צ'כית

צ'כית
čeština
מדינות	צ'כיה, סלובקיה
אזורים	מרכז אירופה
דוברים	13,200,000[דרוש מקור]
שפת אם	10,700,000
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו-אירופית בלטו-סלאבית סלאבית מערבית צ'כית
לאום	צ'כיה
ארגון	האיחוד האירופי
מוסד	Ústav pro jazyk český – המכון לשפה הצ'כית
קוד שפה	cs
קוד ISO 639-1	cs
קוד ISO 639-2	ces
קוד ISO 639-3	ces
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. השפה הצ'כית קרובה יחסית לסלובקית, פולנית וסורבית. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטח הרפובליקה הצ'כית של ימינו היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. השפה מדוברת בפי כ-12 מיליון איש ומתוכם 10 מיליון אזרחי הרפובליקה הצ'כית, שהיא שפתה הרשמית, ועד 1991 הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של רפובליקת צ'כוסלובקיה.

הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה ה-13 בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות ה-15 וה-16 עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של פראג. בצ'כית שבע יחסות שמות עצם בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות, והבחנה ברורה בין תנועות קצרות וארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה במילה.

בדומה לפולנית ואוקראינית (אך לא רוסית) קײם בצ'כית חנכוך (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המילה בנטיות היחסה. כך למשל:

Praha (פראג) -> V Praze (בפראג).

הצ'כית עשירה בעיצורים, ונפוצים בה צרורות עיצורים ואף מילים שלמות ללא תנועה כלשהי. למשל prst (אצבע).

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

פונמות בצ'כית
		סדקי	וילוני	חכי	בתר־ מכתשי	מכתשי	שפתי
אפי				ɲ		n	m
סותם	אטום		k	c		t	p
סותם	קולי		[g]	ɟ		d	b
מחוכך	אטום				t͡ʃ	t͡s
מחוכך	קולי				[d͡ʒ]	[d͡z]
חוכך	אטום		x		ʃ	s	[f]
חוכך	קולי	ɦ			ʒ	z	v
רוטט						r, r̝
מקורב				j		l
* פונמות זרות, או אלופונים [ ]

לחצו כדי להקטין חזרה

מפת תפוצה של השפות הסלאביות. למידע על שפה, לחצו עליה

העיצורים
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Bb	b	כהגיית ב; כהגיית פ בסוף מילה^[1]
Bb	p	כהגיית ב; כהגיית פ בסוף מילה^[1]
Cc	t͡s	כהגיית צ
Čč	t͡ʃ	כהגיית צ'
Dd	d	כהגיית ד; כהגיית ת בסוף מילה^[2]
Dd	t	כהגיית ד; כהגיית ת בסוף מילה^[2]
Ďď	ɟ	כהגיית ג ו-י עיצורית בקירוב
Ff	f	כהגיית פ רפה – מופיע לרוב במילים שאולות^[1]
Gg	ɡ	כהגיית ג – מופיע לרוב במילים שאולות; כהגיית כ בסוף מילה
Gg	k	כהגיית ג – מופיע לרוב במילים שאולות; כהגיית כ בסוף מילה
Hh	ɦ	כהגיית ה במילה מהר; כהגיית כ רפה בסוף מילה
Hh	x	כהגיית ה במילה מהר; כהגיית כ רפה בסוף מילה
Ch/ch	x	כהגיית כ רפה
Jj	j	כהגיית י עיצורית
Kk	k	כהגיית כ; לעיתים כהגיית ג
Kk	ɡ	כהגיית כ; לעיתים כהגיית ג
Ll	l	כהגיית ל
Mm	m	כהגיית מ
Nn	n	כהגיית נ^[2]
Ňň	ɲ	כהגיית נ ו-י עיצורית בקירוב
Pp	p	כהגיית פ^[1]
Qq	kv	כהגיית קְוְ
Rr	r	כהגיית ר מתגלגלת
Řř	r̝	כהגיית ר מתגלגלת ו-ז' בקירוב^[3]
Ss	s	כהגיית ס
Šš	ʃ	כהגיית ש ימנית
Tt	t	כהגיית ת^[2]
Ťť	c	כהגיית כ ו-י עיצורית בקירוב
Vv	v	כהגיית ו עיצורית; כהגיית פ רפה בסוף מילה^[1]
Ww	v	כהגיית ו עיצורית
Xx	ks ~ gz	כהגיית קְסְ, או גְזְ לפני תנועות
Zz	z	כהגיית ז
Žž	ʒ	כהגיית ז' ודוק כי קיימת אות חדשה לכתיבת המילה יהודי בצ'כית, Ž בגודל בינוני, מכיוון שאות קטנה מסמלת רק דת ואות גדולה לאום

תנועות

התנועות
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Aa	ä	כהגיית פתח
Áá	äː	כהגיית פתח ארוכה
Ee	ɛ	כהגיית סגול
Éé	ɛː	כהגיית סגול ארוכה
Ěě	ɛ	כהגיית e אחרי d n t מחונככים^[2]
Ěě	jɛ	כהגיית יֶה לפני b f p v מחונככים^[1]
Ii	ɪ	כהגיית i במילה האנגלית in^[2]
Yy	ɪ	כהגיית i במילה האנגלית in^[2]
Íí	iː	כהגיית חיריק ארוכה
Ýý	iː	כהגיית חיריק ארוכה
Uu	u	כהגיית שורוק
Úú	uː	כהגיית שורוק ארוכה
Ůů	uː	כהגיית שורוק ארוכה
Oo	o̞	כהגיית חולם
Óó	o̞ː	כהגיית חולם ארוכה

אוצר מילים בסיסי

שלום (רשמי): Dobrý den
שלום, היי (לא רשמי): Ahoj
בוקר טוב: Dobré ráno
ערב טוב: Dobrý večer
לילה טוב: Dobrou noc
להתראות: Nashledanou
להתראות בקרוב: Uvidíme se brzy!
בבקשה: Prosím
מה נשמע?: Co se děje??
תודה: Děkuji
סליחה: Promiňte
סליחה (אני מצטער/ת): Omlouvám se

ראו גם

קישורים חיצוניים

שיחון שימושי עברית צ'כית
צ'כית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה צ'כית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ במצב חנכוך [jɛ ~ ʲɛ], האותיות ⟨b f p v⟩ נכתבות ě- תחת je-, למעט מקרים מסוימים של ⟨b v⟩
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ האותיות ⟨d n t⟩ מתחנככות למצב ⟨ď ň ť⟩ לפני האותיות ⟨ě⟩ ו-⟨i í⟩, לבד ממלים ממקור זר שאז צמד התנועות השני אינו מחנכך
^ עיצור זה ייחודי לשפה זו (למעשה זהו העיצור האחרון הנלמד בפי הדוברים הילידיים) ועוד מספר שפות בודדות בעולם.