קאנו/קיאק במשחקים האולימפיים

קאנו/קיאק הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת ברלין (1936). הענף כולל תחרויות בסירות קאנו ובסירות קיאק, הנבדלות זו מזו בשיטת החתירה. החתירה בקאנו היא באמצעות משוט בעל כף אחת, ונעשית בכריעה. חותרי הקיאק משתמשים במשוט בעל שתי כפות, בכל אחד מקצותיו, והחתירה נעשית בישיבה. נשים מתחרות בקיאק בלבד. התחרויות כוללות תחרויות במסלולי סלאלום במים לבנים או תחרויות ספרינט במים שקטים, והן כוללות מקצים ליחידים, לזוגות ולרביעיות.

התחרויות הראשונות באולימפיאדת ברלין (1936) כללו מסלולים במים שקטים בלבד. תחרויות הקאנו כללו מסלולים לזוגות וליחידים ל-1,000 מטר ומסלול לזוגות ל-10,000 מטר. תחרויות הקיאק כללו מסלולים ליחידים ולזוגות ל-1,000 ול-10,000 מטר. באולימפיאדת לונדון (1948) נוסף מסלול קאנו ליחידים ל-10,000 מטר. בנוסף, נשים החלו להתחרות בענף, בקטגוריה אחת בלבד, 500 מטר ליחידות בקיאק. באולימפיאדת רומא (1960) נוסף עוד מקצה קיאקים לנשים - 500 מטר לזוגות. כן נערך באופן חד-פעמי מרוץ שליחים בקיאק, של 500X4 מטרים. באולימפיאדת טוקיו (1964) נוסף עוד מקצה 1,000 מטר בקיאק לרביעיות גברים.

באולימפיאדת מינכן (1972) נערכו לראשונה תחרויות במסלול סלאלום. תחרויות הגברים כללו קאנו ליחידים ולזוגות וקיאק ליחידים, ולנשים כללו קיאק ליחידות. התחרויות נערכו באופן חד-פעמי, ולא נכללו באולימפיאדות הבאות.

באולימפיאדת מונטריאול (1976) נוספו תחרויות לגברים במסלול 500 מטר, שנערכו גם בשמונה האולימפיאדות שלאחר מכן. ארבע התחרויות כללו מסלולים בקאנו ובקיאק, ליחידים ולזוגות. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) נוספה תחרות קיאק שלישית לנשים, 500 מטר לרביעיות.

באולימפיאדת ברצלונה (1992) הונהגו מחדש תחרויות הסלאלום, 20 שנה לאחר הפעם היחידה בהן נערכו, ובאותה מתכונת בהן נערכו במינכן.

השינוי המשמעותי האחרון אירע באולימפיאדת לונדון (2012), אז בוטלו כל ארבעת מקצי ה-500 מטר לגברים שנוספו במונטריאול, ובמקומם החלו מרוצים ל-200 מטרים, בקיאק ליחידים ולזוגות, ובקאנו ליחידים. גם לנשים נוסף מקצה של 200 מטרים בקיאק, ליחידות בלבד.

מאז אולימפיאדת לונדון (2012), נערכות במסגרת הענף 16 תחרויות:

בתחרויות הסלאלום מתחרים החותרים נגד השעון. בשלב המוקדמות, כל חותר מבצע את המסלול פעמיים, והתוצאה הטובה ביותר שלו היא זו שנחשבת. 12 החותרים המהירים ביותר בקאנו ו-15 החותרים המהירים ביותר בקיאק (חישובי הזמנים כוללים גם נקודות עונשין) מעפילים לחצי הגמר, בו הם מקבלים הזדמנות אחת. בשלב חצי הגמר, 8 החותרים המהירים ביותר בקאנו ו-10 החותרים המהירים ביותר בקיאק מעפילים לשלב הגמר, שגם בו כל אחת מהם מתחרה פעם אחת.

בתחרויות הספרינט ל-200 מטרים בקאנו ול-200 ו-500 מטרים בקיאק לנשים, מתחרים החותרים זה מול זה. בשלב המוקדמות נערך מספר מקצים בהתאם למספר המשתתפים. לחצי הגמר מעפילים 24 חותרים, המתחרים ב-3 מקצים נפרדים. שני הראשונים בכל מקצה, ושני בעלי הזמנים המהירים ביותר שלא סיימו בשני המקומות הראשונים, מעפילים לשלב הגמר. 8 החותרים שהשיגו את התוצאות הבאות בטיבן מתחרים בגמר ב' על מקומות 9 עד 16.

ביתר תחרויות הספרינט ליחידים, וכן בתחרות זוגות הנשים ל-500 מטרים, מעפילים לחצי הגמר רק 16 חותרים, המתחרים בשני מקצים. ארבעת הראשונים בכל מקצה מעפילים לשלב הגמר, והאחרים מתמודדים בגמר ב' על מקומות 9 עד 16.

בתחרויות הספרינט לזוגות גברים רשאי להשתתף זוג אחד מכל מדינה, ומספר המתחרים קטן יותר. בחצי הגמר מתחרים 10 זוגות, 5 בכל מקצה. בחלק מהמקצים, שלושת הראשונים בכל אחד מהם מעפילים לשלב הגמר, ובחלק מהם ארבעת הזוגות הראשונים בכל אחד מהם מעפילים לשלב הגמר. בשיטה הראשונה, ארבעת הזוגות הנותרים מתחרים בגמר ב' על מקומות 7 עד 10, ובשיטה השנייה, מתחרים בגמר ב' גם הזוגות שהודחו בשלב המוקדמות.

בתחרויות הרביעיות מעפילות 8 רביעיות לחצי הגמר. בשלב זה נערך מקצה אחד בלבד, ולשלב הגמר מעפילות 5 רביעיות (נשים) או 6 רביעיות (גברים). לא נערך גמר ב', ובמקומות 6 עד 8 לנשים, או 7–8 לגברים, מדורגות הרביעיות לפי התוצאה שהשיגו בשלב חצי הגמר.

לאורך השנים זכו חותרי קאנו וקיאק מ-46 מדינות שונות במדליות אולימפיות. בתקופה בה ברית המועצות הייתה קיימת והשתתפה במשחקים האולימפיים, הדומיננטיות שלה בענף הייתה כה גדולה, עד כי חלפו 6 אולימפיאדות לאחר התפרקותה בטרם הצליחה גרמניה לחלוף על פניה ולתפוס את מקומה בראש טבלת המדליות. לפחות באופן מתמטי, להונגריה יש סיכוי לעבור אותה באולימפיאדת טוקיו (2020).

		זהב	כסף	ארד	סך הכל
1.	גרמניה גרמניה	32	18	20	70
2.	ברית המועצות ברית המועצות	29	13	9	51
3.	הונגריה הונגריה	25	29	26	80
4.	שוודיה שוודיה	15	11	4	30
5.	גרמניה המזרחית גרמניה המזרחית	14	7	9	30
6.	רומניה רומניה	10	10	14	34
7.	צרפת צרפת	8	9	19	36
8.	סלובקיה סלובקיה	8	6	4	18
9.	צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה	7	4	1	12
10.	ניו זילנד ניו זילנד	7	3	2	12
11.	איטליה איטליה	6	6	4	16
12.	נורווגיה נורווגיה	6	4	4	14
13.	בריטניה בריטניה	5	7	5	17
14.	ספרד ספרד	5	7	4	16
15.	ארצות הברית ארצות הברית	5	5	6	16
16.	פינלנד פינלנד	5	2	3	10
17.	קנדה קנדה	4	10	10	24
18.	בולגריה בולגריה	4	5	8	17
19.	צ'כיה צ'כיה	4	5	5	14
20.	המשלחת הכלל-גרמנית	4	5	2	11
21.	אוסטרליה אוסטרליה	3	8	13	24
22.	דנמרק דנמרק	3	6	5	14
23.	אוסטריה אוסטריה	3	5	6	14
24.	אוקראינה אוקראינה	3	2	3	8
25.	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	2	6	3	11
26.	רוסיה רוסיה	2	3	7	12
27.	בלארוס בלארוס	2	2	4	8
28.	יוגוסלביה יוגוסלביה	2	2	1	4
29.	הרפובליקה העממית של סין  סין	2	0	0	2
30.	המשלחת המאוחדת	1	1	0	2
31.	פולין פולין	0	7	13	20
32.	הולנד הולנד	0	3	5	8
33.	קובה קובה	0	3	0	3
34.	ברזיל ברזיל	0	2	1	3
35.	לטביה לטביה	0	2	0	2
	סלובניה סלובניה	0	2	0	2
37.	אזרבייג'ן אזרבייג'ן	0	1	1	2
	ליטא ליטא	0	1	1	2
	מולדובה מולדובה	0	1	1	2
40.	סרביה סרביה	0	1	0	1
	פורטוגל פורטוגל	0	1	0	1
	שווייץ שווייץ	0	1	0	1
43.	דרום אפריקה דרום אפריקה	0	0	1	1
	טוגו טוגו	0	0	1	1
	יפן יפן	0	0	1	1
	ישראל ישראל	0	0	1	1

שישה חותרי קאנו וקיאק ייצגו את ישראל בחמש אולימפיאדות: אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) וארבע האולימפיאדות שנערכו בין 1996 ל-2008. להישג הגבוה ביותר הגיע מיכאל קולגנוב, שזכה במדליית ארד באולימפיאדת סידני (2000) בתחרות הספרינט לקיאקים ל-500 מטר.

אולימפיאדה	ספורטאי	מקצה	תוצאה
לוס אנג'לס 1984	אבירם מזרחי	קיאק 500 מטר	חצי גמר
אטלנטה 1996	ליאור כרמי	קיאק 500 מטר	חצי גמר
סידני 2000	מיכאל קולגנוב	קיאק 500 מטר	מדליית ארד
		קיאק 1,000 מטר	מקום 4
	רועי ילין רמי צור	קיאק 500 מטר	חצי גמר
		קיאק 1,000 מטר	חצי גמר
	ליאור כרמי לריסה פסחוביץ'	קיאק 500 מטר	חצי גמר
אתונה 2004	מיכאל קולגנוב	קיאק 500 מטר	חצי גמר
	רועי ילין	קיאק 1,000 מטר	מקום 9
	לריסה פסחוביץ'	קיאק 500 מטר	מקום 6
בייג'ינג 2008	מיכאל קולגנוב	קיאק 500 מטר	חצי גמר
		קיאק 1,000 מטר	חצי גמר