילות הימית מתבצעת בשני מוקדים:

1. בחוף זבולון – הסירות של שכבות ח' ומעלה נמצאות בתוך השבט על עגלות, והכיתות מבצעות הורדת סירות לחוף ויציאה בגלי חוף.
2. במרינת הרצליה – הסירות המשמשות את השכבות הנמוכות (שכבות ז' ומטה) נמצאות במרינה.
   צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי בורדו.

• צופי-ים חיפה – הפעילות מתבצעת ב"חוף שמן", אך לעיתים רחוקות יש פעילויות שמתרחשות בחוף השקט בשכונת בת גלים.
  צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי כחול.
• צופי-ים כנרת – הסירות נמצאות על החוף או עגונות במים. כל הפעילות נעשית מהחוף.
  צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי אדום.
• צופי-ים יפו – הסירות עוגנות בנמל יפו והפעילות הימית מתבצעת בנמל וממנו.
  צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי צהוב.
• צופי-ים עכו – נסגר עקב בעיות תקצוב מהעירייה.
• צופי-ים נתניה (ידועים גם כ-"שבט סירונית") – ממוקם בקצה הצפוני של הטיילת ב"חוף סירונית" ("קונטיקי"). הסירות נמצאות בתוך השבט על עגלות. היציאה לים מתבצעת מהחוף.
  צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי אפור.
• צופי-ים בת ים – שבט צעיר יותר. הסירות נמצאות בתוך מבנה השבט על עגלות. הפעילות מתבצעת בחוף "סי פאלאס".
  צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי תכלת.
• צופי-ים ירוחם – נעשה ניסיון שלא צלח להקים שבט באגם ירוחם, ואף התקיימה שם תחרות חתירה, שכיום מתקיימת מדי שנה בצופי ים תל אביב.
• צופי-ים טבריה – פעל בנמל טבריה ונסגר בתחילת שנות ה-2000.
• צופי-ים ראשון לציון – שבט ראשון לציון נפתח ב-2023.
  צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי כתום.
• צופי ים אשדוד – נעשה ניסיון שלא צלח להקמת שבט בנמל אשדוד. ניסיון זה הסתיים בשנת 2023 מכיוון שהשבט לא היה פופולרי, ולא הגיעו אליו חניכים.
  צבע מייצג – השבט מיוצג על ידי ורוד.

פעילות צופי ים מתנהלת על מספר כלי שיט מרכזיים:

• קרוול – מפרשית קטנה עשויה פיברגלאס באורך כ-4.99 מטר, בה מתרגלים החניכים את יסודות החתירה וההפלגה. בסירה יש 6 ספסלים וניתן לקיים בה פעילות של עד 10 חניכים.
• קטמרן – סירה המורכבת משני גופי ציפה המחוברים יחדיו.
• סייפן – מבחינת הגודל הסייפן נמצאת בין הקרוול לסנונית ויכולה לשאת בערך אותו מספר חניכים. הריכוז העיקרי של סירות מדגם סייפן נמצא בעיקר בשבטי צופי ים הרצליה, תל אביב, יפו, כנרת, וישנה אחת בחיפה.
• סנונית – מפרשית הבנויה מעץ או מפיברגלס. אורכה הוא כ-7.6 מטרים. דגם מתקדם יותר בשבטי צופי ים, על גביו מתאמנים החניכים הבוגרים יותר.
• לווייתנית – מפרשית מדגם ותיק יותר מהאחרות. הסירה פותחה במקורה למטרות ציד לווייתנים ובשנות השלושים השתמשו בהן לדיג, מסחר והעפלה. הליוויתנית גדולה משמעותית משני הדגמים האחרים ועל גביה מתאמנים חניכים בוגרים ומדריכים. קיימות רק בשבטי ת"א (ה"צופית" ו"מאיר גרוסמן"), חיפה ("ה.ר וינדמילר"), ויפו (ה"סלוניקי").
• "סירות קטנות" (אופטימיסט, טופז, לייזר, 420 וכדומה).

כיום, בנוסף למטרות החינוכיות שחורטת התנועה על דגלה, בצופי ים ישנו דגש על הוצאת בוגרי שבטים לשנות שרות. זאת מתוך ראייה כי התרומה המשמעותית לחברה היום היא דרך שנת התנדבות בקהילה. אחוז היוצאים לשנות שרות בצופי ים הוא הגדול ביותר בקרב תנועות הנוער בארץ.^{[דרוש מקור]}

• שישבת – השכבה מתאספת בשבט לפעילות שנמשכת בדרך כלל יומיים (בימי שישי ושבת).
• מפעל – פעילות ייחודית המתרחשת בדרך כלל בחג (לדוגמה: מפעל פסח). בדומה לסופי השבוע, הפעילות נמשכת יותר מיום אחד, ויכולה להימשך גם שלושה ימים ואף יותר. הפעילות לא תמיד מתרחשת בשבט הבית של החניכים. לדוגמה, מפעל פסח בו החניכים יוצאים ללילה בהרצליה ושם חותרים, מפליגים ועוד.
• הפלגה ארוכה – הפלגה בת מספר ימים ליעד מרוחק.
• קורסי קיץ ה המקבילה ה"צופי ימית" למחנה הקיץ של הצופים היא קורסים בבית הספר לקציני ים עכו (לעיתים במקום אחר) נמשכים מספר ימים (ככל ששכבת הגיל עולה כך מתארך הקורס) ובקורס החניכים מפליגים, לומדים על ימאות, משתתפים במסדרים וכל זאת באווירה צבאית. בצופי ים ישנו עקרון מנחה - "כל החניכים יוצאים למחנה הימי".
• הפלגה ליוון או לקפריסין – חניכי שכבה י"ב של השבטים יוצאים בקיץ להפלגה בת שבועיים לערך ליוון או קפריסין, כיום ההפלגה מתבצעת בצורה פרטית ולא דרך צופי ים.
• שיוט השיוטים מתבצעים במסגרת הפעילות והם למעשה תחרות שיט.
• אליפות החורף – מדי שנה נפגשים כל השבטים לתחרויות חתירה, משיכת חבל, הטלת בוכטה (חבל), וקשרים. התחרויות מתבצעות לפי שכבת גיל בפארק הירקון ליד צופי ים ת"א. החל מ-2016, אליפות החתירה הארצית מתקיימת לזכרו של יאני אפשטיין. נקראת גם לפעמים בטעות "תחרות חתירה" כשמה של התחרות עד 2015. עד 2015 הייתה תחרות חתירה בלבד. ב-2015 הוסיפו תחרות קשירה וב-2016 הוסיפו גם תחרות בוחטה (זריקת חבל) ומשיכת חבל. מאז השם הרשמי של התחרות הוא אליפות החורף.
• מפעלים בשיתוף עם תנועת הצופים – בנוסף למפעלים הייחודיים לצופי הים, ישנם גם מפעלים אשר נערכים בשיתוף פעולה עם תנועת הצופים הרגילה:
  • טיול נעורים (נקרא גם טיול חז"ק) – טיול של שכבת ז', כאשר השבטים לא מתחלקים אבל ישנים והולכים ביחד.
  • הקפת הכנרת – טיול של שכבת ח' בחופש פסח, בו החניכים מפליגים בכנרת במהלך היום וישנים בחופים במהלך הלילה באוהלים. הטיול הזה מגבש את השכבה הארצית, כל שכבות ח' של כל צופי ים ישראל יוצאות למפעל הזה.
  • טיול אתגר – טיול של שכבת ט' בחופש פסח. הקבוצות בטיול מורכבות מחניכים משבטים שונים.
  • חנוכה דרום – טיול של שכבות י'-יב' בדרום הארץ בחופשת החנוכה.
  • חנוכה צפון – טיול שבטי, בו מדריכים חניכי שכבת ט', כחלק מהאימונים של קורס ההדרכה.
  • קורס הדרכה מסכם – קורס בחופשת הקיץ אשר מכין את חניכי שכבת ט' לקראת הדרכה בשנת הפעילות הבאה.

החל משנת 1995 פועלת תוכנית "עוגן לחיים" אשר נוצרה בשיתוף פעולה של צופי הים עם המחלקה לקידום נוער בעיריית תל אביב-יפו והתפתחה במשך השנים לכל שבטי צופי ים בישראל. התכנית פותחה כאמצעי לשיקום בני נוער המוגדרים כנתונים בסיכון גבוה לסמים, אלכוהול ואלימות. חלקם הגדול בעלי לקויות למידה. במסגרת התכנית משתתפים בני הנוער בסדרה של פעילויות הכוללת היכרות עם הזירה הימית, השטה של כלי שיט שונים, אימונים אתגריים, תרגול של הצלה ימית והתנהלות במצבי חירום. כל אלו צוברים בני הנוער סדרה של התנסויות התורמות לחיזוק חוסנם הנפשי והפיזי, פיתוח האינטליגנציה הרגשית והעצמתם כיחידים וכחלק מקבוצה.^[3][4]

• צופי אוויר
• הצופים העבריים

מדיה וקבצים בנושא צופי ים בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של צופי ים ישראל
• אתר הפייסבוק של צופי ים ישראל
• דף מידע על תנועת צופי-ים, באתר "הצופים", אורכב בארכיון האינטרנט ב-5 באוגוסט 2011
• סיגל בוכריס, "עם הפנים לצופי ים", "בין גלים" – בטאון חיל-הים, הוצ' חיל הים, גיליון מס' 176, אוקטובר 1988, עמ' 3
• גדעון שמואלי, "צופי ים - סימני דרך", "בין גלים" – בטאון חיל-הים, הוצ' חיל הים, מוסף מיוחד ליום חיל הים, 2006, עמ' 8