למידה משולבת מחשב (נקראת גם לימוד באמצעות המחשב האישי, למידה מתוקשבת או למידה מתוּוכת מחשב) היא צורת למידה בה מסתייעים במחשב בתהליך הלמידה.
השימוש בלמידה משולבת מחשב לצורכי חינוך מצריך הקנייה של מיומנויות הקשורות לאוריינות מדיה.
פעילות הלמידה המתוקשבת
שימוש במחשב לצורכי הוראה וחינוךלמידה קבוצתית העושה שימוש במחשב
עם ההתקדמות של טכנולוגית המחשב, המחשוב החל לקבל תפקיד חשוב בחינוך[1].
ניצול הערך הטכנולוגי - הטכנולוגיה הכרחית בביצוע הפעילות. יש הפנייה למגוון אתרים עשירים, עדכניים, או כאלה המשלבים טקסט עם מרכיבים ויזואליים המסייעים להבנת התכנים.
רמת חשיבה נדרשת - הפעילות מעודדת חשיבה, שאילת שאלות, נקיטת עמדה או הסקת מסקנות, מעודדת יצירתיות, יזמות והבניית ידע בדרך של ניתוח, יישום, אנליזה, סינתזה, רפלקציה והערכה.
מידת השיתופיות - יש שימוש במרכיבים תיקשוביים התומכים בעבודה שיתופית כחלק בלתי נפרד ומהותי בתהליך הלמידה. הלומדים משמשים מקור מידע לעמיתיהם.
קרוב התכנים לעולמו של הלומד - קיים קישור לעולמו התרבותי של הלומד ולידע הקודם שלו. אפשר לעשות זאת על ידי בחירת הקשר שעשוי לעניין את הלומדים, עיסוק בפתרון בעיית אמת וקיום דיונים אקטואליים ורלוונטיים ללומדים.
הכוונה לתוצרים עשירים - קיימות הנחיות מפורטות ומובנות למשימה, העוזרות ללומד בבניית התוצר, ומאפשרות למורה לשמש כמנחה. התוצר מגוון, יצירתי או מקורי. מאפשר ניצול כישורים אישיים וביטוי עצמי.
הערכה שזורה - הערכה ניתנת על ידי המורה או התלמידים העמיתים על פי קריטריונים ברורים נתונים מראש. ההערכה מלווה את תהליך הלמידה ומשביחה אותו.
אחת מצורות הלמידה היא ה-cmc, כלומר למידה משולבת מחשב. זו צורת למידה בה לומד מסתייע במחשב בתהליך הלמידה. (אין לבלבל בין תחום זה, שבו האדם הוא הלומד, והמחשב מסייע לו בכך, ובין למידה חישובית, שבו המחשב הוא הלומד).
שיטה זו של למידה נמצאת בשימוש רחב בתחום ההשכלה הגבוהה ובמחלקות ההדרכה וההכשרה של ארגונים. אבל עדיין לא נפוצה מספיק במסגרות החינוך של גילאי גן–י"ב (המכונה קבוצת גילאי ה–K12). תחת המושג CMC ניתן למצוא מגוון של פעילויות, החל במקרה בו יש מחשב בודד בכיתה, והמורה מאפשרת לתלמיד שסיים את מטלותיו, או לחלופין לתלמיד הנוטה להפריע לשבת מול המחשב ולעסוק בלמידה בקצב התקדמות אישי, וכלה במערך גדול של מחשבים, תוכנות ועזרים המשמשים את מחלקת ההדרכה של חברה גדולה.
בנוסף ללמידה משולבת מחשב, ניתן לראות מגמה של למידה בעזרת טכנולוגיה ניידת. למידה ניידת היא למידה המתבצעת בעזרת מכשירים ניידים חכמים כגון: סמארטפון, טאבלט ואייפד. הלמידה הניידת היא אישית, אינטראקטיבית ומאפשרת שיתופיות. בלמידה ניידת מועבר ללומדים מסר כי הלמידה מתקיימת בכל מקום וזמן כאשר הידע עובר ממקום אחד לשני והקשרי הלמידה נוצרים דרך אינטראקציה. ללמידה ניידת יכולת גבוהה להכניס את החוץ פנימה, לשיעור, ולאפשר נגישות גבוהה למידע.[2]
במקרים רבים למידה משולבת מחשב עושה שימוש בלומדות.
לומדות הן תוכנות מחשב שייעודן הנחלת ידע ותרגולו. הלומדות מיועדות לרוב לתלמיד בודד וניתנות לשימוש בכיתת מחשבים בבית הספר או בבית התלמיד.
דוגמאות לחברות ישראליות המספקות לומדות למערכת החינוך הן המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), סנונית, לוגל, קופיוטרס, קומפדיה ואדיוסיסטמס.
כבר ב-1977 פותחה והותקנה על ידי מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מערכת להוראה בסיוע מחשב בבית הספר בישראל המערכת נקראה תוא"ם (ראשי תיבות של: תרגול ואבחון במחשב). מערכת זו התבססה על אלגוריתם שהוצע על ידי תלמידיו של סקינר ופותחה בגישת הביהביוריזם.
משחקי פעולה ממוחשבים יכולים לשפר היבטים שונים של הקשב החזותי[3].
נמצא שמספר יכולות קוגניטיביות מפותחות יותר אצל גיימרים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ההעצמה של משאבי הקשב מאפשרת להשיג זמני תגובה מהירים יותר ללא פגיעה ברמת הדיוק[4].
האינטרנט היום הוא הסמן הבולט של תקופתנו במהפכת המידע. הטענה הרווחת היא כי לשילוב האינטרנט ככלי בהוראה יש השלכות על שיטות ומטרות הלמידה וההוראה בכיתה והוא עשוי לחולל שינוי מהותי במסגרות הלמידה המסורתיות.
יכולת הגישה למאגרי מידע, לספריות מקוונות, לעיתונים ברשת, למוזיאונים וירטואליים, ולאתרים לימודיים באינטרנט עשויה למלא תפקיד מרכזי בתהליכי למידה. אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים מאפשר סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות.
מקובל להתייחס למושג כאל למידה מרחוק באמצעות האינטרנט או האינטראנט (ה-E מהמילה Electronic), כלומר שכאשר נפגשים לימוד מבוזר ותקשורת המחשבים - מדברים על e-learning.
לימוד באמצעות E-learning כולל מגוון אפשרויות של שילוב האינטרנט בהוראה ובלמידה, החל בלמידה פנים אל פנים (בכיתה) הנעזרת בדפי Web של אתרים תומכים או בדואר אלקטרוני. למידה באמצעות צ'אט או קבוצות דיון ועד ללמידה מרחוק ללא פגישות כלל, הנעזרת באותם אמצעים. בשנים האחרונות התווספו ועידת וידאו, Web TV, היכולים להיות משולבים ב E-Learning או לעמוד בפני עצמם.
כלומר, E-learning הוא לימוד מבוזר נתמך מחשב המקושר לאינטרנט. מושג נוסף בעל משמעות זהה לתיאור פעילות זו הוא Online Learning (או online education) וכן למידה שיתופית מקוונת (Collabotative Learning).
יתרונות
ניתן להשתמש בסביבה ממוחשבת ובטכנולוגיה ניידת באופן יעיל לצורך מדידה והערכה בחינוך פורמלי ופיתוח של כלים חדשים לצורכי למידה[1].
בשימוש בטכנולוגיה זו, לצורכי לימוד, ניכרים היתרונות הבאים:
למחשב יש "סבלנות" אין-סופית, מה שלא תמיד מאפיין מורה אנושי.
קיבולת גבוהה לחומר הלימוד.
אפשרות שילוב מקורות לימוד "חיצוניים" זמינים דרך האינטרנט.
גמישות בהפעלה, תוך אפשרות למעבר מהיר בין מקורות שונים ונושאים שונים.
התלמידים מפתחים שליטה באמצעים טכנולוגיים.
למידה בדרך זו תלויה בעיקר בלומדים עצמם, הם אינם עוד תלמידים סבילים הקולטים את החומר מהמורה אלא לומדים פעילים.
העצמת המודעות ביחס ליכולת התלמידים לחשוב, לחקור, ולתקשר עם חברים. בנוסף, התלמידים מעידים כי למידה מסוג זה עזרה להם ברכישה של כלים ספציפיים ופיתוח מיומנות הצגת מידע.
הלמידה הניידת תומכת בלמידה שיתופית בכך שהיא מרחיבה את אפשרויות האינטראקציה, מעבר לאינטראקציה של פנים מול פנים, וכך משפרת את הדינמיקה הכיתתית.
כלים ניידים מזמנים לתלמיד חוויית למידה בהקשר של העולם האמיתי ומאפשרים לו תמיכה המאפשרת בנייה של ידע אישי[5].
חסרונות
בעולם המחקר נבדקות בשנים האחרונות השפעותיה של הגברת "זמן המסך" בו תלמידים חשופים יותר ויותר למחשבים במקום ספרים או הוראה פרונטלית. למשל, חלק מהמחקרים מצביעים על כך שישיבה מול מחשב מפחיתה את תנועתיות הילדים והפעילות הגופנית, ולפיכך עשויה לפגוע בהתפתחות החושים, בשיווי המשקל ובקואורדינציה; וכן נטען כי העבודה מול מחשב מפחיתה את רמת האינטראקציה הבינאישית עם המורים והתלמידים האחרים, ועשויות להיפגע יכולות הוויסות הרגשי והאמפתיה[6]. עם זאת, המחקר עדיין בחיתוליו בבדיקת השפעות הלמידה משולבת מחשב, ונדרשים עוד מחקרים נרחבים רבים לבירור השפעות אלו.
חסרונות נוספים של למידה בעזרת מחשב ושל למידה ניידת הם:
בשיעורים פנים מול פנים יש ביכולותיו של המורה לאתר באופן מיידי מצבים של חוסר הבנה אצל התלמידים וכך לחזור שוב על החומר הנלמד, בלמידה ניידת, אשר יכולה להתבצע בכל זמן בכל מקום, לא תמיד יש את היכולת לאתר מצבים מסוג זה.
עלולים להיות כשלים טכניים רבים אשר יעכבו את הלמידה ויפריעו לריכוז התלמידים והמורה.
ללא חסימה של אתרים חיצוניים עלולה להיות הסטה רבה של תשומת לב התלמידים לאתרים אחרים.
^ 123Hung, P. H., Hwang, G. J., Lee, Y. H., & Su, I. (2012). A cognitive component analysis approach for developing game-based spatial learning tools. Computers & Education, 56(2), 762–773.
^Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.
^Dye, M. W. G., Green, C. S., & Bavelier, D. (2009). The development of attention skills in action video game players. Neuropsychologia, 47(8-9), 1780–1789.
^E-Learning בהכשרת מורים למדע וטכנולוגיה. (אין תאריך). אוחזר מתוך https://www.matar.tau.ac.il/wp-content/uploads/2015/02/newspaper14-docs05.pdf בלר, מ' ואור, א' (2001). למידה וירטואלית היא מציאות קיימת. אקדמיה: כתב העת של ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות, 9, 27-34. לוין, ת' ודמני, ר'(2006). קולם של תלמידים ומורים בתהליך שילוב של טכנולוגיות מידע בכיתות. כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, 219-223.
