כלפי השיר והקליפ שלו הופנו ביקורות חיוביות מטעם מבקרי המוזיקה ששיבחו את הרעיון שעומד מאחוריהם. חלק ממבקרי המוזיקה טענו שהשיר מצליח להשתלב עם הקו המוזיקלי של האלבום, תוך שנאמר כי הוא תרם לו בצורה משמעותית וזאת, בנוסף לכך שדרכו מצליחה דל ריי להביע את הרעיונות והמחשבות שלה.
השיר זכה להצלחה כאשר קיבל שתי מועמדויות במהלך טקס פרסי הווידאו קליפים של בריטניה בקטגוריות "קליפ הפופ הטוב ביותר – בינלאומי" ו-"הסטיילינג הטוב ביותר בקליפ".[6]
הרכב
בפזמון של השיר דל ריי שרה, "תגיד לי שאני ההמנון שלך / אדום! לבן! כחול בשמיים! הקיץ באוויר, מבט של תינוק מגן עדן בעינייך"[7] תוך שבסופו היא מדגישה את הנושאים המאפיינים את השיר עצמו.[7] ההתחלה של השיר מציגה את ביצועה הידוע של מרילין מונרו לשיר "יום הולדת שמח, אדוני הנשיא".[7]
בניגוד לשאר השירים ב-Born to Die, דל ריי עושה שימוש ב-"National Anthem" בטכניקת שירת ראפ אלטרנטיבית, עם שילוב של היפ הופ ובס.[7] שני שירים נוספים מהאלבום שהסגנון שלהם היה דומה לזה של "National Anthem" הם "Off to the Races" ו-"Diet Mountain Dew".[8] בפיצ'פורק טענו כי בשיר דל ריי "מפטפטת".[8]
ביקורת
מבחינה ווקאלית, NME ציינו כי דל ריי שרה כמו "בובה מושלמת" ב-"National Anthem", תוך שהפנו כלפיו ביקורת חיובית.[7] יתר על כן, NME שיבחו אלמנטים מסוימים של השיר ואמרו כי: "בשיר דל ריי שרה על מערכת יחסים של גבר עמיד ועשיר אל מול אישה פחות עמידה ועשירה. המוטו שלהם יכול להיות 'כסף הוא המנון ההצלחה'".[7] ב-דיגיטל ספיי הפנו כלפי השיר ביקורת חיובית מאוד, תוך שציינו כי הוא יכול להיות שיר הנושא שלו, היות שהוא בולט מאוד באלבום.[9]
השיר זכה לשבחים על כך שיש לו: "צלילים תמציתיים ומרדימים, שמעניקים למאזין תחושות שונות". כמו כן, נאמר עליו כי "קטע המיתרים שלו מלא בעצב עמוק".[9] בכל ארבעה ביולי, השיר זוכה לתשומת לב רבה יותר משום שהשם שלו מזכיר את ההמנון האמריקאי. בשנת 2017, קיבל הקליפ שלו כמות צפיות שגדולה פי 58 מכמות הצפיות שהוא מקבל בדרך כלל.[10]
את הווידאו קליפ הרשמי של "National Anthem" ביים אנתוני מנדלר במאי 2012.[11] הוא פורסם לראשונה ב-27 ביוני 2012.[12] מנדלר הצהיר שהקונספט שלו נוצר על ידי דל ריי והוסיף כי היא "באמת מעוניינת לחקור את האובדן של התמימות. תמיד חושבים שמה שאנחנו חווים עכשיו ישפיע על ההמשך, מה שלא בהכרח נכון. כשאומרים 'קנדי', זה מיד מעורר משהו, בדיוק כמו כשאני אומר זהו 'סיפור רומיאו ויוליה'. לכן, אני חושב שעיסוק בכל סוגיית קנדי ושימוש באילן היוחסין שמאפיין את הסיפור הזה בהחלט מהווה מעין דבר מרתק שמייצג אובדן של משהו".[5]
מנדלר תיאר את הקליפ ככזה שעוצב ונוצר "דרך עיניה של אונאסיס, שרואה טירה מתפוררת ברגע. דימוי למבט שלה כשהיא הביטה ברגע הירי בו נרצח קנדי".[5] באופן כללי, הקליפ נוצר במטרה לנסות ולהיות מעין דבר שמהווה את כל מה שאירע באותו אירוע הרצח, מנקודת המבט של האנשים שנכחו בו. דל ריי טענה כי הקליפ הוא "הדבר היפה ביותר שעשיתי אי פעם".[13] היא הוסיפה ואמרה שאייסאפ רוקי היה "הבן אדם המושלם לככב בקליפ יחד עמה".[13]
הקליפ הוקרן בבכורה עולמית ב-27 ביוני 2012, בערוץ היוטיוב של מגזין Noisey.[10] בהמשך, עלה לערוץ היוטיוב של דל ריי וצבר 75 מיליון צפיות.[14]
עלילה
הקליפ מתחיל עם דל ריי, בסצנת ההופעה המפורסמת של מרילין מונרו, בהצגה מחודשת של הביצוע הידוע לשמצה של מונרו משנת 1962, "יום הולדת שמח, אדוני הנשיא". שאר הקליפ מציג את דל ריי כג'קלין קנדי-אונאסיס ואת הראפר אייסאפ רוקי כג'ון פיצג'רלד קנדי בסצנות ביתיות שונות, במהלכן הם חוגגים על יאכטות, בבריכות ורצים על חוף הים עם שני ילדיהם הקטנים.[15] הקליפ מסתיים באזכור מחודש של סרט זפרודר הידוע לשמצה, המציג את ההתנקשות בקנדי ואת דל ריי כשהיא קוראת את המונולוג שלה "ואני אהבתי אותו", שנכתב מנקודת המבט של אונאסיס. כמו כן, דל ריי מסרבת להאמין שקנדי נרצח לה מול העיניים, אך מבינה שהמצב שלו אבוד ושאין אפשרות לעשות דבר כדי לשנות זאת.
ביקורת והשפעה
בינואר 2015, בילבורד הגדיר את הקליפ כאחד מ-20 הקליפים המוזיקליים הטובים ביותר של העשור השני של המאה ה-21.[16] בדצמבר 2019, המגזין הגדיר את הקליפ כקליפ ה-11 הטוב ביותר של אותו העשור.[17] מגזין Pedestrian כינה את הקליפ כ"קליפ הטוב ביותר שיצא בעשור השני של המאה ה-21".[18] מגזין הרפרס בזאר הצהיר כי מדובר בקליפ השישי האופנתי והטוב ביותר בכל הזמנים.[19]
הקליפ היה לקליפ המוזיקלי הארוך הראשון של דל ריי, באורך של כמעט שמונה דקות. כמו כן, נעשה בו הומאז' לשנות ה-60 והוא עצמו נחשב לאחד מהקליפים הטובים והזכורים ביותר שלה.