צעקה (סרט, 1996)

*Scream: Music from the Dimension Motion Picture*
	פסקול מאת אומנים שונים
יצא לאור	17 בדצמבר 1996
סוגה	רוק אלטרנטיבי
אורך	46:30
חברת תקליטים	Warner Bros. Records
הפקה	קאת'י קונראד, קארי וודס, סטיוארט מ. בסר
צעקה; (1996)	צעקה 2

צעקה
Scream
בימוי	וס קרייבן
הופק בידי	קאתי קונרד; קארי וודס
תסריט	קווין ויליאמסון
עריכה	Woods Entertainment
שחקנים ראשיים	נב קמפבל; קורטני קוקס; דייוויד ארקט; ג'יימי קנדי; מת'יו לילארד; רוז מק'גוון; סקיט אולריץ'; דרו ברימור
מוזיקה	מרקו בלטרמי
צילום	מארק אירווין
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	דיימנשן פילמס
חברה מפיצה	Dimension Films
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	20 בדצמבר 1996
משך הקרנה	111 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סלאשר
תקציב	15,000,000‏$
הכנסות	173,046,663‏$
הכנסות באתר מוג'ו	scream
פרסים	פרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר (נב קמפבל); פרס סאטורן לסרט אימה; פרס סאטורן לתסריט הטוב ביותר (קווין ויליאמסון) ;
סרט הבא	צעקה 2
סרטים בסדרה	צעקה
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

ערך זה עוסק בסרט משנת 1996. אם התכוונתם לסרט משנת 2022, ראו צעקה (סרט, 2022).

צעקה (באנגלית: Scream) הוא סרט אימה אמריקאי משנת 1996 שנכתב על ידי קווין ויליאמסון ובוים על ידי וס קרייבן. בסרט מככבים נב קמפבל, קורטני קוקס, דייוויד ארקט, ג'יימי קנדי, סקיט אולריץ', רוז מק'גוון, מת'יו לילארד ודרו ברימור. הסרט יצא לאקרנים ב-20 בדצמבר. הסרט משלב קומדיה ומסתורין עם האלימות של ז'אנר האימה וצוחק על הקלישאות של ז'אנר האימה הפופולרי בסרטים כמו "ליל המסכות" ו"יום שישי ה-13". הסרט נחשב ייחודי בעת השקתו בשל דמויות שהיו מודעות לסרטי אימה אמיתיים בעולם ודנו בגלוי בקלישאות ש"צעקה" ניסה לערער.

"צעקה" החיה מחדש את ז'אנר סרטי ה"סלאשר" (Slasher) בשנות ה-90 המאוחרות, בדומה להשפעה של"ליל המסכות" היה על הסרטים בשנות ה-70 המאוחרות. לסרט יצאו 5 סרטי המשך: "צעקה 2" (1997), "צעקה 3" (2000), "צעקה 4" (2011), "צעקה 5" (2022) ו"צעקה 6" (2023).

בשנת 2015 עלתה לאוויר סדרה של MTV בשם "צעקה: סדרה". עלילתה אינה קשורה לסדרת הסרטים, אולם הנבל זהה.

עלילה

הסרט נפתח כשתלמידת תיכון, קייסי בקר, מקבלת שיחת טלפון מאדם זר. השיחה בהתחלה מתנהלת באופן ידידותי ואפילו פלרטטני והשניים דנים על סרטי אימה. השיחה מקבלת תפנית כשקייסי מבינה שהזר מהצד השני של הקו צופה בה ולכן היא מנתקת לו אך הוא שוב מתקשר ומאז השיחה הופכת למאיימת. אחרי כמה איומים ועינויים פסיכולוגיים היא מגלה שהחבר שלה, סטיבן "סטיב" אורת', מוחזק כבן ערובה בחצר ביתה, חבול, קשור לכיסא ופיו סתום. הזר אומר לקייסי שהדרך היחידה להציל את החיים של שניהם היא לענות נכון על שאלות טריוויה מסרטי אימה. קייסי עונה שג'ייסון וורהיס הוא הרוצח ב"יום שישי ה-13" אבל היא טועה- פאמלה (האמא) היא הרוצחת, וסטיב נרצח באכזריות לנגד עיניה. לאחר מכן קייסי מפסיקה לשתף עם הרוצח פעולה ולכן גם היא מותקפת ונרצחת. כשהוריה של קייסי חוזרים הביתה הם מגלים את גופתו של סטיב על הכיסא וגופתה של קייסי תלויה על עץ.

קייסי וסטיבן הם חברי כיתתה של סידני. העיתוי של הטרגדיה קשה לסידני, המנסה להתמודד עם יום השנה לרצח אימה, מורין פרסקוט. בלילה הבא, הרוצח שרצח את קייסי וסטיב, מתקשר אליה ומתגרה בה בטלפון ולאחר מכן תוקף אותה בביתה. סידני בורחת ממנו ונועלת את עצמה בחדרה ומזעיקה את המשטרה. כשהרוצח נעלם, החבר שלה, בילי לומיס, נכנס לחדר דרך החלון בטענה שהוא שמע אותה צורחת. מיד לאחר מכן נופל טלפון נייד מכיס המעיל שלו וסידני חושדת שהוא הרוצח. בנוסף, המשטרה מוצאת את מסכת ה-"גוסטפייס" (אשר משמשת את הרוצח להסתרת פניו) מחוץ לביתה של סידני. בתגובה לכך סידני מאשימה את בילי כרוצח והוא נלקח למעצר על ידי דיואי ריילי, אחיה השוטר של טייטום ריילי, הילדה הכי פופולרית בבית ספר והחברה הכי הטובה של סידני.

כשסידני, טייטום ודיואי עוזבים את תחנת המשטרה סידני פוגשת את כתבת הצהובונים גייל ות'רס והצלם שלה קני ג'ונס. גייל כתבה ספר המזכה את קוטון וירי, האיש שנחשד כרוצח אימה של סידני וקוראת לסידני שקרנית מכיוון שהאשימה את קוטון ברצח. גייל נוהגת בחוסר רגישות ואומרת שהיא תשלח לסידני עותק של הספר פרי עטה. סידני מאבדת שליטה ומכה את גייל.

ניל פרסקוט, אביה של סידני, נמצא בנסיעת עסקים ולכן סידני מבלה את הלילה עם טייטום, דיואי ואימם. באותו הערב, היא מקבלת שיחת טלפון נוספת מתגרה מהרוצח, שמגלה לסידני שהיא "הצביעה על האדם הלא נכון... שוב..." ממנה משתמע כי קוטון וירי, שעדיין בכלא, למעשה חף מפשע. בינתיים שריף העיירה, שריף ברק, מגלה שאביה של סידני לא הגיע למלון אליו הוא היה אמור להגיע בלילה הקודם וכרגע הוא מוגדר כנעדר ובנוסף המספר שממנו הרוצח התקשר לסידני הוא מספר הנייד שלו לכן החשד נופל עליו.

כאשר יוצאת שמועה כי הרוצח עדיין חופשי, בית הספר נסגר כאמצעי זהירות. למרות הסגירה, המנהל, ארתור הימברי, נרצח בעת שהיה בבית הספר. בעודו מתעלם במופגן ממותו של המנהל, החבר של טייטום, סטו מאקר, מארגן מסיבה; כמה מהאורחים הם בילי, סידני, טייטום, וחבר ילדות של סידני, רנדי מיקס, אשר מסביר לשאר אורחי המסיבה את החוקים להישרדות בסרט אימה. בינתיים, טייטום הולכת למוסך כדי להביא עוד בירה, שם היא פוגשת את הרוצח. היא חושבת שזה רנדי שמנסה להפחידה, אז טייטום מתגרה בו הרוצח חותך את ידה ואז במהרה היא מגלה שהוא הרוצח ואחרי מאבק קטן שבו היא זורקת אליו את בקבוקי הבירה, טייטום מנסה לברוח דרך דלת חיית המחמד שבמוסך הרוצח לוחץ על הכפתור שמרים את דלת המוסך בזמן שטייטום בתוך דלת חיית המחמד וטייטום נמחצת למוות

דיואי וגייל נכנסים למסיבה על מנת להודיע לסידני שאביה לא נמצא וכשאף אחד לא שם לב, גייל משתילה מצלמה קטנה על אחת השידות. לאחר מכן דיואי מקבל הודעה שמכונית התגלתה ביער הסמוך והוא הולך לחקור אותה יחד עם גייל. רנדי מקבל שיחת טלפון על מותו של המנהל, שנשתל במגרש הפוטבול וקרביו הוצאו. רוב אורחי המסיבה נוסעים לבית הספר. סידני, רנדי, גייל, דיואי, קני, סטו ובילי הם היחידים שנשארים מאחור. כשסידני ובילי לבד בחדר של הוריו של סטו, הרוצח מפתיע אותם ורוצח את בילי ולאחר מכן הוא מתחיל לרדוף אחרי סידני אשר בורחת למכונית של גייל ושם היא פוגשת את קני, שאחרי זמן קצר הרוצח הורג אותו. בנשימותיו האחרונות, קני מראה לסידני דלת סתרים ברכב ובכך מאפשר לסידני לברוח. בינתיים, דיואי וגייל מגיעים למכונית ודיואי מזהה שזו מכוניתו של מר פרסקוט והשניים ממהרים לבית. דיואי נכנס לבית בעוד גייל מחכה בחוץ. מיד לאחר מכן גייל מבחינה שהיא עומדת בשלולית של דם והיא נכנסת לרכב שלה ומתחילה לנסוע. גופתו של קני נופלת על השמשה וגייל כמעט מאבדת שליטה על הרכב. לאחר שגופתו של קני נופלת, גייל כמעט דורסת את סידני ולכן היא סוטה מהכביש, מתנגשת בעץ ומאבדת את הכרתה.

סידני חוזרת לבית ומגלה שדיואי נדקר בגבו ומיד לאחר מכן הרוצח מגיע וסידני נועלת את עצמה בתוך הניידת. כשהרוצח נעלם סידני חוזרת לבית ונתקלת בסטו ורנדי והם מאשימים אחד את השני ברציחות. סידני לוקחת את האקדח של דיואי ונועלת אותם מחוץ לבית.

בילי מתגלה כחי ונופל במורד המדרגות, ומאפשר לרנדי להיכנס לתוך הבית. רנדי טוען כי סטו השתגע, ובילי משיב כי "כולנו יוצאים קצת מדעתנו לפעמים" (מצטט שורה של נורמן בייטס מפסיכו) ויורה ברנדי. סטו נכנס לבית והוא ובילי מספרים לסידני ששניהם הרוצחים, ושהם השתמשו במכשיר משנה קול כדי שיישמעו כמו אדם אחד מעבר לטלפון. הם גם מגלים כי הם רצחו את אמה של סידני בשנה הקודמת ואז הפלילו את קוטון וירי על הפשעים. המניע של בילי הוא שמורין, אימה של סידני ניהלה רומן סודי עם אביו - דבר אשר הוביל להוריו להתגרש ולעזיבתה של אימו אשר אותה אהב. השניים מגלים לסידני שאביה מוחזק כבן ערובה והם מתכננים להפליל אותו במסע הרציחות שלהם על ידי שתילת ראיות על גופו. לאחר מכן הם דוקרים אחד את השני כדי ליצור את האשליה כי הם הותקפו על ידי אביה של סידני. בילי בוגד בסטו אשר מתחיל לגסוס.

גייל מתגלה כחיה ומנסה להציל את סידני ואת אביה. מכיוון שהיא אינה מצליחה לשחרר את נצרת האקדח, בילי מצליח לתקוף אותה ולגרום לה לאבד הכרה שוב. עם זאת, התערבותה של גייל משמשת כהסחה המאפשרת לסידני לברוח. היא מתגרה ותוקפת את בילי וסטו אשר מנסים להרוג אותה; היא מפילה על סטו טלוויזיה אשר מחשמלת אותו למוות ופוצעת את בילי אנושות. רנדי חוזר להכרתו לאחר ששרד את פצע הירייה שלו, אבל הוא נחבט לאחר מכן על ידי בילי. בדיוק כאשר בילי עומד להרוג את סידני, גייל מתעוררת ויורה בבילי וכך מצילה את חייה של סידני. סידני, רנדי וגייל מעיפים מבט אחרון לעבר גופתו של בילי שלכאורה מת. בילי קם לתחייה עוד פעם אחת, אבל סידני הורגת אותו סופית באמצעות ירייה בראשו.

בסוף הסרט, דיואי מתגלה כחי ומועבר על גבי אלונקה וגייל מעבירה דוח חדשות מאולתר על אירועי הלילה הקודם בעוד הרשויות מגיעות.

צוות שחקנים

ערך מורחב – צעקה (סדרת סרטים) - דמויות

נב קמפבל - סידני פרסקוט
קורטני קוקס - גייל וות'רס
דייוויד ארקט - דווייט "דיואי" ריילי
ג'יימי קנדי - רנדי מיקס
סקיט אולריץ' - בילי לומיס
מת'יו לילארד - סטו מאכר
רוז מק'גוון - טייטום ריילי
דרו ברימור - קייסי בקר
ויליאם ארל בראון - קני בראון
הנרי וינקלר - ארתור הימברי
לייב שרייבר - קוטון ווירי
קווין פאטריק וואלס - סטיבן "סטיב" אורת'
לורנס הכט - ניל פרסקוט
C.W. מורגן - האנק לומיס
ג'וזף ויפ - שריף ברק
לין מקרי - מורין פרסקוט
רוג'ר ל. ג'קסון - הקול של גוסטפייס

התייחסות לז'אנר סרטי האימה

הסרט מציג כמה בדיחות פנימיות והתייחסות לסרטי אימה אחרים. שתיים מן ההפניות הנפוצות ביותר הן לסיוט ברחוב אלם ולבמאי וס קרייבן. פרד, שרת שמשוחק על ידי קרייבן, לובש תלבושת הדומה לזו של פרדי קרוגר. מאוחר יותר בסרט, טייטום אומרת לסידני כי היא "מתחילה להישמע כמו איזו גיבורה בסרט של וס קרפנטר", שם בדיוני שנוצר מהרכבת שמו של וס (הבמאי) ושל ג'ון קרפנטר, הבמאי של "ליל המסכות".

בנוסף לבמאי שלה, "ליל המסכות" מצוינת פעמים רבות לאורך הסרט. שם משפחתו של בילי, לומיס, זהה לדמותו של דונלד פלזנס ב"ליל המסכות", אשר בתורו היה שמו של מאהבה של מריון קריין בפסיכו. באופן דומה למריון קריין (ג'נט לי), הכוכבת דרו ברימור מתה בתחילת הסרט.

בנוסף להזכרת כמה סרטי אימה לאורך כל הסרט, דמויות משנה רבות גולמו על ידי שחקנים שעבדו עם וס קרייבן לפני וגם הופיעו בסרטי אימה בולטים. לינדה בלייר, ששיחקה את רייגן במגרש השדים משחקת גם כתבת מרגיזה שניגשת לסידני כשהיא חוזרת לראשונה לבית הספר לאחר שהותקפה על ידי הרוצח. ג'וזף וויפ, שמשחק את שריף ברק בצעקה, שיחק גם סגן שריף בסיוט ברחוב אלם.

יציאה לאקרנים

ביקורות

התגובה לצעקה הייתה חיובית בקרב מבקרי הקולנוע.^[1] התסריט של ויליאמסון זכה לשבחים כ"פיקח בצורה שטנית, ועלילה מורכבת" אשר "מערבב אירוניה בחריצות, התייחסות עצמית, פרשנות חברתית מעוותת עם צמרמורות ושפיכות דמים."^[2]

רוג'ר איברט העריך את "הבדיחות הפנימיות והדמויות המודעות עצמית", אך היה מבולבל בשאלה אם רמת האלימות "נוטרלה על ידי דרך האירוניה שהסרט השתמש בזה ומעיר על זה."^[3] ניו יורק טיימס אומר "לא הרבה ב'צעקה' כל כך מגעיל", אבל מציין כי קרייבן "רוצה דברים לשני הכיוונים, ומנצל חומר מזעזע תוך ערעור זה בלעג הומור."^[4]

צעקה דורג במקום ה-32 ברשימת 50 Best High School Movies של מגזין Entertainment Weekly ובמקום ה-13 ברשימת 100 Scariest Movie Moments של ערוץ בראבו. בשנת 2008, Entertainment Weekly כינה את הסרט "קלאסיקה חדשה" על ידי דירוג הסרט במקום ה-60 ברשימה שלהם של 100 Best Films of the Last 13 Years. הסרט קיבל דירוג טרי של 81% באתר Rotten Tomatoes.^[5]

הכנסות

הסרט הוצג ב-1,413 בתי קולנוע, והכניס $6,354,586 בסוף השבוע לפתיחתו. הסרט עשה 87 מיליון דולר ביציאתו הראשונה, ואז יצא מחדש לבתי הקולנוע ב-11 באפריל 1997 והכניס עוד 16 מיליון דולר. בארצות הברית בלבד הכניס הסרט $103,046,663.^[6] בשנת 2007, הסרט הכניס ברחבי העולם $173,046,663.^[7]

פרסים

הסרט זכה במספר פרסים, כולל הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי הקולנוע של MTV לשנת 1997, ואת פרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר (נב קמפבל), התסריטאי הטוב ביותר וסרט האימה הטוב ביותר.^[8]

פסקול

ערך מורחב – Scream (פסקול, 1996)

כאשר בילי נכנס לחדר של סידני בתחילת הסרט גרסת כיסוי של השיר של בלו אויסטר קאלט (Don't Fear The Reaper) המבוצע על ידי גאס בלייק מנוגן. השיר מנוגן בסרט הראשון של "ליל המסכות" כאשר אנני ולורי בדרכן לשמרטף.

שיר הנושא עבור כל שלושת הסרטים הוא "Red Right Hand" מאת ניק קייב והזרעים הרעים.

גרסה חלופית של וידאו הקליפ "Drop Dead Gorgeous" מאת רפובליקה מתאר קליפים מתוך הסרט שהוצגו ברשתות מוזיקה כגון MTV. אמנם שהשיר ניתן להישמע בסרט, זה לא מופיע באלבום הפסקול.

אף על פי שהגרסה המקורית של "School's Out" שהוקלט על ידי אליס קופר, הוצג בסרט, הפסקול מכיל גרסת כיסוי לשיר שבוצע על ידי להקתו הישנה של סבסטיאן באך, The Last Hard Men.

אלבום הפסקול יצא ב-17 בדצמבר 1997 ובו שירים מתוך הסרט. תקליטור ובו תזמורת של מרקו בלטרמי ל"צעקה" ו"צעקה 2" יצא על תווית וארז סרבנד בשנת 1997.^[9]

רשימת השירים

Youth of America - Birdbrain
Whisper - Catherine
Red Right Hand - ניק קייב והזרעים הרעים
(Don't Fear) The Reaper - גאס
Artificial World [Interdimensional Mix] - Julee Cruise
Better Than Me - Sister Machine Gun
Whisper to a Scream (Birds Fly) - Soho
First Cool Hive - מובי
Bitter Pill - The Connells
School's Out - The Last Hard Men
Trouble In Woodsboro/Sidney's Lament - מרקו בלטרמי
Blasphemy - Immediate Music (בונוס)

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של צעקה (באנגלית)
"צעקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"צעקה", באתר נטפליקס
"צעקה", באתר AllMovie (באנגלית)
"צעקה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"צעקה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"צעקה", באתר Metacritic (באנגלית)
"צעקה", באתר אידיבי
"צעקה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

^ Satirical 'Scream' Is Out for Blood – and Lots of It
^ Harrington, Richard (20 בדצמבר 1996). "Go Ahead and 'Scream'". Washington Post. נבדק ב-2007-01-27. {{cite news}}: (עזרה)
^ Ebert, Roger (20 בדצמבר 1996). "Scream". Chicago Sun Times. נבדק ב-2007-01-27. {{cite news}}: (עזרה)
^ Maslin, Jant (20 בדצמבר 1996). "Scream". The New York Times. נבדק ב-2007-05-31. {{cite news}}: (עזרה)
^ ביקורות על הסרט באתר Rotten Tomatoes.
^ Scream (1996/I) – Box office / business
^ "Scream". Box Office Mojo. נבדק ב-2006-12-27.
^ "Awards for Scream (1996/I)". IMDb. נבדק ב-2007-01-28.
^ Carlsson, Mikael. "Scream/Scream 2". Music from the Movies. אורכב מ-המקור ב-2006-11-16. נבדק ב-2007-01-27.