תמר ירדני יפה (פברואר 1918 – 2005)[1] הייתה מורה למוזיקה ומראשוני המטפלים באמצעות מוזיקה ובאמצעות תנועה בישראל, מקימת המרכז לטיפול באמנויות בעמק בית שאן[2].
ביוגרפיה
נולדה ברובנה, שהייתה תחת שליטת רוסיה. בת ליעקב ולדורה (דבורה) ברמן, רופא שיניים וגננת. המשפחה עלתה ארצה ב-1921, שינתה את שמה לירדני והתיישבה במרכז ירושלים. האב החל לעבוד כרופא שיניים מהראשונים באזור, וטיפל באנשים גם בבתיהם בעיר ובסביבותיה. בין השאר טיפל באמנים ומוזיקאים רבים, ששילמו לו בציורים - ואף בשיעורי נגינה. כך החלה תמר ללמוד לנגן בפסנתר כבר בגיל הגן. בירושלים נולדו אחיותיה גליה, הצעירה ממנה בשבע שנים שהייתה עורכת וסופרת, ואלישבע הצעירה ממנה בתשע שנים.
למדה בבית הספר למל לבנות ולאחר מכן בגימנסיה העברית בירושלים, ששכנה אז בשכונת הבוכרים. במקביל למדה באקדמיה למוזיקה ירושלים. בהמשך השתלמה גם בסמינר לגננות ובסמינר למוזיקה בתל אביב.
בנעוריה הצטרפה לתנועת מחנות העולים, ושם הכירה את אורי יפה שהיה לבן זוגה. ב-1937 ירדו בני הזוג יפה לסדום, לעבודה במפעל האשלג במסגרת הפלוגה המקובצת של הקיבוץ המאוחד. באותה שנה היו בין חברי הגרעין המייסד של קיבוץ מעוז חיים בעמק בית שאן, שבו חיו בני הזוג עד מותם. בשנותיה הראשונות בקיבוץ שימשה כגננת וכמורה למוזיקה.
ב-1958 הקימה את המרכז לטיפול באמנויות בבית שאן (שעבר בהמשך למתחם חומה ומגדל של המועצה האזורית עמק בית שאן, כיום עמק המעיינות). זה היה אחד המרכזים הראשונים בישראל לטיפול בתחום, וירדני יפה הייתה מהמומחים הראשונים שעסקו בנושא. בין השאר למדה את התחום בלונדון, ב-Guildhall School of Music[3], ב-1970–1971. ב-1971 הקימה בתוך המרכז לטיפול באמנויות את המרכז לתרפיה במוזיקה. המרכז שימש לאורך השנים את כל תושבי הצפון, ובכללם ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים עם לקויות ראייה או שמיעה ועוד, וסייע לאורך השנים גם להכשיר דורות נוספים של מטפלים.
לאורך השנים תיעדה ירדני יפה את עבודתה במספר ספרים שכתבה, ובהם "כלי זמר מעולם הצומח" (1964), "ביטוי ויצירה במוזיקה כתרפיה" (הקיבוץ המאוחד, 1981) ו"דרך הניגון - ביטוי, יצירה ותרפיה" (שראה אור רק לאחר מותה, ב-2006). במקביל ביימה סרטים בתחומי עבודתה, כגון "כלי זמר מעולם הצומח" (1970), וכן סרטים המתעדים את חיי הקיבוץ, כגון "בר מצווה בקיבוץ" (1966) ו"ילדי המקלטים" (1970).
לירדני יפה נולדו שלושה בנים ושתי בנות. אחד מבניה היה אלוף-משנה עמיר יפה שנספה בשנת 1977 בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
