כסא שלמה הוא הכס המלכותי שבנה שלמה המלך לעצמו מזהב ושנהב, על פי הסיפור המקראי. באגדות חז"ל הוא תואר ככיסא פלאי שבעלי החיים המוזהבים בו היו יכולים לנוע ולהפיק צלילים.
וכשרצה המלך שלמה ללכת לכל מקום בו חפץ, כסאו במקומו הלך תחתיו. ושם את רגלו על המדרגה הראשונה, תור של זהב פשט ידו על המדרגה השניה. ומהשניה לשלישית, ומהשלישית לרביעית, ומהרביעית לחמישית ומהחמישית לשישית. ומהשישית יורדים נשרים ואוחזים אותו ונושאים ומושיבים אותו על ראש הכסא. ותנין של כסף אחד במקומו.
המקור בארמית
וכד בעי מלכא שלמה למיזל לכל אתר דהוא צבי, כורסיא במכונוי אזיל תחותוהי. ומשים ית ריגלא על דרגא קדמיתא, תורא דדהבא פשיט ידיה. על דרגא תיניינא ומן תיניינא לתליתאה מן תליתאה לרביעיתא ומן רביעיתא לחמישיתא ומן חמישיתא לשתיתאה ומן שתיתאה נחתין נשרין וחטפין יתיה ומסקין ומותבין יתיה על ריש כורסייה. ותנינא דכספא חד במכונוי.
בפשיטה שערך נכו השני בארץ ישראל בימי יאשיהו מלך יהודה[6], שדד נכו את הכיסא, וכשניסה לעלות עליו נפצע על ידי האריות שבכיסא[7], ולפיכך נקרא "נכה" או "נכו" שפירושה "חיגר"[8].
בתרגום שני מסופר שנבוכדנצר שדד את הכיסא ממצרים והביאו לבבל. ואחשוורוש פחד לעלות על הכיסא, שלא יארע לו מה שאירע לנכה, ולכן הורה לבנות לו חיקוי מושלם של הכיסא, וכשהושלם החיקוי, ערך את המשתה הגדול שלו.[9]
רבי אלעזר מוורמס חיבר בספרו "סודי רזיא" פרק בשם "הלכות הכיסא" שבו תיאר את מאפייני כיסא הכבוד של אלוהים בהתבסס על המקרא, מדרשי חז"ל ופיוטי רבי אלעזר בירבי קליר. שם הוא עורך השוואה בין הידוע על כיסא שלמה למאפייני כיסא הכבוד. כך לדוגמה כתב:[15]
כשם שכל מה שבכסא שלמה שהיה של זהב - וחי, כן כל מה שבכסא הכבוד - חי
החוקר גרארד ברט ביצע השוואה בין כיסא שלמה של ביזנטיון לכתבי הממציאים הרון מאלכסנדריה (10–70) ופילון מביזנטיון (220–280) (אנ') בספריהם על הפנאומטיקה, שכתבו על מכונות עם אויר דחוס המסוגלות להפיק צלילים בכלי נשיפה. הוא הזכיר כי הרופא הסורי קוסטא אבן לוקא (820–912) תרגם עבודות על בסיס הרון מאלכסנדריה, בהוראת החליף העבאסי אל-מסתעין הראשון (862–866).[17] לדבריו, ה"אוטומטון" רווחו גם בקרב שליטי בית עבאס במאה השמינית והתשיעיתבעיר העגולה של בגדאד. לדוגמה, בארמונו של השליט העבאסי אל-מאמון (813–833) בבגדד הוצב עץ אוטומאטה מכסף וזהב, והיו בו ציפורי מתכת ששרו על ענפיו המתנדנדים, והעץ גם הופיע אצל החליף אל-מקתדר (908–929).