Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

תרבות קבוצה A

תבליט גבל שייח' סולימאן (אנ') מראה ככל הנראה את ניצחונו של פרעה קדום, אולי ג'ר, על נובים מקבוצה A בסביבות שנת 3000 לפני הספירה, כמעט מתקופת השושלת הראשונה. גילוף סלע זה מייצג מסע מצרי לתוך נוביה ונמצא ליד הקטרקט השני של נהר הנילוס.

תרבות קבוצה A הייתה תרבות עתיקה ששגשגה בין האשד הראשון והשני של הנילוס בנוביה התחתונה. תרבות זו התקיימה מ-3800 לפני הספירה עד 3100 לפני הספירה בקירוב.[1]

סקירה

בשנת 1907, גילה האגיפטולוג ג'ורג' אנדרו רייזנר לראשונה חפצים, השייכים לתרבות קבוצה A.[2] מוקדים מוקדמים של ציוויליזציה זו כללו את קובניה בצפון ובוהן בדרום, עם אסואן, סיאלה, טושקה וקוסטול (אנ') ביניהם.[1]

אוכלוסיית קבוצה A תוארה כ"דומה מאוד" מבחינה אתנית למצרים הקדם-השושלתיים במאפיינים פיזיים.[3] יצרני קבוצה A שמרו על קשרים מסחריים עם המצרים הקדמונים. הם סחרו בחומרי גלם כמו קטורת, הובנה ושנהב, שלוקטו מאזור הנהר הדרומי. הם גם החליפו קרנליאן מהמדבר המערבי וכן זהב, שנכרה מהמדבר המזרחי (אנ') בתמורה למוצרי אומנות מצרית, שמן זית ופריטים אחרים מאגן הים התיכון.[1] קבוצה A הייתה בעצם תרבות נאוליתית, אם כי כלי נחושת שיובאו ממצרים מוכרים מאתרי קבוצה A.[3][4]

בתי מגורים של קבוצה A היו מורכבים ברובם מבקתות קנים ומחסות סלע, כאשר רוב היישובים קיבלו צורה של אתרי מחנה זמניים. היישוב המשמעותי היחיד הידוע נמצא באתר אפיה (Afyeh) בנוביה התחתונה, שם נמצאו גם שרידי בתים עם יסודות מאבן.[5][6] מיקומה, האדריכלות והתרבות החומרית של אפיה, יחד עם ייחודה בנוביה, מצביעים על כך שייתכן שהייתה מאחז מצרי (נקאדה).[7]

נובים מקבוצה A היו רועים-נוודים למחצה וחקלאים ראשוניים שגם עסקו בדיג, ציד וליקוט נרחב.[8] עדויות לחקלאות מופיעות לראשונה בתקופת קבוצה A המאוחרת, בסביבות 3200-3000 לפני הספירה (עכשווית עם נקאדה III).[5]

שפה

הזיקה הלשונית של תרבות קבוצה A אינה ידועה, אך על פי קלוד ריילי, לא סביר שהיא דיברה בשפה של הענף הצפון-מזרחי-סודאני של נילו-סהרה. מעבר לכך ריילי קובע כי "מגוון האפשרויות נותר רחב" וכולל: שפה השייכת לענף אחר (שאיננו צפון-מזרח-סודאני) של משפחת נילו-סהרה, שפה כושית או שפה אפרו-אסייתית אחרת.[9]

קיומה של קבוצה B

תרבות קבוצה A הגיעה לסיומה בסביבות שנת 3100 לפני הספירה, כאשר היא הושמדה, ככל הנראה על ידי שליטי השושלת הראשונה של מצרים.[1] בעקבות תרבות קבוצה A, רייזנר זיהה במקור תרבות קבוצה B וקבוצה C שהתקיימו בתוך נוביה. עם זאת, תאוריית קבוצה B התיישנה כאשר הנרי ס. סמית' הוכיח כי מדובר בביטוי חלול של תרבות קבוצה A.[10] עם המשבר הקיומי של קבוצת B, עולה כי הקבורות הללו היו פשוט גרסאות גרועות יותר של קבורה מקבוצה A וכי טווח התרבות של קבוצה A נמשך מעבר ל-3100 לפני הספירה.[11]

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 "Ancient Nubia: A-Group 3800–3100 BC". The University of Chicago. Archived from the original on 21 August 2016. Retrieved 1 July 2016.
  2. ^ Shinnie, Peter L. (28 October 2013). Ancient Nubia. Routledge. p. 43. ISBN 978-1136164651. Retrieved 30 June 2016.
  3. ^ 1 2 Mohktar, Gamal (1981). General history of Africa, II: Ancient civilizations of Africa. London: Heinemann Educational Books. p. 148. ISBN 978-0435948054.
  4. ^ Glück, Birgit (2018). "THE HERITAGE OF THE A-GROUP. A CHRONOLOGICAL AND CULTURAL REINVESTIGATION". Ägypten und Levante. 28. Austrian Academy of Sciences Press: 199–218.
  5. ^ 1 2 Bard, Kathryn (2015). An introduction to the archaeology of Ancient Egypt. Blackwell. p. 110. ISBN 9780470673362.
  6. ^ Stevenson, Alice (2012). "Social Complexity set in Stone? The A-Group Site of Afyeh". Sudan & Nubia. 16. The Sudan Archaeological Research Society: 13–19.
  7. ^ Gatto, Maria Carmela (December 2006). "The Nubian A-Group: a reassessment". Archeonil. 16.
  8. ^ Galland, M.; et al. (2016). "11,000 years of craniofacial and mandibular variation in Lower Nubia". Sci Rep. 6 (31040). doi:10.1038/srep31040. PMC 4977491.
  9. ^ Rilly, Claude (2019). "Languages of Ancient Nubia". In Raue, Dietrich (ed.). Handbook of Ancient Nubia. Walter de Gruyter GmbH & Co KG. p. 134. ISBN 978-3-11-042038-8.
  10. ^ Smith, Harry Sidney (1966). "The Nubian B-Group" (PDF). Kush: Journal of the Sudan Antiquities Service. 14: 69–124. Retrieved 29 May 2021.
  11. ^ Adams, William Y. (1985). "Doubts about the "Lost Pharaohs"". Journal of Near Eastern Studies. 44 (3): 185–192. doi:10.1086/373128. ISSN 0022-2968. JSTOR 544904. S2CID 161809351.

קישורים חיצונים

Kembali kehalaman sebelumnya