יש הסוברים כי הכפר שוכן במקום בו שכן בעבר היישוב מַעֲרָת המוזכר בספר יהושע.[1][2]
בשנת 2011 התגלתה גלוסקמא בת כ-2,000 שנה, עליה חקוקה הכתובת: "מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי". יש המשערים כי "בית אמרי" הוא יישוב יהודי עתיק שהיה באזור בית אומר, וכי השם הערבי משמר את שם היישוב הקדום.[3] שמו הנוכחי של היישוב ניתן לו על ידי אבראהים פאשא בשנת 1831.[4]
תושבי הכפר סוברים שהכפר שלהם נקרא על שם הח'ליף עֻמַר בִן אל-חַ'טַּאב (בערבית: عمر بن الخطّاب), ובמשך הזמן האיות השתנה והאות ע הפכה ל א לדבריהם, הוצע לעומר אירוח בכפר על בסיס קבוע, ומכך נגזר השם, מה עוד שהח'ליף עומר נודע בחכמתו וביחסים הטובים שטיפח עם נוצרים, שהיו חלק מהתושבים.[5]
בכפר ובסביבתו הקרובה יש מגוון של אתרי עתיקות וביניהן - ח'רבת כופין שנמצאת ממזרח לכפר (ממערב לכביש 60) שכוללת מערות קבורה רבות ושרידי יישוב מהתקופות ההליניסטית, רומית, ביזנטית, צלבנית והתקופה הממלוכית. בחפירה בשנת 1931נמצאה במקום כנסייה גדולה וכן בית קברות מתקופת הברונזה התיכונה. באחת ממערות הקבורה נמצאה מערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא.[6]
התקופה העות'מאנית
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר בשנות ה-60 של המאה ה-19 וכתב כי מתגוררים בו 450 איש. הוא ציין כי בכפר מסגד קטן המוקדש ל"נבי מתא"[7], שכנראה נבנה על גבי כנסייה נוצרית על שם מתי הקדוש.[4]
בשנת 1927 הוקם בסמוך לבית אומר היישוב היהודי הראשון בגוש עציון, מגדל עדר. בין שני היישובים שררו יחסי שכנות טובים, ותושבי בית אומר אף הצילו פעמיים את מתיישבי מגדל עדר ממוות: בפעם הראשונה בשלג הגדול, כאשר הם סיפקו ליישוב מזון וציוד להסקה, ופעם נוספת במאורעות תרפ"ט, במהלכם תושבי הכפר פעלו כדי לחלץ יהודים, לספק להם מקום מקלט ולהציל את רכושם. על אף זאת, לאחר המאורעות, היישוב היהודי במגדל עדר ננטש.
(*) לפי מפקד אוכלוסייה משנת 2007, מתוך התושבים: 42.2% היו מתחת לגיל 15 ורק 2.7% מעל גיל 65. מקרב 9,331 התושבים מעל גיל 10 היו 5.2% אנאלפאבתים (מעל 70% מהם היו נשים). ל-891 מהתושבים היה תואר אקדמי, כולל 55 בעלי תואר מאסטר ו-25 בעלי תואר דוקטור.
פרנסה
כ-60% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות ומעבדים 22,300 דונם. 15% עובדים אצל מעסיקים ישראלים, 8% עוסקים במסחר, 2% בענפי שירותים ו-2% בתעשייה.[12]
מאז האינתיפאדה השנייה, האבטלה נעה בין 60 ל-80 אחוזים, בעיקר בשל חוסר יכולתם של התושבים לעבוד בישראל וכן בגלל השפל בכלכלה הפלסטינית.[13]
קרקעות
לפי מקור פלסטיני[9] שטח הכפר הוא 30,129 דונם. מתוכם 28,233 דונם - רשום כפרטי, 1,329 דונם במושע, ועוד 567 בבעלות יהודית.[14]
בסקר הכפרים בשנת 1945 נמצא ששטח הכפר היה 30,129 דונמים, מתוכם היו 567 דונמים בבעלות יהודית.[9]
במרץ 2006 הוצא צו תפיסת קרקעות ל-25 דונם סביב היישוב לצורך הקמת "שטח ביטחון מיוחד" (שב"מ) וגדר התרעתית סביב ההתנחלות הסמוכה, כרמי צור, וזאת, לטענת ממשלת ישראל, על רקע מספר רב של אירועים חבלניים שבוצעו בקרבת היישוב ובתוכו. לבעלי הקרקע הפלסטיניים הובטחה אפשרות גישה לקרקעות לצורך עיבוד חקלאי וכן תשלום פיצויים. תושבי בית אומר (וכן תושבי חלחול) עתרו לבג"ץ בטענה כי תפיסת הקרקעות פוגעת בזכויות הקניין שלהם ובזכותם לפרנסה וכי הפגיעה בהם אינה מידתית וכי כרמי צור הוקמה באופן בלתי חוקי, תוך השתלטות על אדמות של הכפר בית אומר. העתירה נדחתה פה אחד על ידי השופטים אהרן ברק, דורית ביניש ואליעזר ריבלין שקבעו כי הטענה נגד חוקיות הקמת כרמי צור אינה רלוונטית לעתירה וכי "מטרת הגדר היא להגן על חיי התושבים הישראלים מפני פעולות טרור" ולכן תועלתה רבה, ומנגד, "הפגיעה בעותרים אינה כה קשה וחמורה עד שאין היא מידתית".[15] נגד תפיסת הקרקעות התקיימו בכפר הפגנות של תושבי הכפר בהשתתפות פעילי תנועת אנרכיסטים נגד גדרות, ופעילים אחרים פלסטינים, ישראלים ובין-לאומיים.
באפריל 2019, חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה ל-401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת כביש עוקף אל-ערוב. על פי התכנון, כביש 60 יוסט ב-150 מטר מערבה מגדר מחנה אל-ערוב. מדרום למחנה ייבנה תוואי חדש לכביש, בשולי שמורת היער אל-קרן, שיסיט את הכביש ממזרח לבית אומר.[16]
בבית אומר יש שטחים חקלאיים נרחבים, מרביתם נטועים כרמי ענבים שבהם התפרסמה. עובדה זו משפיעה גם על המטבח המקומי, בו נוכחות בולטת של עלי גפן ממולאים, וסירופ ענבים (דיבס) מתוצרת הכפר. בנוסף גדלים בסביבות הכפר גם מאות עצי דובדבן, שזיף ותפוח.
מסגד נבי מתא
מסגד נבי מתא
במרכז הכפר נמצא מסגד א-נבי מתא. ויליבלד הקדוש שסייר באזור במאה השמינית זיהה את המקום עם קברו של מתי, אחד משנים-עשר שליחי ישו.[2]
ההיסטוריון והגאוגרף הממלוכי מוג'יר א-דין זיהה במאה החמש-עשרה את המקום עם קברו של אמיתי, אביו של יונה הנביא.[2] לפי אחת המסורות המוסלמיות נמצא קברו של יונה במסגד בחלחול הסמוכה[10] .
חינוך
בבית אומר 11 בתי ספר יסודיים – 3 לבנים, 4 לבנות ו-3 בתי ספר מעורבים ושני בתי ספר תיכון, אחד לבנים ואחד לבנות. 11 מבתי הספר בפיקוח הרשות הפלסטינית ו-2 פרטיים.[17] ב-2006 נמנו בבית אומר וסאפא 8 גני ילדים. העיירה סובלת ממחסור בכיתות בפרט בבתי הספר היסודיים עקב שעור הפריון הגבוה.
פעולות טרור נגד יהודים
בתוך תחומי הכפר עובר כביש גוש עציון–חברון שהוא הציר המרכזי שבו עוברת התנועה ליישובי דרום הר חברון. בקטע כביש זה אירעו ניסיונות פיגוע רבים. לדברי צה"ל, "מרחב הכפר בית אומר הוא מוקד מרכזי יומיומי לפעילות חבלנית עוינת ומתאפיין בזריקת מטענים, בקבוקי תבערה, בלוקים ואבנים כנגד אזרחים ישראלים וחיילי צה"ל".[19] על פי נתוני צה"ל, בקטע הכביש העובר בתוך הכפר מתרחשים כשליש מאירועי זריקות האבנים מכלל הצירים ביהודה ושומרון.[20] במהלך השנים נעצרו ונהרגו חוליות טרור בבית אומר שעסקו בין השאר בהכנה ובהפעלה של מטעני חבלה,[21][22]
ברצח,[23] וכן בפיגוע חדירה ליישוב ישראלי.[24]
^'Localities in Hebron Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016 ,' Palestinian Central Bureau of Statistics, 2016
^נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
^נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
