ריאל בטיס

ריאל בטיס
Real Betis Balompié
מידע כללי
שם מלא	ריאל בטיס בלומפיה
כינוי	בטיקוס ;
תאריך ייסוד	12 בספטמבר 1907
אצטדיון	בניטו ויימרין, סביליה, אנדלוסיה, ספרד ; (תכולה: 60,721)
נשיא	אנחל הארו
מאמן	מנואל פלגריני
ליגה	לה ליגה
	www.realbetisbalompie.es
תלבושת

ערך זה עוסק בקבוצת כדורגל ספרדית. אם התכוונתם לקבוצת הכדורסל של המועדון, ראו ריאל בטיס (כדורסל).

ריאל בטיס בלומפיה (בספרדית: Real Betis Balompié) היא קבוצת כדורגל ספרדית מהעיר סביליה. הקבוצה, שנוסדה ב-1907, משחקת בלה ליגה ואצטדיונה, הבניטו ויימרין, מכיל 60,721 מקומות ישיבה. צבעי הקבוצה הביתיים הם ירוק ולבן, וצבעי הקבוצה במשחקי החוץ הם ירוק ושחור. הקבוצה זכתה פעם אחת באליפות הליגה, בעונת 1934/35, ושלוש פעמים בגביע הספרדי (1977, 2005, 2022). הקבוצה הגיעה פעמיים נוספות לגמר הגביע הספרדי.

היסטוריה

ב-12 בספטמבר 1907 הקימה קבוצת סטודנטים מאוניברסיטה בסביליה קבוצת כדורגל בשם "סביליה בלומפיה" (בלומפיה - מתורגם מספרדית ישירות למילה כדורגל). ב-1909, לאחר פיצול קבוצת סביליה, נוצרה "בטיס פוטבול קלוב". בטיס מתייחס לשם שנתנו הרומאים לנהר הגוואדלקיוויר שעובר במרכז העיר. בטיס פוטבול קלוב וסביליה בלומפיה התאחדו ב-1914, ובאותה שנה העניק מלך ספרד אלפונסו ה-13 את שם התואר המלכותי לקבוצה, ולפיכך נקראה הקבוצה המאוחדת והחדשה "ריאל בטיס בלומפיה".

ב-1929, עם הקמת הלה ליגה, הצטרפה בטיס לליגה השנייה. בעונת 1931/32 סיימה במקום הראשון בליגה השנייה וכך הייתה לקבוצה הראשונה מאנדלוסיה שמעפילה לליגת העל. כעבור שלוש עונות, בעונת 1934/35, הדריך המאמן פטריק אוקונל את בטיס לזכייה באליפות הראשונה והיחידה שלה בהיסטוריה. מצבה הכלכלי של הקבוצה היה קשה, וכבר בעונה שלאחר האליפות סיימה הקבוצה במקום השביעי. מלחמת האזרחים הספרדית הביאה לכך שהליגה הושבתה עד 1939, ודעיכתה של הקבוצה המשיכה גם לאחר חזרתה של הליגה לפעילות. בעונת 1939/40 ירדה לליגה השנייה לאחר שסיימה במקום לפני האחרון.

הקבוצה הצליחה לשוב לליגה הראשונה כעבור שתי עונות, אחרי שזכתה באליפות הליגה השנייה בעונת 1941/42. אולם, כבר בעונת 1942/43 סיימה במקום ה-14 וירדה פעם נוספת לליגה השנייה. בטיס המשיכה לדעוך, ולאחר 4 שנים אף ירדה לליגה השלישית. בטיס הייתה בליגה השלישית שבע עונות לפני ששבה לליגה השנייה. בשנים הבאות התאוששה בטיס, ובסוף עונת 1957/58 הצליחה להעפיל לליגה הראשונה, אחרי שזכתה באליפות הליגה השנייה. בשני העשורים הבאים שיחקה הקבוצה לסירוגין בליגה הראשונה ובליגה השנייה. בעונת 1962/63 הגיעה להישג שיא בתקופה זו, מקום 3 בליגה הראשונה, אחרי ברצלונה וריאל מדריד.

בעונת 1976/77 זכתה בטיס בגביע המלך והגיעה למקום החמישי בליגה. בזכות כך שיחקה הקבוצה לראשונה במפעלים האירופאיים בעונת 1977/1978, במסגרת גביע אירופה למחזיקות גביע, בה הגיעה לשלב רבע גמר. בסוף עונת 1981/1982 הקבוצה סיימה במקום השישי בליגה והעפילה בפעם הראשונה לגביע אופ"א בעונת 1982/1983. הקבוצה הפסידה בסיבוב הראשון לקבוצת בנפיקה ליסבון מפורטוגל והודחה מהטורניר.

בסוף עונת 1999/2000 ירדה בטיס לליגה השנייה אחרי מספר שנים בליגה הראשונה, אך שבה לליגה הראשונה כעבור עונה בלבד. בשנים הראשונות של המאה ה-21 הצליחה הקבוצה לסיים בחלקה העליון של טבלת הליגה, ובעונת 2004/05, עם המאמן לורנס סרה פרר, הגיעה למקום הרביעי וזכתה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע המלך. בזכות המקום הרביעי השתתפה ריאל בטיס בליגת האלופות, לראשונה בתולדותיה, בעונת 2005/2006. הקבוצה הגיעה למקום השלישי בביתה אחרי ליברפול וצ'לסי ולפיכך "ירדה" לשחק בגביע אופ"א. בשלב 32 האחרונות ניצחה את א.ז. אלקמאר, ובשמינית הגמר הפסידה לסטיאווה בוקרשט.

בתום עונת 2008/2009 נשרה בטיס לליגת המשנה, וכעבור שנתיים שבה ללה ליגה. כעבור שלוש עונות נוספות נשרה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום האחרון. שנה מאוחר יותר חזרה שוב לליגה הספרדית הראשונה.

בקיץ 2020 מונה מנואל פלגריני למאמן הקבוצה. בעונתו הראשונה, עונת 2020/2021 סיימה הקבוצה במקום השישי.

באפריל 2022 הוביל את הקבוצה לזכייה שלישית בתולדותיה בגביע המלך, לאחר שקבוצתו גברה במשחק הגמר על ולנסיה בדו-קרב פנדלים. באותה העונה, עונת 2021/2022 הגיעה הקבוצה גם לשמינית גמר הליגה האירופית שם הודחה על ידי איינטרכט פרנקפורט. בליגה סיימה בטיס במקום החמישי והשיגה שנה שנייה ברציפות כרטיס לשחק במסגרת אירופית.

בעונת 2022/2023 סיימה בטיס במקום השישי המקנה, זו הפעם השלישית ברציפות, את הזכות לשחק במסגרת הליגה האירופית. בשלב הבתים. באותה עונה עברה את שלב הבתים בליגה האירופית, והצליחה להגיע עד שלב 16 הקבוצות האחרונות, אך הובסה בשלב זה על ידי מנצ'סטר יונייטד התוצאה מצטברת של 5:0.

סגל שחקנים

נכון ל-14 בספטמבר 2024 ^[1]

מס'		עמדה	שם
1	פורטוגל	שוער	רוי סילבה
2	ספרד	מגן	הקטור ביירין
3	ספרד	בלם	דייגו יורנטה
4	ארצות הברית	קשר	ג'וני קרדוסו
5	ספרד	בלם	מארק ברטרה
6	ברזיל	בלם	נתן (בהשאלה מנאפולי)
7	ספרד	חלוץ	חואנמי חימנס
8	ברזיל	חלוץ	ויטור רוקה (בהשאלה מברצלונה)
9	ארגנטינה	חלוץ	צ'ימי אווילה
10	מרוקו	חלוץ	עבדה א-זלזולי
11		חלוץ	סדריק בקאמבו
12	שווייץ	מגן	ריקרדו רודריגס
13	ספרד	שוער	אדריאן

מס'		עמדה	שם
14	פורטוגל	קשר	ויליאם קרבאליו
15	צרפת	מגן	רומן פראו
16	ספרד	קשר	סרג'י אלטמירה
18	ספרד	קשר	פבלו פורנאלס
19	ספרד	קשר	איקר לוסאדה
20	ארגנטינה	קשר	ג'ובאני לו סלסו
21	ספרד	קשר	מארק רוקה
22	ספרד	קשר	איסקו
23	סנגל	מגן	יוסוף סבאלי
24	ספרד	חלוץ	אייטור רויבאל (קפטן)
25	ספרד	שוער	פראן וייטס
32	סנגל	מגן	נובל מנדי
38	ספרד	קשר	אסאנה דיאו