שנורקל שחייה הוא צינור גלילי באורך של כ-30 ס"מ בדרך כלל בצורת האות הלטינית J, בעל פיה נוחה ועשוי מגומי או פלסטיק. השנורקל משמש את השחיין לשאיפת אוויר ללא צורך להוציא את פתחי הנשימה של (פה, אף) אל מחוץ למים. פעולת השחיה או הצלילה באמצעות שנורקל, נקראת "שנורקלינג".
שימוש בשנורקל נעשה כאשר האדם מכניס את הפיה לפיו ומשאיר את הקצה העליון של השנורקל מעל פני המים. כך הוא יכול להשאיר את ראשו מתחת לפני המים לזמן בלתי מוגבל. בדגמים מסוימים, ממוקם שסתום חד-כיווני בחלקו העליון של השנורקל, המונע ממים לחדור לתוכו. השסתום מעוצב כך שכאשר הצוללן הלא מנוסה (כגון ילדים) צולל וקצהו העליון של השנוקל יורד מתחת לפני המים, נכנס כדור לפתח השנורקל ומונע ממים להיכנס לתוך הצינור.
השנורקל הארוך ביותר הוא צינור באורך של כ-50 ס"מ. הצינור הארוך מאפשר לצוללן לשהות בעומק רב יותר אך בעומק זה הלחץ על הריאות חזק ומונע מהן להתנפח לגודל הרצוי על מנת לשאוב אוויר.
השנורקל מגדיל את הנפח המת שהצוללן שואף, שכן האוויר שהצוללן נושף נשאר בחלקו בתוך השנורקל וממוחזר בשאיפה הבאה, כך שתהליך הנשימה איננו יעיל.
שנורקל צוללות הוא מכשיר המאפשר לצוללת להישאר מתחת לפני המים בזמן שהיא מקבלת את אספקת האוויר שלה. מכשיר זה פותח לראשונה על ידי ההולנדים קצת לפני מלחמת העולם השנייה והועתק על ידי הגרמנים בזמן המלחמה.
עד עידן הצוללות האטומיות נהגו הצוללות לפעול בעיקר קרוב לפני המים ולצלול רק בעיתות חירום.
שנורקל רכב
רכב שטח עם שנורקל
כלי רכב צבאיים כגון ג'יפים ורכבי שטח ניתנים להרכבת שנורקל על המפלט וצינור אספקת האוויר למנוע. שיטה זו מאפשרת לרכב לצלוח מכשולי מים עמוקים. בשנורקלים אלה, עומק המים המקסימלי שהרכב יכול לצלוח הוא גובה ראש הנהג וגובה השנורקל. במקרה של ג'יפים כל המנועים והחיווט אטומים והנהג צריך להפעיל לחץ אוויר גבוה במנוע כדי למנוע ממים לחדור אליו.
טנקים אמפיביים
במלחמת העולם השנייה פותחו כמה כלים אמפיביים כגון טנקים המסוגלים לצלוח מכשולי מים עמוקים. טנקים אלה, אשר צוידו בשנורקל ייעודי, שימשו בעיקר לנחיתה על חופים מנחתות.
