מארק נולד בברלין בשנת 1915. בזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר ביחידת תעמולה שפעלה בשורות הוורמאכט וכתב ספרי תעמולה נאצים, ובהם "כך החזקנו בנרוויק" (Wir hielten Narvik; 1941) ו"מראה אדומה: בכל מקום כנגד האויב – התותחנים של הרייכסמרשל" (Rote Spiegel – überall am Feind. Von den Kanonieren des Reichsmarschalls; 1943).
לאחר המלחמה עבד צראם עבור בית ההוצאה "ריבולט" בהמבורג. במסגרת זו פרסם, בשנת 1949 את ספרו הידוע "אלים, קברים ומלומדים". הספר פורסם בשם העט "צראם" שהוא היפוך אותיות בגרמנית של שמו, מארק, ובראשי התיבות של שמו, ק. וו. כפי הנראה השתמש מארק בשם העט על מנת לפתוח בקריירה חדשה המנותקת מעברו בשירות הנאצים.
הספר "אלים, קברים ומלומדים", שהיה מעין ספר מדע פופולרי המגיש לקהל הרחב נושאים בארכאולוגיה בשפה בהירה ומעניינית, היה להצלחה עולמית. הוא הודפס בחמישה מיליוני עותקים, ותורגם ל-28 שפות, בהן עברית. בשנים שלאחר מכן המשיך צראם בכתיבת ספרים הנוגעים לארכאולוגיה ולתרבויות עתיקות, אם כי אלו לא הצליחו להשתוות להצלחת "אלים, קברים ומלומדים".
בשנת 1954 היה צראם בין האחראים לפרסומו בארצות הברית של הספר "אישה בברלין", מעין קטעי רשימות ויומן של אישה אלמונית שחוותה את סוף מלחמת העולם השנייה בברלין, ותיעדה את התנהגותם של הסובייטים, ובמיוחד את מנהגם לאנוס את הנשים בשטחי הכיבוש הסובייטי. הספר התקבל בקרירות בשנת 1954, אך בשנת 2003 התפרסם שוב בגרמניה והיה שם לרב מכר. כיום ידוע כי כותבת הספר הייתה מרתה הילרס, הידועה אף היא כמי שעסקה בתעמולה נאצית בעת המלחמה.
כתיבתו של צראם בנושאי הארכאולוגיה, והדרך שבה הביא את המדע לקהל הרחב, הביאו לייסוד פרס על שמו, המוענק מדי מספר שנים על ידי מוזיאון "Rheinisches Landesmuseum" בבון, לסופר שכתב ספר עיון בארכאולוגיה. הפרס הוענק לראשונה בשנת 1974, ולאחרונה בשנת 2002.
.svg){kind=logo}