בדרך כלל נמצא המציל בעמדת תצפית נוחה בסמוך למים, המאפשרת לו לראות את כל קהל המתרחצים.
מצילים בישראל
עבודת המצילים מוסדרת בחוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964, ובין השאר נקבע בו קנס המוטל על המפיר הוראות של מציל בעניין מניעת סכנה לחיי המתרחצים.
פעולתם של מצילים בחוף הים מוסדרת בצו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה), תשכ"ו-1965. הצו עוסק בשלוש דרגות של מצילים: מציל אחראי, מציל משנה, מציל עוזר – הסיווג לדרגות אלה הוא בסמכותו של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
תקן המצילים בשעות הרחצה:
בתחנת הצלה גדולה (כזו הפועלת בתחום שטח שיפוטה של עירייה): שלושה מצילים, שלפחות שניים מהם בדרגת מציל אחראי.
בתחנת הצלה קטנה (כזו הפועלת בתחום שטח שיפוטה של מועצה מקומית): שני מצילים, כשאחד מהם בדרגת מציל אחראי.
דגלי הרחצה בישראלדגל אזהרה ממדוזות
חובות המציל:
(1) להבטיח שהמתרחצים יתרחצו במים בגבולות המקומות המוכרזים בלבד;
(2) למנוע את הרחצה במקומות ובזמנים אסורים;
(3) למנוע מהמתרחצים לצאת מתחום מקום הרחצה המוכרז במים;
(4) להגיש עזרה במים לזקוקים לה;
(5) להגיש עזרה ראשונה לנזקקים עד שיוחלף על ידי מגיש עזרה ראשונה;
(6) לשמור על סוכת ההצלה וציוד ההצלה וכן להבטיח תקינותם בכל עת.
פעולתם של מצילים בבריכות שחייה מוסדרת בצו הסדרת מקומות רחצה (בריכות שחיה מוכרזות), תש"ל-1970.
במסגרת הפיקוח על הרחצה מסמן המציל בחוף הים את המקומות המותרים לרחצה (או האסורים לרחצה), ומציין, באמצעות דגל מתאים המונף על סוכת המציל, את מצב הים:
דגל לבן – ים שקט
דגל אדום – ים סוער, שהרחצה בו מותרת
דגל שחור – ים סוער מאוד, שהרחצה בו אסורה.
מציל בחוף הים מועסק על ידי הרשות המקומית שבמסגרתה נמצא חוף ים זה. מציל בבריכת שחייה מועסק על ידי בעליה של הבריכה. בדרך כלל מועסקים גברים בתפקיד זה.
עבודת המצילים בחוף הים היא עבודה עונתית, המתקיימת בדרך כלל באביב ובקיץ, שבהם פעילים חופי הרחצה. גם עבודתם של המצילים בבריכות השחייה היא עבודה עונתית – אף שרבות מהבריכות פעילות במשך כל השנה, הרי הפעילות בהן בחודשי הסתיו והחורף יורדת במידה ניכרת.
