מונטיפיורי זכה כבר בחייו להוקרה רבה ולעיטורי כבוד רבים, בהם אף תואר אבירות בריטי על פעולותיו למען יהודים נרדפים ברחבי העולם.
ביוגרפיה
ראשית חייו
מונטיפיורי נולד בשנת 1784 בעיר ליבורנו שבאיטליה למשפחה יהודית-ספרדית אמידה שביתה היה באנגליה ושבאה לביקור בעיר אבותיה, הבכור מתוך שמונת ילדיהם של יוסף אליהו מונטיפיורי (1759-1804) ורחל לבית לומברוזו דה-מטוס מוקאטה (1762-1841).
בין אבותיו הקדומים מצד אביו ניתן למנות את יוסף ליאון (אריה) מונטיפיורי, יליד פזארו, איטליה שבזמנו הייתה תחת דוכסות משפחת דלה רוברה.[דרוש מקור]
חלק מצוואת יהודה טורא שהופיע בעיתון "המגיד" ב-1859. הקטע המודגש מציין את העיזבון שניתן למשה מונטיפיורי, שבו השתמש להקמת משכנות שאננים
כראש עדת הספרדים בלונדון דאג מונטיפיורי להקדיש את זמנו לעסקי הציבור והקים מוסדות צדקה. הוא ייסד קרן התיישבות יהודית, שנקראה "מזכרת משה", ותרם כספים גם לאנגלים לא יהודים. בין השנים 1835–1874 עמד בראש ועד שליחי הקהילות (Jewish Board of Deputies) – הארגון החשוב ביותר של יהודי אנגליה; הייתה זו הכהונה הארוכה ביותר של אדם אחד בתפקיד זה. בין השנים 1837–1838 כיהן כ"שריף של לונדון" (מעין סגן ראש עיר). באותה שנה העניקה לו המלכה ויקטוריה תואר אבירות. עושרו, ייחוסו, מעמדו, הופעתו המרשימה וקומתו התמירה פתחו לו דלתות בכל אשר פנה, והוא השכיל לנצל נתונים אלה לשתדלנות למען קהילות יהודיות. מונטיפיורי התקבל אצל ראשי השלטון ברוסיה, במרוקו ובגרמניה, וסייע ליהודים נרדפים.
בשנת 1840, כשנודע למונטיפיורי על עלילת דמשק, פעל בהצלחה לביטולה,[4] ואף קיבל מן הסולטאןהעות'מאני התחייבות בכתב ("פירמאן") להגנה על היהודים. שש שנים לאחר מכן נסע להיפגש עם הצארניקולאי הראשון, בניסיון שנכשל, לבטל פקודת גירוש נגד יהודים במערב האימפריה הרוסית, ולסייע לשיפור חייהם של כלל יהודי רוסיה.
בשנת 1846 היה מצב היהודים באימפריה הרוסית בשאלת "החינוך מטעם" כה רע, עד שמונטיפיורי נסע לשם כדי לשנות את רוע הגזרה. במהלך ביקורו נפגש מונטיפיורי עם נציגי השלטון וניסה להשפיע עליהם לבטל את תוכנית "החינוך מטעם" של השלטון הרוסי, אך ללא הועיל. התוכנית פורסמה בשנת 1851, אולם מותו של ניקולאי הראשון ב-1855 שם קץ לתוכנית ולהוצאתה לפועל.[דרוש מקור]
כאשר יהודי מרוקו היו צפויים לפרעות בשנת 1863, פעל מונטיפיורי להשגת כתב הגנה ושוויון זכויות ליהודים. באופן דומה פעל למען יהודי רומניה בשנת 1867 ובמקומות רבים אחרים. גם כשהיה כבן תשעים המשיך מונטיפיורי לצאת בשליחותן של קהילות יהודיות נרדפות. בפעולותיו למען יהודי התפוצות פעל מונטיפיורי מתוך הרגשת אחווה עם כל היהודים בעולם, ועל-פי העיקרון של ערבות הדדית כלל יהודית – "כל ישראל ערבים זה לזה".
פעילות בארץ ישראל
שרידי הכתובת בקבר רחל לזכר משפחת מונטיפיורי ששיקמו את המצבה מעל הקבר. פרטי הכתובת: ”הבית אשר בנה השר הגדול בישראל סיר משה מונטיפייורי נ"ר ואשתו הגברת בת המלכים, סניורה יהודית, יזכו לראות משיח צדקנו. שנת רא"ת (1841)”[6]שטר של שקל אחד, ועליו מתנוסס דיוקנו של מונטיפיוריטחנת הרוח שהקים מונטיפיורי
מונטיפיורי ביקר בארץ ישראל שבע פעמים. במאה ה-19 היו סיורים אלה רצופים בקשיים ובסכנות, הן בשל תנאי הביטחון והן בשל מצב הדרכים. בתקופה זו שררו בארץ ישראל מחלות ועוני, וביקורו של מונטיפיורי תרם רבות לקיומן של הקהילות בארבע ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון.
ביקורו הראשון
באוקטובר 1827 נסע בפעם הראשונה לארץ ישראל, באוניית מלחמה של הצי הבריטי שהביאה אותו לאלכסנדריה. במצרים נמסר לו על מצב הביטחון בארץ, תקופה שבה היו מרידות נגד השלטון. בנוסף לכך הוא חלה וסבל משינויי האקלים. בכל זאת שמח "לצאת ממצרים" והגיע ליפו. בירושלים הוא מצא "50 משפחות ספרדים, 40 אשכנזים ו-200 אלמנות זקנות – בעוני ובחוסר כל".[7] הוא ורעייתו הרימו תרומה לתושבי העיר ומוסדותיה. בדרך חזרה תקפו אוניות מלחמה עות'מאניות בטעות את ספינתו והפסיקו את ההתקפה רק בהגיע האונייה לאלכסנדריה.
ביקורו השני
במאי 1839 הגיע לארץ כאשר היה לו מושג על מצבה. הפעם הקדיש את תשומת הלב לשיפור מצבם של היהודים. הוא שמע מהם כי "עבודת האדמה היא הפתרון היחידי למצבם". הוא הגיע לארץ דרך נמלביירות, לביקור שארך כחודש וחצי, וחילק את זמנו בין הגליל ליהודה. תחנתו הראשונה הייתה צפת, ולאחריה טבריה. שם פגש קהילות המנסות להשתקם אחרי החורבן של רעידת האדמה בצפת (1837). לצד העזרה הכספית שהגיש לאנשים, פגישותיו עם ההנהגה הצפתית, בראשות הרב אברהם דב מאבריטש והרב חיים נחום מזרחי, הניבו תוכניות לפנייה לחקלאות ולאיתור אדמות לרכישה.[8]
מונטיפיורי עבר בצפת ובטבריה ונתן לכל אחד מהתושבים מענק כספי; עלה להר מירון מלווה ביהודי צפת.[9]
ביקר בחברון; בירושלים נאלץ לחנות בהר הזיתים בשל המגפות שפרצו בעיר.
בלוויית מזכירו, ד"ר אליעזר הלוי, קרא פרקי תהילים בקבר דוד.[10]
הפעם החליט לקדם בנייה של מפעלי הרפואה, ולשם כך שלח רופא מגרמניה, ד"ר שמעון פרנקל, וארגן חלוקת תרופות בחינם. כן החל ליזום הקמת בתי מלאכה ומפעלי חקלאות. הוא החליט כי יבקש עזרה למפעלו מיהודי העולם, אך לא ראה הצלחה. במסע זה החלה אשתו לכתוב את יומן המסעות שלה. בנוסף הוסיף חלק למבנה של קבר רחל הקיים עד היום.
ביקורו השלישי
גם ביקורו בשנת 1849 החל בגליל. ראשיתו בצפת, בה פגש שוב את ראשי הקהילה, הרב שמואל הלר והרב שמואל עבו, העתידים להיות אנשי הקשר שלו עוד שנים רבות. מונטיפיורי ופמלייתו התקבלו בהתרגשות רבה והביקור נוצל כדי לטפל בסוגיות חשובות כגון: פרודוקטיביזציה של כלכלת הקהילה, שכלול שירותי הבריאות בעיר, סוגיות של מינוי סוכנים קונסולרים של מעצמות אירופאיות ועוד. מצפת הדרימו לטבריה, נצרת ודרך שכם הגיע לירושלים. מונטיפיורי התקבל בשמחה על ידי תושבי ירושלים. לביקור זה נלווה אליו המדינאי הבריטי ג'ורג' גאולר. ביום שלפני כניסתו לעיר, יצאו בחום הקיץ רבנים ובראשם הרב הראשי, כדי לקבל את פניו. מוקדם בבוקר יום כניסתו, שלושה ימים לפני תשעה באב, התמלאו הדרכים יהודים רבים, שבדרך כלל לא שהו מחוץ לחומות העיר. לדברי הקונסול הבריטי, ג'יימס פין, "היה זה חיזיון מרהיב-עין שלא נראה כמותו מעולם". ליד שער העיר נקהל המון של יהודים מכל העדות. האוהלים של פמליית מונטיפיורי הוצבו במיידאן (כיכר פתוחה) סמוך לפינה הצפונית-מערבית של החומה, והתהלוכה פנתה אל בית הכנסת. עד הביקור הזה, מעולם לא הייתה בעת החדשה הפגנה יהודית כזו במרחב הציבורי. מונטיפיורי ביקר אצל הפחה (פאשא, המושל), ולאחר מכן עלה אל גג והשקיף על הר הבית. בהמשך ביקר מונטיפיורי גם בחברון. הוא תרם בארץ כספים משלו ומן המגביות באירופה. סופר אז שכל גבר, אישה וילד יהודי קיבל דולר אחד, ככל הנראה כדי להשיג מפקד של האוכלוסייה היהודית, מבלי לעבור על האיסור על ספירת העם. ביקור זה הותיר בקרב יהודי ארץ ישראל רושם כי יש להם נציג מכובד שיכול לספר באירופה על קשייהם.[11]
בשובו מארץ ישראל, החלו לפעול המפעלים הבאים: קופת תמיכה ליולדות עניות, תפירת אריגים ומכונת דפוס - "משאת משה ויהודית" עבור ישראל ב"ק. בשנת 1854 שלח לעיר מכונות להקמת בית אריגה, אך הניסיון לא הצליח.
ביקורו הרביעי
סיפור מסעי השר
תוכן המודעה (עם ביאורים): משה וירושלים! כולל סיפור מסעי להשר משה מונטיפיורי, אשר העלה הנוסע הנכבד ע"ס מיוחד בשפת אנגלית, אודות פרטי מסעו לאה"ק בשנת תרכ"ו. נעתק לש"ע מאת דוד גארדאן (עם הקדמה ואחרית דבר מאת המעתיק). כל החפץ יאסוף אל ביתו המחברת היקרה הזאת ימהר לפנות אל הרעדאוקציאן של "המגיד" וישיגה עוד במחיר 25 קאפ' או 50 פפ' (גם פאסטמארקען יקובלו במחיר). מודעה בעיתון המגיד, 22-07-1886
בשנת 1855 הגיע לארץ עם ירושה שקיבל מהנדבן היהודי יהודה טורא. הוא הניח אבן פינה לבית חולים, בנה בית ספר לבנות, וקנה פרדס גדול ליד יפו מידי הרב יהודה הלוי מרגוזה וקרא לו "גן מונטיפיורי"[12], לימים הוקמה עליו "שכונת מונטיפיורי".[13][14] בנסיעתו זו גם קידם את רעיון עבודת האדמה: 35 משפחות מצפת נבחרו להתיישבות, קבוצה דומה התארגנה בטבריה, וכן קבוצת יתומים הוכשרה לעבודת האדמה.
השכם בבוקר 26 ביולי, ביקרו משה ויהודית מונטיפיורי בהר הבית. את קבוצת המבקרים הובילו כאמל פחה ומפקד הצבא שלו.[15] הקבוצה סיירה במתחם תחת שמירת חיילים חמושים, מבלי לסגור אותו בפני מתפללים בעת הביקור. במהלך הסיור פקד הפחה על אחד המוסלמים שבמקום לשאוב מים מן הבאר בכניסה למסגד אל-אקצא בשביל מונטיפיורי וידידיו, ולאחר מכן המשיכה הקבוצה אל המעבר התת-קרקעי שמתחת למסגד המוביל אל "השער הכפול" מתקופת בית שני. במצוות הפחה נפרשו לקבוצה שטיחים ברחבה תחת כיפת השלשלת, שם נחו, שוחחו והשקיפו על הר הזיתים. הביקור עבר ללא גילויי עוינות מצד המוסלמים, אולם עורר גינויים מצד גורמים יהודיים בירושלים.[16]
מונטיפיורי ביקש מהפחה להוציא מהרובע היהודי את מקום השחיטה העתיק של העיר, שהיה מפגע תברואתי, ולאחר זמן מה הועבר המקום אל מחוץ לחומות. תוכניותיו הכלכליות של מונטיפיורי עוררו התנגדות בקרב כמה מהרבנים האשכנזים, בשל החשש שיגרמו להפסקת הזרמת התרומות מחוץ לארץ. אחדים מהחרדים הביאו לידי הטלת חרם על מונטיפיורי בשלושה מבתי הכנסת שלהם.[17]
הזוג מונטיפיורי ביקרו גם בחברון וכאמל פחה הבטיח כי ינסה להכניס את משה למערת המכפלה, אולם ההצעה סוכלה.[18]
ביקורו החמישי
בשנת 1857 גילה כי ניסיונות ההתיישבות החקלאית נכשלו והחליט לבנות את שכונת משכנות שאננים (השכונה הוקמה כעבור שלוש שנים, והייתה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה). באותה שנה בנה על האדמה שקנה לבית החולים טחנת קמח, על מנת למשוך יהודים בירושלים לעבור לשכונה החדשה.
ביקורו השישי
בשנת 1865 ניסה לקדם שוב את היישוב החקלאי בארץ, כולל בפקיעין. מסע זה תועד בחוברת שנמסרה לעיתון "הכרמל".[19]
ביקורו השביעי
הנסיעה האחרונה של מונטיפיורי לארץ ישראל הייתה בשנת 1875. הוא כבר היה בן 90 והספיק רק לבקר במקומות הקדושים. היה מרוצה מהקמת השכונות בעיר ומהקמת בית הספר החקלאי במקוה ישראל.
בחמישה מתוך שבעת ביקוריו של מונטיפיורי בארץ ישראל, ציווה על קיום מפקד בקרב תושביה היהודיים בעיקר בערי הקודש: מפקד ראשון בשנת 1839, ואחרון ב-1875.[20] על עריכתם של חלק מהמפקדים פיקח עוזרו ומזכירו של מונטיפיורי אליעזר הלוי.
סמל משפחת מונטיפיורי עם הכיתוב "ירושלם" בעברית
בכל מסעותיו סייע להתפתחות היישוב העברי בארץ ישראל ולהקלת תנאי החיים של היהודים בה. בין השאר הודות לכבוד שרחשו לו השלטונות העות'מאניים והקונסולים הזרים בארץ הודות למעמדו בבריטניה. מונטיפיורי קידם את התיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים. סייע לפרנסת תושבי העיר ועודד את העבודה היצרנית ואת עבודת האדמה. כמו כן פעל לשיפור שירותי הרפואה בירושלים. מוכרת במיוחד טחנת הקמח שהקים ועומדת עד היום בשכונת משכנות שאננים.
משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית פעלו יחדיו בפעילויות ציבוריות שונות[21]; יהודית התלוותה אליו במרבית מסעותיו בעולם לרבות לארץ ישראל, ועל שמה נקראו שדרות יהודית במרכז שכונת מונטיפיורי בתל אביב. יהודית נפטרה בשנת 1862, חודשים ספורים לאחר יובל לנישואיהם. לזוג לא היו צאצאים.
בצעירותו לא היה מונטיפיורי יהודי שומר מצוות. אך למן ביקורו הראשון בירושלים התקרב לדת ולמסורת, ומאז קיימו בני הזוג אורח חיים אדוק. בין השאר היה הרב הראשי האשכנזי של לונדון, נתן אדלר, מהאנשים המקורבים ביותר למונטיפיורי. הוא הקפיד לקחת עמו שוחט למסעותיו בעולם כדי שיוכל לספק בשרכשר, ולאירועים ונשפים שאליהם הוזמן עם שועי עולם נהג להביא מזון וכלים משלו. בבית שהקים בעיר רמסגייט(אנ') בבמחוז קנט בנה בית כנסת (ידוע כבית הכנסת מונטיפיורי), ובשכונת משכנות שאננים אותה בנה בירושלים דאג שיהיו שני בתי כנסת לשימוש 16 המשפחות שהשתכנו בה – אשכנזי וספרדי.
זמן קצר לפני מותו של מונטיפיורי חגגו קהילות יהודיות ברחבי העולם את יום הולדתו ה-100. הוא נפטר בשנת 1885 בעיר מגוריו רמסגייט, שם נקבר.
חמש שכונות נקראות על שמו בירושלים: מזכרת משה, זיכרון משה, אוהל משה, ימין משה – בנחלאות ובעיר הישנה, וקריית משה, שהפכה לשכונה גדולה בכניסה לירושלים. טחנת הקמח שהקים עומדת עד היום בשכונת ימין משה. הטחנה משכנת היום מוזיאון קטן על מונטיפיורי ופועלו, ובצדה העתק משוחזר של המרכבה שבה נהג לתור את הארץ.
עץ מונטיפיורי בגן הטרופי גני יהושע ת"א באדיבות דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי
השיר "השר משה מונטיפיורי" מאת חיים חפר ובהלחנת דובי זלצר זכה לפרסום רב בביצוע יהורם גאון. בשיר מתוארים המלאכים בבואם לקחת את מונטיפיורי (פעם בעשור לחייו, החל מגיל 80 ועד גיל 101) אך כל פעם דוחה מחדש את בואם כדי לעזור ליהודים בעולם.[23]
עם מותו של מונטיפיורי, זכה במרכבה בה השתמש למסעותיו באירופה ג'ון אגברט בנגוך (Bengough), ידיד משפחת מונטיפיורי שכיהן כמנהל הסניף הווינאי של תאגיד הגז הבריטי שהוקם על ידי מונטיפיורי. בנגוך העניק או מכר את המרכבה לכומר הציוני-נוצריויליאם הכלר, שעסק באיסוף פריטים שונים על מנת להקים את המוזיאון הציוני בארץ ישראל. בנוסח צוואה שכתב הכלר ב-28 באפריל1900 רשם:
לפני שאממש את כוונתי להעביר את המוזיאון והספרייה שלי לפלסטינה אני מעניק כבר עתה את עזבוני, לרבות ההרמוניום וכרכרת מונטיפיורי שקיבלתי מאדון בנגוך... העזבון יישאר לעולם במוזיאום בארץ ישראל, לברכת הכל ואסור למכרו.
על אף נוסח הצוואה, המרכבה הועמדה למכירה פומבית בווינה ב-1909. בוריס שץ, שנודע לו על כך בעת ששהה בעיר הפציר בהכלר שלא למכור את המרכבה (שממילא לא היו עליה קופצים) וקיבל אותה ממנו עבור "בית הנכות בצלאל".[24][25]
מצבת משה מונטיפיורי
בשנת 1986 הוצתה המרכבה בידי אלמוני ושוחזרה מחדש בידי איתמר ניומן.
מכתביו
יומנם של משה ויהודית מונטיפיורי חלק 1(הקישור אינו פעיל, 6.6.2019)חלק 2(הקישור אינו פעיל, 6.6.2019)
סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה, גיליון 43, כסלו תשע"ד
ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 494–503 - תיאור הקונסול הבריטי בירושלים את ביקורו של מונטיפיורי ב-1855. (הספר בקטלוג ULI)
Abigail Green, "Rethinking Sir Moses Montefiore: Religion, Nationhood, and International Philanthropy in the Nineteenth Century", American Historical Review, Vol. 110, No. 3, 2005, pp. 631–658
^קבוצת המבקרים כללה את פמלייתם וידידיהם של הזוג מונטיפיורי, הקונסול הבריטי ג'יימס פין ואשתו, סגנו בחיפה, אדוארד תומאס רוג'רס ואחותו מרי אליזה רוג'רס, שני מתורגמנים יהודים וכן השייח' מוחמד דנף, יורש המשרה המסורתית של שומר המסגד, ובניו. הביקור נזכר גם אצל מרי אליזה רוג'רס, חיי יום-יום בארץ ישראל, פרק 4, עמ' 57 (נזכר גם בתוך: מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים בארץ ישראל, עמ' 685).
اضطرابات النطق معلومات عامة من أنواع اضطراب التمفصل [لغات أخرى]، واضطراب التواصل، واضطراب جيني، وخلل النطق تعديل مصدري - تعديل اضطرابات النطق هي صعوبات في مظاهر الإنتاج الحركي للكلام أو عدم القدرة على إنتاج أصوات كلامية محددة. ويشير هذا التعريف إل
American architect and painter George Washington Smith George Washington Smith (February 22, 1876 – March 16, 1930) was an American architect and painter. He is known particularly for his work around Santa Barbara, California, and for popularizing the Spanish Colonial Revival style in early 20th Century America. His notable works include Casa del Herrero, the Lobero Theater, the Santa Barbara News-Press building, and buildings at the Santa Barbara Cemetery. He also designed several private ...
Norwegian singer-songwriter This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: ...
Juliana Blasius und ihr Sohn Franz Wilhelm, Gemälde von Karl Matthias Ernst (1803) Juliana Blasius (auch: Bläsius; Julchen; französisch Julie Blaesius) (* 22. August 1781 in Weierbach (heute zu Idar-Oberstein); † 3. Juli 1851 ebenda) war die letzte Räuberbraut des als Schinderhannes bekannt gewordenen Johannes Bückler, mit dem sie drei Jahre zusammen lebte und von dem sie ein Kind bekam. Inhaltsverzeichnis 1 Leben 2 Wirkungsgeschichte 3 Literatur 4 Weblinks 5 Einzelnachweise ...
Pour une étude plus détaillée de l'exégèse contemporaine, voir l'article Exégèse historico-critique de la Bible. L'exégèse biblique (exégesis en grec : « mener hors de ») est une étude approfondie et critique d'un texte, appliquée à la Bible. On appelle exégète une personne qualifiée pour ce type de travail. Judaïsme Exégèse traditionnelle ou canonique Des formes juives traditionnelles d’exégèse se trouvent dans la littérature du Midrash. Judaïsme rab...
Về những tàu chiến Pháp khác mang cùng tên, xin xem Sénégalais (tàu chiến Pháp). Về những tàu chiến Hoa Kỳ khác mang cùng tên, xin xem USS Corbesier. Tàu hộ tống khu trục Senegalais (T-22) Lịch sử Hoa Kỳ Tên gọi USS CorbesierĐặt tên theo Antoine Joseph CorbesierXưởng đóng tàu Dravo Corporation, Wilmington, DelawareĐặt lườn 24 tháng 4, 1943Hạ thủy 11 tháng 11, 1943Xóa đăng bạ 14 tháng 5, 1952Số phận Chuyển cho Hải...
artikel ini tidak memiliki pranala ke artikel lain. Tidak ada alasan yang diberikan. Bantu kami untuk mengembangkannya dengan memberikan pranala ke artikel lain secukupnya. (Pelajari cara dan kapan saatnya untuk menghapus pesan templat ini) Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2016. Barograf ti...
Macedonian musician This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Vlatko Stefanovski – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (August 2011) (Learn how and when to remove this template mes...
American academic Fred Norris Robinson in 1904 Fred Norris Robinson (April 4, 1871 – July 21, 1966), professionally known as F. N. Robinson, was an eminent American Celticist and scholar of Geoffrey Chaucer. Biography Robinson received his B.A. (1891), M.A. (1892), and PhD (1894) from Harvard University, working with the eminent medievalists Francis James Child and George Lyman Kittredge. In 1936, after appointments at Harvard as instructor (1894), assistant professor (1902), and professor ...
List of events ← 2008 2007 2006 2005 2004 2009 in Wales → 2010 2011 2012 2013 2014 Centuries: 19th 20th 21st Decades: 1980s 1990s 2000s 2010s 2020s See also: List of years in Wales 2009 in The United Kingdom England Scotland This article is about the particular significance of the year 2009 to Wales and its people. Incumbents First Minister Rhodri Morgan (until 9 December) Carwyn Jones Secretary of State for Wales Paul Murphy (until 5 June) Peter Hain Archbishop of Wales – Barry...
Một miếng vải hay cây nến màu trắng cho thấy mùa phụng vụ là mùa Giáng Sinh. Cây Giáng sinh trang trí trong một cửa tiệm. Tiểu cảnh Giáng sinh bằng gỗ Mùa Giáng sinh là một giai đoạn trong năm phụng vụ Kitô giáo theo sau Mùa Vọng. Nó bắt đầu từ ngày Lễ Giáng Sinh (25 tháng 12) đến hết ngày 5 tháng 1, tùy theo từng truyền thống, có thể bao gồm cả ngày 6 tháng 1 với lễ Hiển Linh (theo Kitô giáo...
Sporting event delegationHong Kong at the2008 Summer OlympicsIOC codeHKGNOCSports Federation and Olympic Committee of Hong Kong, ChinaWebsitewww.hkolympic.org (in Chinese and English)in BeijingCompetitors34 in 11 sportsFlag bearers Wong Kam-Po (opening)Lau Hiu Fung (closing)Medals Gold 0 Silver 0 Bronze 0 Total 0 Summer Olympics appearances (overview)1952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012201620202024 Hong Kong competed at the 2008 Summer Olympics in Beijing...
Королівська бібліотека Даніїдан. Det Kongelige Bibliotek Нова будівля бібліотеки «Чорний діамант», 1999 55°40′25″ пн. ш. 12°34′55″ сх. д. / 55.67382500002777590° пн. ш. 12.582208333360779° сх. д. / 55.67382500002777590; 12.582208333360779Координати: 55°40′25″ пн. ш. 12°34′55″ сх. д. / ...
This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: M band infrared – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (April 2023) (Learn how and when to remove this template message) Atmospheric windows in the infrared. The M band is the transmission window centred on 4.7 micrometres In infrared astronomy, the M band is an atmo...
2009 single by Kaci BattagliaCrazy PossessiveSingle by Kaci Battagliafrom the album Bring It On ReleasedMay 26, 2009 (2009-05-26)Recorded2008Length3:38LabelCurbSongwriter(s)Arianna Wilson, Jarreau Pitts, Kaci Battaglia, Michael GrantProducer(s)Michael Grant, Jarreau Pitts and Trevor PittsKaci singles chronology I'm Not Anybody's Girl (2002) Crazy Possessive (2009) Body Shots (2010) Alternative coversRemixes cover Crazy Possessive, also known as Crazy Possessive (I'll Muck Y...
Questa voce o sezione sull'argomento musicisti italiani non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Cristiano PorquedduCristiano Porqueddu nel 2011 Nazionalità Italia GenereMusica classica Periodo di attività musicale1999 – in attività StrumentoChitarra Album pubblicati26 M...
1997 video game Hercules Action Game redirects here. For the game based on the 1995 TV series, see Hercules: The Legendary Journeys (video game). 1997 video gameHerculesNorth American Microsoft Windows cover artDeveloper(s) Eurocom Entertainment Software (PlayStation, Microsoft Windows) Tiertex Design Studios (Game Boy) Publisher(s) Virgin Interactive (PlayStation)[a] Disney Interactive (Microsoft Windows) THQ (Game Boy) Producer(s) Craig Allen (PlayStation, Microsoft Windows) Jon Wil...
American football player (born 1957) Mickey Fitzgerald Mickey Fitzgerald (born April 10, 1957 in Lynchburg, Virginia) is a former American football player. He is the oldest of his three brothers. In 2002 Mickey was inducted into the Virginia Tech Sports Hall of Fame[1] and in 2007, inducted in the Central Virginia Hall of Fame[2] He played on the active roster in the NFL with the Atlanta Falcons and Philadelphia Eagles in 1981.[3] Personal life Mickey Fitzgerald was ra...
Месопотамия в 117 году Месопотамия (лат. Mesopotamia) была одной из восточных римских провинций. В 113 году император Траян начал войну против давнего противника Римской империи — Парфянского царства. В 114 году он завоевал Армению, которая была превращена в провинцию и к кон�...
.png){kind=small}
