למידה מקוונת (באנגלית: Online Learning או Online education), היא פעילות חינוכית המתרחשת בסביבה מקוונת, ומשתמשת ברשת האינטרנט להוראה ולמידה[1]. הלמידה המקוונת היא אחת האפשרויות ליישום של למידה משולבת מחשב והיא יכולה להתבצע גם באמצעות כל מכשיר אלקטרוני אחר המאפשר גישה לאינטרנט. כגון: מחשב, טאבלט, וטלפון חכם. השימוש בלמידה מקוונת מצריך יכולות של אוריינות דיגיטלית.
שימושים
למידה מקוונת כוללת מגוון אפשרויות של שילוב האינטרנט בהוראה ובלמידה,
החל בלמידה פנים אל פנים (בכיתה) הנעזרת בדפי Web של אתרים תומכים או בדואר אלקטרוני.
למידה באמצעות צ'אט או קבוצות דיון, ועד ללמידה מרחוק ללא פגישות כלל, הנעזרת באותם אמצעים.
בשנים האחרונות התווספו - ועידות חוזי (ווידאו קונפרנס), Web TV, היכולים להיות משולבים ב E-Learning או לעמוד בפני עצמם.
למידה דיגיטלית מושתתת על נגישות ושימוש ביחידות וחומרי הוראה ולמידה דיגיטליים, לצד מקורות מידע ברשת, העומדים לרשות המורה והתלמיד, לשם הבניית ידע מבוססת חקר, שיתוף, הרחבה והעמקה[2].
למידה מקוונת מרחוק
ערך מורחב – למידה מרחוק
ההוראה מרחוק כבר לא באה לפתור רק את בעיית הריחוק הפיזי, אלא גם את בעיית לחץ הזמן בו מצוי האדם המודרני, בייחוד האדם העובד. עובדים במקומות עבודה שונים מסיימים את יום עבודתם בשעות שונות, ולעיתים אף אותו אדם לא יכול להיות בטוח מראש מתי יסיים את יום עבודתו, אדם כזה יכול לנצל את הזמן ביעילות רבה יותר אם לא יידרש לנסוע למקום לימודים מסודר, ולעיתים יכול לנצל אף שעות עבודה לצורך לימוד, בייחוד אם הלימוד נראה חשוב גם בעיני המעביד.
לצורך לימוד מסוג זה אין תחליף לזמינות המידע המצויה ברשת האינטרנט.
כמו כן הלמידה המקוונת מאפשרת ללומד ללמוד בקצב שלו ולחזור על החומר מספר פעמים עד להבנתו המלאה.
כאשר הלומד עושה שימוש בלמידה מקוונת ניתנים ללומד גם קישורים למאגרי ידע נוספים אשר עושים שימוש בדרכים שונות להסביר את החומר הנלמד כך יוכל כמעט כל לומד למצוא את ההסבר/הדוגמה אשר תבהיר לו את החומר.
התפתחות
רשת האינטרנט התפתחה מרשת אוניברסיטאית, וככזו, כבר מתחילת השימוש ברשת, ניסו אנשי האקדמיה יחד עם אנשי החינוך בשטח לשלב את רשת האינטרנט בחינוך.
היכולת לשלב אחזור מידע יעיל באמצעות מנועי חיפוש, עם יכולת העברת מולטימדיה תוך שימוש בממשק ויזואלי ידידותי, נחשבת בעיני אנשי החינוך כסיבה לשימוש ברשת לצורך מימוש מטרות חינוכיות.
סגנונות הוראה ברשת
ניתן לחלק את הלמידה/הוראה ברשת לכמה סגנונות, הנקבעים על פי מידת מעורבות המורה:
- סגנון הספרייה הווירטואלי: אתר המהווה בעיקר מקום להצגת מקורות מידע, מקורות המידע יכולים להימצא ברשת, אבל ניתן להפנות גם למקורות מידע שאינם ברשת, רק מידע עצמאי מועט מוצג באתר כזה.
- סגנון ספר/חוברת הלימוד: אתר המחליף ספר או חוברת לימוד מודפסים (בדומה לאתר זה), מהווה בעיקר מקום להפצת חומרי למידה הייחודיים לקורס.
בנוסף לתכני הספר יכולים להופיע הודעות מהמורה לתלמידים (על מטלות או שינויים), סילבוס, דרישות הקורס וביבליוגרפיה, וקובצי עזר כמו מצגות, קטעי ווידאו, רשימת התלמידים, דוגמאות למבחנים מהעבר, פתרון מבחנים שנעשו ועוד. דוגמה לכך היא שיתוף סרטונים שהכין המורה במסגרת יישום של פדגוגיית שיעור הפוך.
- סגנון אינטראקטיבי: סביבת למידה המכילה בעיקר פעילויות ומשימות מתוקשבות וכן חומרי הוראה המוצגים במגוון אפשרויות אינטראקטיביות, תוך הנחיה ומתן משוב מצד המורה (או המערכת)
- סגנון התקשורת: המשקל העיקרי הוא על צורות תקשורת בין התלמידים למורה, ובינם לבין עצמם. המורה נמצא בתקשורת כתובה מתמדת עם התלמידים, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום או צ'אט, נותן משוב לעיתים קרובות, ומנהל דיונים סביב נושאי הלימוד.
- בית הספר הווירטואלי: משלב בתוכו את כל הסגנונות, הן חומרי למידה מקוריים, הן הפניה למקורות מידע, הן כלים המאפשרים תקשורת עם המורה ולמידה שיתופית בין הלומדים לבין עצמם הן כלים המאפשרים אימון, תרגול ומשוב, ועוד.
הסוגים השונים של סגנונות הלמידה מכתיבים תלמידים מסוגים שונים, כי אתר סטאטי יפיק תלמיד בודד, בעוד שאתרים הכוללים אמצעי תקשורת יכולים להביא את התלמידים ליצור קהילה לומדת בעלת הפריה הדדית, המקיימת תהליכי למידה שיתופית, תוך קבלת משוב מצד עמיתים ללמידה.
במחקר שנערך על הקשר בין סגנונות חשיבה והצלחה בקורס וירטואלי[3] נמצא קשר חלקי בין סגנונות חשיבה של התלמידים לבין הצלחתם בקורס. מסקנת החוקרים שפתוח הקורס ודרך ההוראה צריכים להיות מותאמים כך שיספקו "סביבת למידה מתאימה למגוון רחב של תלמידים בעלי מאפיינים שונים וצרכים ייחודיים, [וכך] הוא יוכל להינתן לכל התלמידים".
מאפייני תקשורת בלמידה מקוונת
בלמידה מקוונת מרחוק יש חשיבות רבה לערוצי התקשורת במהלך הלמידה ולאופן השימוש בהם, כך על פי מחקרים רבים שהתקיימו בנושא. אינטראקציה בלמידה מקוונת מורכבת מתקשורת, שיתוף פעולה או למידה אקטיבית עם או בלי מרכיב חברתי. מטרת האינטראקציה בקורס מקוון היא הגברת התפתחות הידע וההבנה של תוכן הקורס. אינטראקציה בלמידה מקוונת יכולה להתקיים בסביבה סינכרונית, בה שני הצדדים מתקשרים באותו הזמן, או בסביבה א-סינכרונית, בה הצדדים מגיבים בזמנים שונים.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של אינטראקציות בלמידה מקוונת: בין הלומד למורה, בין הלומד לקהילת הלומדים האחרים ובין הלומד לתוכן הקורס (ויש המתייחסים גם לאינטרקאציה בין הלומד לממשק). על פי תאוריית שוויון האינטראקציה (Anderson, 2003) שפיתח טרי אנדרסון יש חשיבות דומה לכל אחד משלושת הסוגים הללו כך שמספיקה רמה גבוהה בסוג תקשורת אחד בקורס מקוון על מנת לאפשר למידה משמעותית בלי להפחית מחוויית הלמידה. רמה גבוהה של יותר מסוג תקשורת אחד תאפשר כנראה סביבה יותר מספקת, אולם לא באופן שיהיה כדאי מבחינת עלות וזמן ההשקעה[4].
במחקר שביצע ג'ייסון רוד (Rhode, 2009) נבחנו סוגים שונים של אינטראקציה בקרב לומדים בקורס אקדמאי מקוון על מנת לאבחן אם יש רמות שונות של חשיבות, שימוש ויעילות בין ערוצי תקשורת שונים. במחקר השתתפו לומדים מהאוכלוסייה הבוגרת שנרשמו לקורס מקצועי מקוון במוסד פרטי להשכלה גבוהה בארצות הברית. בקורס ניתנה פלטפורמה ללומדים שאיפשרה תקשורת בכלים שונים ומגוונים בכל אחד משלושת סוגי האינטראקציה בערוצים פורמליים וא-פורמליים.
על פי ממצאי המחקר הלומדים עשו שימוש רב יותר בתקשורת עם המורה ועם התוכן וכן יחסו חשיבות רבה יותר לשני ערוצי תקשורת אלו. כמו כן הלומדים יחסו חשיבות מעטה לערוצי תקשורת בין הלומד ללומדים האחרים, תוך ציון האתגר בסוג תקשורת כזה בלמידה מקוונת בקצב אישי.
במאמר מציין רוד שניתן להטמיע סט כלים רחב בכל הנוגע לערוצי תקשורת בקורס מקוון, חלקם נתפסים כהכרחיים לקורס ואילו אחרים כמשלימים וייתכנו תוצאות שונות עבור קורסים או סוגים אחרים של למידה[5].
במחקר שבחן שביעות רצון של לומדים מלמידה מקוונת נמצא כי שביעות הרצון קשורה לנוכחות המורה, ולתחושת מסוגלות עצמית לגבי היכולת ללמוד באופן מקוון. נוכחות המורה, כסוג של נוכחות חברתית בלמידה מקוונת, יכולה לשפר את תוצאות הלמידה בייחוד במקרים שבהם התוכן לא מובנה וההוראה והלמידה כרוכים בתהליך פרשני יותר. ההנחה הפדגוגית היא שאפילו עם תוכן מובנה, נוכחות המורה יכולה לשפר את חווית הלמידה, והתועלת רבה אף יותר עבור תוכן פחות מובנה שדורש הפשטה, דיון ופרשנות של מושגי הלמידה. במחקר התבצעו מניפולציות של נוכחות מורה על ידי שינוי ערוץ תקשורת של הטון הקולי. על פי ממצאי המחקר, הרצאת קריינות שעושה שימוש בווריאציה ווקאלית טבעית משפרת את נוכחות המורה ויוצרת חווית למידה עשירה עבור הלומדים. כמו כן, הוספת רמזים ויזואליים כמו הבעות פנים ושפת גוף, יכולה לשפר עוד יותר את נוכחות המורה ואת שביעות הרצון מלמידה מקוונת. המחקר מחזק את החשיבות של נוכחות חברתית בלמידה מקוונת [6].
למידה מקוונת במערכת החינוך הישראלית
במאה ה-21, האמצעים הקלאסיים (הוראה פרונטלית, מורה, לוח, מחברות, תלמידים) אינם מספיקים לגירוי התלמיד, פיתוח מוטיבציה ללמידה, העמקת תהליך הלמידה ועוד. למידה מקוונת תופסת תאוצה בתוך מערכת החינוך בישראל. מורה, מנחה או מדריך חדש בתחום -ישתמש בתוצרים הקיימים באינטרנט כגון מצגות וסרטונים. לעומתו, מורה מתקדם -ישתמש ביישומונים חינמיים הקיימים ברשת לשם יצירת פעילות ייחודית משלו. לדוגמה, הוא יכול ליצור ספרון לימוד אינטראקטיבי באינטרנט המפנה את התלמיד לאתרים, שואל שאלות ועוד. מורה מומחה בתחום מסוגל ליצור מרחב טכנולוגי (אתר באינטרנט) או קורס מקוון בטכנולוגית MOODLES ו-ILLUMINATE LIFE ובה ייצור משימות בעלי אופי מעצב ומסכם (הערכה מעצבת והערכה מסכמת).
ראו גם
לקריאה נוספת
- Lim, J. R. N., Rosenthal, S., Sim, Y. J. M., Lim, Z. Y., & Oh, K. R. (2021). Making online learning more satisfying: The effects of online-learning self-efficacy, social presence and content structure. Technology, Pedagogy and Education, 30(4), 543-556.
קישורים חיצוניים
ירדן סקופ, אוניברסיטה.com | גם האקדמיה בישראל מצטרפת לגל הלימודים המקוון, באתר הארץ, 17 ביוני 2013- סיני גז, הכיתה המקוונת: התחילו ללמוד דרך האינטרנט, מתוך גיקטיים
- גולשים ושומרים על עצמנו ברשת - סרטון של המשרד לביטחון ה פנים ומשרד החינוך, העוסק בגלישה בטוחה וזהירה באינטרנט.
- אקונומיסט, גם זול וגם מרתק: המהפכה של האוניברסיטאות המקוונות, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2014
- תשכילו, מיזם אינטרנטי-לימודי שמטרתו לאסוף, להנגיש ולהפיץ מידע אקדמי ולימודי
- עדי הגין, לאיזה תלמידים מתאים להתרחק מהכיתה - וללמוד מהבית?, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2014
- הכיתה המקוונת, פעילות חינוכית-לימודית שמטרתה לאסוף, להנגיש, לקדם ולשתף תוכן לימודי-חינוכי ומשכיל
- ynet, למידה מקוונת: מהפכת ההשכלה ברשת, באתר ynet, 9 בספטמבר 2014
- אמיתי זיו, בלעדי | מיזם האינטרנט שיחסוך לכם מורה פרטי בשנה הבאה, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2015
- קרן צוריאל הררי, לא עשו שיעורי בית, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2016
הערות שוליים
- ^ Vandana Singh, Alexander Thurman, How Many Ways Can We Define Online Learning? A Systematic Literature Review of Definitions of Online Learning (1988-2018), American Journal of Distance Education 33, 2019-10-02, עמ' 289–306 doi: 10.1080/08923647.2019.1663082
- ^ רותם אברום, למידה דיגיטאלית רציונל והמלצות ליישום, מרץ 2013
- ^ קורס וירטואלי, למי? תקציר עבודת גמר לתואר "מוסמך למדעי הרוח", הקשר בין אופן התפקוד של התלמיד בקורס וירטואלי לבין מאפיינים אישים שלו, נחמה שני וד"ר רפי נחמיאס, אוניברסיטת תל אביב, 2000
- ^ Anderson, T., Getting the mix right again: An updated and theoretical rationale for interaction., The International Review of Research in Open and Distance Learning, 2 4, 2003
- ^ Rhode, J., Interaction equivalency in self-paced online learning environments: An exploration of learner preferences., The international review of research in open and distributed learning, 1 10, 2009
- ^ Jun Rong Nigel Lim, Sonny Rosenthal, Ye Jun Marcius Sim, Zhao-Yi Lim, Making online learning more satisfying: the effects of online-learning self-efficacy, social presence and content structure, Technology, Pedagogy and Education 30, 2021-08-08, עמ' 543–556 doi: 10.1080/1475939X.2021.1934102
