אטאס-ברוך, מי שהייתה מכוכבות הבמה והבידור הבולטות בישראל בשנות החמישים והשישים, נודעה הודות לנוכחותה הבימתית וקולה הרועם והחם, והיא זכורה על ידי רבים כאחת הדמויות המיוחדות של הבמה והזמר העברי בארץ.
ביוגרפיה
רחל אטאס נולדה וגדלה בתל אביב, הבכורה במשפחה בת חמישה ילדים. היא החלה לשיר ולשחק עוד בגיל צעיר, ועלתה על הבמות כבר בגיל 16. היא למדה בקונסרבטוריון "שולמית" בתל אביב.
ב-1964 כיכבה יחד עם אילי גורליצקי ויונה עטרי במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שזכה להצלחה רבה והפך לקלאסיקה ישראלית. היא גילמה את דמותה של נופרית, אשתו המצריה של שלמה המלך, וביצעה את השירים: "שיר המצריה", "שערורייה כזאת", "שיר המריבה" ו"שמש מוף", שנכתב במיוחד עבורה. שירים שנהפכו ללהיטי התקופה.
היא לקחה חלק במופע "תל אביב הקטנה", שהועלה על ידי צוות החמאם, הנחתה את המופע "היה היו זמנים" שזכה להצלחה רבה, וכן השתתפה באופרטה הישראלית הראשונה "שולמית", שהועלתה בתיאטרון "דו-רה-מי".
אטאס הייתה נשואה לשחקן דוד ברוך, ולהם שלושה ילדים.
שתי בנותיהם, אורית שחם ועופרי ברוך, שיחקו לצידם בהצגות ילדים כדוגמת "עלילות פתי מאמין לכל דבר" שהועלתה בשנות השבעים, ו"שיגעון של משפחה", אשר חיבר גידי שחם, חתנה של אטאס.
אטאס נפטרה ב-25 בנובמבר2004, בגיל 70, ממחלת הסרטן. היא נטמנה למחרת בבית העלמין של פרדס חנה, במושבה בה התגוררה בשנותיה האחרונות.
שנה לאחר מותה יצא אוסף בשם "חיימקה שלי - משירי רחל אטאס-ברוך". האוסף כלל גם שירים שלא נכללו קודם לכן על גבי תקליטים ותקליטורים.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון לרחל אטאס ודוד ברוך על ביתם ברחוב שינקין 22.