התחנה נמצאת באזור צ'רינג קרוס של לונדון, ונקראת, כשם האזור, על שם ה-12 והאחרון מבין צלבי אלינור, שהוצב בסמוך. חזית תחנת הרכבת פונה לרחוב הסטרנד, ואילו בחלקה הדרומי נמצא קצהו הדרומי של גשר הנגרפורד המשמש את הרכבות המגיעות לתחנה. מול החזית ניצב מונומנט הצלב של צ'רינג קרוס שהוא צריח בסגנון נאו גותי המייצג את נקודת המרכז המדויקת של לונדון.
בשעות השיא, יוצאות מהתחנה 35 רכבות מדי שעה.
היסטוריה
קודם לבניית התחנה, עמד במקום זה שוק הנגרפורד. תחנת הרכבת הראשונה במיקום זה נבנתה על ידי חברת סאות' איסטרן רילוויי ונפתחה לציבור ב-11 בינואר1864. התחנה תוכננה על ידי סר ג'ון הוקשו, בסגנון ויקטוריאני טיפוסי. גג התחנה היה בנוי כיפתברזל שכיסתה את השטח שבו עמדו ששת הרציפים. שנה מאוחר יותר נפתח לציבור מלון צ'רינג קרוס, שתוכנן על ידי האדריכל אדוארד מידלטון בארי, ב-15 במאי1865. המלון נבנה בסגנון הרנסאנס הצרפתי. לרגל פתיחת התחנה והמלון, הוצב בכיכר שבפתח המלון העתק של אחד מצלבי אלינור, הדומה לצלב שעמד במקום מאז המאה ה-13 ועד שנת 1647.
גג התחנה המקורי התמוטט ב-5 בדצמבר1905. שישה אנשים נהרגו בתקרית (שני פועלים שעבדו על הגג באותה עת, מוכר ספרים, ושלושה הולכי רגל שהלכו בסמוך למבנה התחנה). מספר הנפגעים הקטן יחסית היה הודות לעובדה שההתמוטטות אירעה שלא בשעת העומס, ובשל כך שהגג התמוטט באיטיות, דבר שאיפשר לעומדים על רציפי התחנה לברוח ממנה בטרם התמוטט הגג. בעת תחילת העבודות להסרת חלקי הגג שלא התמוטטו, ואשר היו בסכנת התמוטטות, הוצבו פיגומי עץ מעל התחנה. במקום מבנה הגג האלגנטי בעל הכיפה הגדולה, נבנה ב-1906 גג ברזל פשוט.
בשנת 1990 הוחלף גג התחנה הפשוט בצורתו, במבנה משרדים ומרכז קניות רחב-היקף. מבנה זה נבנה בסגנון פוסט-מודרני, בתכנונו של האדריכל טרי פארל, ומרמז בצורתו על תחנות הרכבת של המאה ה-19.