רחוב בלפור הוא רחוב מרכזי בתל אביב אשר חוצה את שכונת לב תל אביב ונחשב אחד הרחובות המרכזיים בעיר. הרחוב עובר ממזרח למערב, דרך כל מערב לב תל אביב.
היסטוריה
ב-1921 חיו ביפו יותר מ-12 אלף יהודים; בשנת 1922 נותרו בה רק כחמשת אלפים יהודים – הרוב ברחו מהעיר בעקבות מאורעות תרפ"א והשתכנו במחנות אוהלים וצריפים בתל אביב. אחד ממחנות האוהלים שלאחר מכן הפך למחנה צריפים, היה צמוד לרחוב בלפור, ובשנת 1925 התגוררו בו כ-1,600 איש.[1]
ב-1925 נודע כי ארתור ג'יימס בלפור, מדינאי בריטי וראש ממשלת הממלכה המאוחדת לשעבר – ואביה של הצהרת בלפור (1917) – יחנוך את הרחוב. באותו הזמן פורסמה מודעה מטעם עיריית תל אביב אשר פנתה לתושבי העיר תל אביב וקראה לסייע לקבל בכבוד את פני האורח על ידי קישוט העיר בדגלים.[2]
מבנה
רחוב בלפור חוצה את מערב לב תל אביב – מרחוב יהודה הלוי, דרך שדרות רוטשילד ועד לרחוב אלנבי. יש בו שלל מבנים ישנים וחדשים המשולבים יחדיו, אך לעומת רחוב מזא"ה השוכן לצידו, רחוב בלפור מכיל בעיקר בנייני מגורים ופרויקטים.
בעבר המבנה המרכזי ברחוב היה בית החולים הדסה (בלפור 8), שנסגר בשנת 1992. על שטחו הוקם רובע לב העיר.
ב-2003 נסגר בית ספר פיטמן שפעל ברחוב בלפור, וב-2010 מכרה חברת אזורים את המתחם ב-53 מיליון שקל.[3]
רחובות נחתכים
רחוב בלפור פוגש במספר רב של רחובות בשכונת לב תל אביב (ממזרח למערב):
הרחוב משולב במגוון בניינים חדשים וישנים שמשתלבים יחדיו, אך עדיין רוב הבניינים הם בעלי עלות גבוהה.
אתרים חשובים לאורך הרחוב (ממזרח למערב)
גלריה
-
רחוב בלפור בתל אביב
-
בית לשימור ברחוב בלפור בתל אביב
-
לוחית זיכרון בבית הספר בלפור שנמצא ברחוב
-
מבנה ברחוב בלפור 38 שנבנה בשנות ה-20 ובשנים 1937–2003 שכן בו בית הספר למסחר "פיטמן".
-
בית הבריאות ע"ש שטראוס, רחוב בלפור, תל אביב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
