שלמה סמסון (נולד בכ"ה בכסלו ה'תרפ"ד, 2 בדצמבר 1923) הוא ניצול השואה ממקימי קיבוץ שלוחות; כיהן כמזכ"ל בני עקיבא.
ביוגרפיה
נולד בלייפציג שבסקסוניה, למשפחה יהודית לא דתית. ב-1934 הוריו נאלצו, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, לשלוח אותו ללמוד בבית הספר היהודי שהקים בעיר הרב אפרים קרליבך, שם החל לשמור מצוות, ובבר המצווה שלו הוא החל להניח תפילין בקביעות. הוא הצטרף לפעילות בתנועת ברית חלוצים דתיים בעירו[1]. לאחר ליל הבדולח נשלח להולנד (שאליה הגיע גם אביו), שם שהה בחוות הכשרה חקלאית בחאודה (אנ') ולאחר מכן באלדן (אנ').
בשואה
ב-3 באוקטובר 1942, בוקרו של חג שמיני עצרת ה'תש"ג, פרצו לחווה כוחות אס אס וגרשו את כל יושביה למחנה וסטרבורק, לשם הגיעו גם הוריו ואחיו. האסירים שהגיעו מקבוצת ההכשרה עבדו בעבודות כפייה חקלאיות במחנה, וכך הם ניצלו משילוח לאושוויץ או סוביבור. בינואר 1944 נשלח למחנה ברגן-בלזן עם קבוצת יהודים שהיו מיועדים ל"החלפה" לאחר שקיבלו סרטיפיקטים מהסוכנות היהודית. ושהה בבית הילדים של יהושע והני בירנבאום. בברגן בלזן הוא לקה בטיפוס הבהרות. הוא נשלח ברכבת שיועדה להגיע לטרזיינשטט, אך שוחררה על ידי הצבא האדום ליד טרביץ שבגרמניה ב-23 באפריל 1945, ולימים כונתה "הרכבת האבודה". לאחר שחרורו חזר להולנד דרך עיר הולדתו לייפציג.
לאחר השואה
לאחר המלחמה, משהבין כי לסרטיפיקט שקיבל לא היה עוד ערך, נרשם להעפלה. קרוב לשנה הוא המתין בדרום צרפת לעלייתו, ובמרץ 1946 עלה ארצה על סיפונה של אוניית המעפילים תל חי, שנתפסה על ידי הבריטים בהתקרבה לחופי הארץ. הוא נעצר במחנה המעצר בעתלית, ושוחרר לאחר כשבוע ימים. לאחר שחרורו מן המחנה הצטרף, יחד עם מי שתהיה לימים אשתו, לקבוצת "שלוחות" שישבה אז ב"רמת השומרון" בפרדס חנה, ומספר שנים מאוחר יותר ייסדה בעמק בית שאן את קיבוץ שלוחות, שבו הוא חבר עד היום. הוא שימש במגוון תפקידים בקיבוץ ובמפעלים המשותפים לקיבוצי האזור, שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית הספר האזורי בשדה אליהו, היה חבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא, ואף כיהן שתי קדנציות כמזכ"ל התנועה.
חיים אישיים
היה נשוי לרחל לבית פלקנשטיין (נפטרה ב-2014), חובשת ותופרת במקצועה, ולהם חמישה ילדים[2]. ב-2021 נולד לו חימש[3].
ספריו
- האמנתי כי אדבר: זכרונות ועדות, בהוצאת ראובן מס, ה'תש"ן, מהדורה שנייה מתוקנת ה'תשע"א.
- הספר יצא לאור גם בגרמנית (תרגום של סמסון עצמו) תחת הכותר Zwischen Finsternis und Licht : 50 Jahre nach Bergen-Belsen : Erinnerungen eines Leipziger Juden (בין אור לחושך: 50 שנה לאחר ברגן-בלזן: זכרונות של יהודי לייפציג).
- תורגם לאנגלית על ידי שירה טברסקי-קסל תחת הכותר: "Between darkness and light : 60 years after "Kristallnacht (בין חושך לאור: 60 שנה אחרי ליל הבדולח).
עריכה ותרגום
מגרמנית:
- דוד מיידנר ז"ל: ילדותו, נעוריו ובית הוריו, תשע"ד (תרגום ועריכה של מכתבים שכתב אביו הצייר לודוויג מיידנר (אנ')).
- מכתבים מאלדן מוסטרבורק לאמסטרדם התכתבויות בין ורנר אלפלד לרעייתו אלה אלפלד בהיותו בחוות ההכשרה באלדן ובהיותה במחנה וסטרבורק. שלוחות, ה'תש"ס.
- מכתבים לאילזה בירנבאום : מוילפ, מאלדן, מוסטרבורק מכתבים שכתב ארנסט קוסמן ("ארקו") בשנים 1940 - 1943 לחברתו (לימים ארוסתו) אילזה בירנבאום, בתקופה שבה שימש מדריך בחוות ההכשרה באלדן, וכחבר בפלוגות העבודה בחוות חקלאיות בוסטרבורק. שלוחות ה'תשס"ג.
מהולנדית:
- הבית האחורי ב- Stadskanaal מאת יאן הוף : סיפורם של קבוצת יהודים שמצאו מחסה בבית משפחת איכרים (הזוג וילם והינדרטיה דרנט), בשנות מלחמת העולם השנייה. שלוחות, תשס"ה. מהדורה שנייה תשס"ח.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
