קורס מקוון

תלם - אתר למידה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה, מכיל מגוון רב של קורסים מקוונים

קורס מקוון (באנגלית: fully online course) הוא קורס שנלמד מהבית, מהמחשב האישי, מהמכשיר האלקטרוני, דרך האינטרנט ומשולב בתוכו תקשורת א-סינכרונית ותקשורת סינכרונית. נוסף לכך, קורס מקוון הוא אחד האפשריות ליישם למידה מקוונת. ובשל כך, נחשב כהזדמנות לשנות את צורת ההוראה במוסדות אקדמיים ובבתי הספר, ולהגביר את הגישה להשכלה גבוהה איכותית, ולהרחיב את הגישה למקורות הידע^[1]

למידה סינכרונית ולמידה אי-סינכרונית

הקורס המקוון משלב בתוכו שני סוגים של למידה, למידה סינכרונית ולמידה אי-סינכרונית. הלמידה הסינכרונית (באנגלית: real time), היא הלמידה המתבססת על מפגשים מרחוק בין המורה והתלמיד בזמן אמת. הדבר המאפשר אינטראקציה מגוונת ועשירה בקול ובנתונים. לעומת זאת, בלמידה האי-סינכרונית (באנגלית: time delayed), התלמיד והמורה מתחברים בזמנם החופשי הדבר המאפשר גמישות בזמן. לרשות הלומדים עומדים חומרי הלמידה, התרגול וההעשרה המוקלטים והמוכנים מראש, וכן היכולת לקיים קשר עם המורה ועם לומדים אחרים באמצעות קבוצת דיון, דואר אלקטרוני וכל צורת תקשורת אחרת שאין בה תיאום זמן בין השותפים לשיחה. הדבר המצדיק משמעות המושג אי-סינכרוני, לא מתוזמן.

יתרונות

הקורס המקוון לא בא לפתור את בעיית הריחוק הפיזי, אלא גם בעיית לחץ הזמן בו מצוי האדם המודרני. אדם כזה יכול לנצל את הזמן ביעילות רבה יותר אם לא יידרש לנסוע למקום לימודים מסוים. האדם הזה יכול לקבל מענה דרך הקורס המקוון, מכיוון שהקורס המקוון מאפשר גמישות בלמידה בזמן ובמקום. הסטודנטים בקורס המקוון יכולים לתרגל את חומר הקורס בזמן ובמקום החופשי שלהם. כמו כן, הסטודנטים יכולים להגיע למספר מצומצם של פגישות כדי לדון בחומר, אך עיקר הלימודים הם לימודים באינטרנט מהבית. הדבר המאפשר נגישות מקסימלית לתכני הקורס. כך שזמינות חומרי הקורס מקדמת את שביעת רצונם של הלומדים ומקלה על השתלבותם בלמידה המקוונת. יתרה מזו, נגישות חומרי הלמידה לסטודנט משחררים את הסטודנט מהמתח של "הפסד החומר" המוכר מהיעדרות מקורסים פנים אל פנים^[2].

כמו כן, הקורס המקוון מאפשר התאמה אישית ללמידה, כך שהסטודנט יכול ללמוד בקצב שלו ולחזור על החומר מספר פעמים עד להבנתו המליאה. זה בנוסף שהקורס המקוון מאפשר ומחייב לשנות את דרכי ההוראה המסורתיות ומאפשר דרכים חדשות, שיתאימו לשינוי המהותי הנדרש במעבר בין תפקיד המורה בלמידה המסורתית לבין תפקידו בסביבה הלימודית המקוונת.

בנוסף לכך, הלמידה באמצעות קורסים מקוונים מאפשרת אופטימיזציה וניצול זמן בכיתה לטובת תרגול ודיון, ומפחית את הלחץ המוטל על המורה לספק את כל התוכן הלימודי.^[3]

חסרונות

ההוראה האקדמית המקובלת מאפשרת דיאלוג בין מרצה לסטודנט, לעומת הלמידה המקוונת רבת-המשתתפים נעדר המפגש פנים אל פנים עם מרצים וסטודנטים. על-פי עמדה זו, לימודים אקדמיים במיטבם משמעם לא רק העברת ידע ולמידה אלא קיום קהילה אינטלקטואלית ו"שקיעה בעולם אקדמי". האינטראקציה האקדמית עם מרצים ועם סטודנטים אחרים, השהות בספריית הקמפוס ועוד, יוצרים חוויית למידה ייחודית ושונה במהותה מהחוויה האפשרית באמצעות לימודים מקוונים שנעשים מן הבית.

כמו כן, בלמידה המקוונת רבת-המשתתפים נדרשת עבודה עצמית מול מחשב ומשמעת רבה לסטודנטים לצורך עיון בחומר וביצוע המטלות. הדבר המעמיס על הסטודנט ועל המנחה כך שנוצר העדר גבולות של השקעה בהוראה משני הצדדים: הסטודנט והמרצה. יתרה מזו, לקורס המקוון תלות רבה בטכנולוגיה^[4]. והבעיות הטכנולוגיות עדיין מהוות מכשול ללמידה מרחוק. כך כאשר הסטודנטים לומדים, הם צריכים להתרכז בחומר הנלמד וכל מגבלה טכנולוגית עשויה להיסב את תשומת לבם ולגרום להם לאבד את קצב השיעור, לדוגמה: איכות הקול בלמידה הסינכרונית, התמונה והשידור בסרטונים מקוטעים ולא ברורים, כל זה נובע מאיכות ירודה של המערכות הטכנולוגיות. זה לא אומר שמערכות טכנולוגיות מאיכות גבוהה לא קיימות, הם כן קיימות אך לא לכל מוסד לימודי יש המשאבים לאפשר את השימוש בהם.

תפקיד המורה בהוראה מקוונת

המורה הוא המרכיב החשוב ביותר להבטחת למידה מקוונת מוצלחת. לא הטכנולוגיה עצמה אלא אופן יישומה על ידי המורה היא הקובעת את אפקטיביות הלמידה. בשל כך, על המורה לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. עליו להבין שמתודת האי-לרנינג, אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה בכוח הפדגוגיה החדשה^[5].

משום שהפדגוגיה של ההוראה המקוונת שונה במהותה מזו של ההוראה המסורתית. כך גם, תפקיד המורה בהוראה המקוונת השתנה מההוראה המסורתית להוראה המבוססת על הבנות חדשות בנוגע לתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת. זאת אומרת, שחל שינוי גדול בהגדרת תפקידו של המורה, ממעביר ידע למנחה ומתווך בתהליך הבניית הידע והלמידה העצמאית המושכלת של הסטודנט (הבנייה פעילה של הידע). דבר זה, דורש מהמורים המלמדים בהוראה מקוונת להיות מודעים לכך שהוראה מקוונת דורשת ידע טכנולוגי והשקעת זמן רבה יותר מזו שדורשת הוראה מסורתית. נוסף לכך, שימוש במגוון דרכי הוראה, כגון שמיעה והנחיה אישית, קריאה וביצוע משימות והרצאות סינכרוניות אשר עשויות להיות פתרון מתאים ללמידה באמצעות שמיעה. מצד ראשון, הן מאפשרות קיום 'שיעור' במליאה, שיחה עם הסטודנטים ב'זמן אמת'. ומצד שני, הן מאפשרות שמיעה חוזרת של ההרצאות המוקלטות לטובת הסטודנטים שחלקם מעדיפים האזנה וחומר ויזואלי על פני קריאת טקסט.

תכונות המנבאות הצלחה של לומדים בקורסים מקוונים

תכונות המנבאות הצלחה של לומדים בקורסים מקוונים הן בגרות ומשמעת עצמית גבוהה, מוטיבציה גבוהה, מיומנות ארגון זמן וניהול בסביבות למידה מקוונת, יכולת למידה עצמית ויכולת התבטאות טובה בכתב. עוד נמצא קשר בין סגנון החשיבה והלמידה של הלומד, המעיד על אופן ביצוע ולאו דווקא על מידת אינטליגנציה, לבין מידת הצלחתו בקורס מקוון^[2].

הוראה-למידה-הערכה בקורס מקוון

הקורס המקוון שונה מהקורס הרגיל וההוראה בקורס המקוון שונה מההוראה בקורס הרגיל, בכך שההוראה והלמידה המקוונת מחייבת לשנות את דרכי ההוראה המסורתיות ולחפש דרכים חדשות שיתאימו לשינוי המהותי הנדרש במעבר בין תפקיד המורה בלמידה המסורתית לבין תפקידו בלמידה המקוונת. כלומר, הוראה מקוונת שונה מהוראה מסורתית בתחומים אחידים, ביניהם תפקיד המנחה והסטודנטים, דרכי התקשורת, יחסי הגומלין בין סטודנט לסטודנט ובין סטודנט למורה וגמישות הלמידה. יתרה מזו, הסטודנט ממוקם במרכז הדינמיקה של הלמידה מרחוק אשר מעודדת את התפתחותו כלומד בעל הכוונה עצמית^[6].
ההערכה בקורס המקוון כוללת שימוש בכלים המעודדים שיח בין הלומדים והערכת עמיתים: למשל, קבוצות דיון, שאלוני משוב, שאלות אינטראקטיביות, מבחנים ממוחשבים לצורך תרגול עצמי של הלומדים בנושאים ספציפיים, מטלות ביצוע ושימוש במערכת לניהול למידה לצורך מעקב אחרי הגשת פרויקטים. כלומר, הקורס המקוון מאפשר שימוש בטכנולוגיה. הדבר המעצים את יכולות ההוראה וההערכה של המנחים ומאפשר להם לבצע הערכה הוליסטית, המהווה חלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה.

שימוש בקורסים מקוונים בלמידה מעורבת

מוסדות רבים להשכלה גבוהה בארץ ובעולם משתמשים בשיטת הלמידה המעורבת המשלבת למידה פרונטלית וקורסים מקוונים, זאת על מנת לשפר את איכות הלמידה והקורסים עצמם. שיטת הלמידה המעורבת עשויה להיות מיושמת עם תצורות שונות בהתאם למטרות הפדגוגיות ולמאפיינים של תלמידים ומורים. כמו כן, ניתן ליישם את השיטה במשקלים שונים עבור הרכיב המקוון או עבור הרכיב פנים אל פנים, או לחפש איזון בין השניים^[7].

קיימים מחקרים רבים העוסקים בסוגיות רלוונטיות לגבי למידה מעורבת המבוססת בעיקר על קורסים מקוונים. ישנם יתרונות בשילוב קורסים מקוונים במערך הפדגוגי, לדוגמה, בשיטת כיתה הפוכה בה הלומדים נערכים באמצעות קורס מקוון, ולאחר מכן נעשה תרגול ודיון בכיתה, כמו כן, הגמישות, ניהול הלמידה, הגישה לטכנולוגיה מהווים אלמנטים חיוביים. יחד עם זאת, קיימים קשיים שקשורים לזכויות יוצרים, פרטיות התלמידים וקושי לקבלה על ידי קבוצת לומדים^[8]

כאשר הקורסים המקוונים אינם מיושמים היטב בלמידה מעורבת ואינם עונים למרכיבי איכות שונים, עלולים לגרום לצבירת פערים בין הלומדים, נשירה מהקורסים וחוסר מעורבות של הסטודנטים בלמידה. ולכן, בתהליך שילוב קורסים מקוונים בשיטה זו, יש לזהות את המרכיבים, הצרכים והתכנים ולהתאימם ללמידה היברידית.

איכות הקורסים המקוונים בשיטת הלמידה המעורבת תלויה במספר אלמנטים: איכות החומרים המקוונים,האפקטיביות שבה הם משולבים בקורסים הפרונטליים, שיתוף הפעולה והאינטראקציה בין הלומדים, עיצוב הקורס, מידע ותמיכה ללומד, היכולת לבצע הערכה, הנגישות בשימוש של המדיה והמערכת, טיפול בבעיות הקשורות לפריסת המערכת, ניהול הקורס, והשילוב של טכנולוגיות מסייעות. מחקר שבוצע בשנת 2021, הוכיח שאיכות הקורסים המקוונים משפיע על כוונות הסטודנטים באקדמיה להמשיך ללמוד באמצעות קורסים מקוונים, ובנוסף תורמת למעורבותם בכיתה, הופכת את הסטודנטים ללומדים פעילים ומשפר את התהליך הפדגוגי. כמו כן, קיימת השפעה על תפיסת הסטודנטים לגבי הערך והתועלת של הקורסים מקוונים ותרומתם ללמידה באקדמיהי^[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

ניר גל, ע', נור, ט', גלברט, ר' וריינגולד, ר'(2006). תפקיד המורה בלמידה המקוונת: בחינת היישום על פי מאפייני קורסים מקוונים. שבילי מחקר, 13, 66-72.
כהן, ה'(2011, ינואר).כלי לבחינת מידת הטעמתן של האסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הווירטואלית של הקורס האקדמי המקוון. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
רונן, א', שיינפלד, מ'(2007). הוראה-למידה מקוונות.שבילי מחקר,14, 85-92.
חוסין, ר', ברק, מ', יהודית, ד' (2012, ינואר). למידה לאורך החיים בטכניון: תפיסות כלפי למידה מרחוק וחוויות לימודיות של סטודנטים. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים

הוראה, למידה, חינוך בסביבה מקוונת
למידה מקוונת, איכותית-מהי?
הוראה מקוונת
המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה
קרן צוריאל הררי, לא עשו שיעורי בית, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2016
ענת ג'ורג'י, איך להרוויח בקלות מיליון שקל? "החלטתי לפרק את המשוואה שזמן שווה כסף", באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2018
סיגל תפארת, ללמוד בקורסים מקוונים (ורצוי בחינם), 14 ביולי 2020

הערות שוליים

^ Lorrie Schmid, Kim Manturuk, Ian Simpkins, Molly Goldwasser, Fulfilling the promise: do MOOCs reach the educationally underserved?, Educational Media International 52, 2015-04-03, עמ' 116–128 doi: 10.1080/09523987.2015.1053288
^ ¹ ² כהן, ה'(2011, ינואר).כלי לבחינת מידת הטעמתן של האסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הווירטואלית של הקורס האקדמי המקוון. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
^ ¹ ² Valéria Feitosa de Moura, Cesar Alexandre de Souza, Adriana Backx Noronha Viana, The use of Massive Open Online Courses (MOOCs) in blended learning courses and the functional value perceived by students, Computers & Education 161, 2021-02, עמ' 104077 doi: 10.1016/j.compedu.2020.104077
^ חוסין, ר', ברק, מ', יהודית, ד' (2012, ינואר). למידה לאורך החיים בטכניון: תפיסות כלפי למידה מרחוק וחוויות לימודיות של סטודנטים. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
^ ניר גל, ע', נור, ט', גלברט, ר' וריינגולד, ר'(2006). תפקיד המורה בלמידה המקוונת: בחינת היישום על פי מאפייני קורסים מקוונים. שבילי מחקר, 13, 66-72
^ רונן,א', שיינפלד, מ'(2007). הוראה-למידה מקוונות. שבילי מחקר,14, 85-92
^ Andrea Velasquez, Charles R. Graham, Richard Osguthorpe, Caring in a technology-mediated online high school context, Distance Education 34, 2013-05, עמ' 97–118 doi: 10.1080/01587919.2013.770435
^ Carlos Delgado Kloos, Pedro J. Munoz-Merino, Carlos Alario-Hoyos, Iria Estevez Ayres, Mixing and blending MOOC Technologies with face-to-face pedagogies, 2015 IEEE Global Engineering Education Conference (EDUCON), IEEE, 2015-03 doi: 10.1109/educon.2015.7096090