יחסי הודו–טורקיה (בהינדי: भारत-तुर्की संबंध, באנגלית: India–Turkey relations, בטורקית: Hindistan-Türkiye ilişkileri) הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של הודו לבין הרפובליקה הטורקית. מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין הודו לטורקיה בשנת 1948, היחסים הפוליטיים והדו צדדיים התאפיינו בדרך כלל בחום ולבביות, אם כי כמה מתחים ספורדיים נותרו כתוצאה מתמיכת טורקיה בפקיסטן, יריבתה של הודו.[1][2] הודו מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה וקונסוליה כללית באיסטנבול. טורקיה מחזיקה בהודו שגרירות בניו דלהי וקונסוליה כללית במומבאי. החל משנת 2015, הסחר הבילטרלי בין הודו וטורקיה עמד על 6.26 מיליארד דולר.[3]
היסטוריה
היחסים הכלכליים והתרבותיים בין הודו העתיקה ואנטוליה מתוארכים לתקופה הוודית (לפני 1000 לפסה"נ).[4] במהלך מלחמת העולם הראשונה, מילא הראג' הבריטי תפקיד מכריע במערכה המוצלחת של בעלות הברית נגד האימפריה העות'מאנית.[5]
חילופי המשלחות הדיפלומטיות הראשונים בין הסולטנים העות'מאנים לבין השליטים המוסלמים של תת-היבשת החלו בשנים 1481–1482. קשר היסטורי חזק בין מוסלמים הודיים לטורקיה מתקיים עוד מתקופת ימי הביניים וטופח עם האינטראקציה של המאה ה-19 וה-20 בין השניים.[1] להודו וטורקיה יש גם חפיפה תרבותית. ההשפעה הטורקית על הודו בתחומים כמו שפה, תרבות, אמנות ואדריכלות, לבוש ומטבח הייתה ניכרת. ישנן גם מעל 9,000 מילים נפוצות בשפות ההינדוסטנית והטורקית. המגעים ההיסטוריים המאוחרים יותר בין הודו לטורקיה באו לידי ביטוי במשלחת הרפואית שהובלה על ידי לוחם החירות ההודי הנודע, ד"ר מ' אנסארי, בטורקיה ב-1912 במהלך מלחמות הבלקן. הודו גם הרחיבה את תמיכתה במהלך שנות ה-20, במהלך מלחמת העצמאות של טורקיה והקמת הרפובליקה הטורקית. מהטמה גנדי עצמו נקט עמדה נגד העוולות שנגרמו לטורקיה בסוף מלחמת העולם הראשונה.[6]
טורקיה הכירה בהודו מיד לאחר הכרזת העצמאות ב-15 באוגוסט1947, וכוננו קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות. מכיוון שטורקיה הייתה חלק מנאט"ו, והודו הייתה חלק מהמדינות הבלתי-מזדהות בתקופת המלחמה הקרה, היחסים הדו-צדדיים לא התפתחו בקצב רצוי. עם זאת, מאז סוף עידן המלחמה הקרה, שני הצדדים התאמצו לפתח את היחסים ביניהם בכל תחום.[7] כיום היחסים בין הודו לטורקיה מתוחים בעקבות התמיכה הטורקית בפקיסטן. עד לא מזמן, טורקיה תמכה בעמדת פקיסטן בסכסוך על חבל קשמיר.[8] טורקיה הייתה גם אחת המתנגדות הבודדות להצטרפותה של הודו לקבוצת המדינות בעלי יכולת גרעינית.[9] עם זאת, בשנים האחרונות היחסים בין המדינות התחממו בגלל יעדים אסטרטגיים משותפים, וקיים שיתוף פעולה דו צדדי הולך וגובר בתחומי החינוך, הטכנולוגיה והמסחר.[10] טורקיה ריככה את גישתה הפרו-פקיסטנית בנושא קשמיר, במחשבה שחשוב לבנות מערכת יחסים קוהרנטית ומקיפה עם הודו ולפתח מדיניות אסייתית הוליסטית. טורקיה הפכה מאז את תמיכתה בעמדת פקיסטן ביחס לקשמיר, והדגישה את חשיבות השיחות הבילטרליות בין הודו לפקיסטן כדי לפתור את הנושא, שבדרך כלל קרוב יותר לעמדת הודו,[1] קבוצת GMR ההודית היא אחת מבעלי העניין המרכזי בנמל התעופה הבינלאומי החדש באיסטנבול. שתי המדינות הן חברות בקבוצת ה-G20 של כלכלות מרכזיות, שם שתי המדינות שיתפו פעולה באופן הדוק בניהול הכלכלה העולמית. המסחר הדו-צדדי ביולי 2012 עמד על 7.5 מיליארד דולר, נתון שצפוי להכפיל לרמה של 15 מיליארד דולר עד 2015. גם מבחינה אסטרטגית יש תחומים הולכים וגדלים של קונצנזוס. על אפגניסטן טורקיה קיבלה את ההובלה בשנת 2011 להתחיל בתהליך איסטנבול כדי למצוא פתרונות משמעותיים ובר קיימא לבעיות של אפגניסטן. תהליך איסטנבול הגיע לשיאו בוועידה השנתית "לב אסיה" בנושא אפגניסטן שהתקיימה בעיר הבירה לשעבר של קזחסטן, אלמטי, כאשר גם הודו וגם טורקיה מילאו תפקידים חשובים. במסגרת הנסיגה המתוכננת בשנת 2014 של כוחות נאט"ו ושל ארצות הברית מאפגניסטן, הצורך בניו דלהי ואנקרה להעצים את הדיאלוג על אפגניסטן הוא בעל חשיבות מיוחדת.[11]
בספטמבר 2019 מתחה טורקיה ביקורת על הודו בעקבות ביטול מעמדה האוטונומי של ג'אמו וקשמיר. היא השמיעה הערות קולניות נגד הודו באו"ם. בכך העדיפה את עמדתה של פקיסטן מהבחינה הזו. עקב כך מערכת היחסים בין הודו לטורקיה הדרדרה באופן זמני.
הודו גינתה את טורקיה בשל המתקפה בצפון-מזרח סוריה בטענה, כי הוא ערער את היציבות באזור ואת המאבק נגד הטרור. הודו גם קראה לטורקיה לנהוג באיפוק ולכבד את הריבונות ואת השלמות הטריטוריאלית של סוריה.[12]
יחסי סחר
יחסי הסחר הדו-צדדיים החלו בשלב חדש, ושני הצדדים הדגישו את החשיבות בפיתוח תוכניות שיתוף פעולה דו-צדדיות, במטרה לשפר את יחסי המסחר שלהם על בסיס מועיל ובר-קיימא הדדית. עם זאת, כמדינה השנייה באוכלוסייה השנייה בעולם, התקדמותה של הודו בקבלת חשיבות בכלכלה העולמית ובפוליטיקה הבינלאומית מאז שנות ה-90, הובילה למאבק של טורקיה לפתח אסטרטגיה חדשה לדרום אסיה. טורקיה החלה גם לתעדף את הודו בפוליטיקת דרום אסיה תוך שמירה על יחסים טובים המסורתי שלה עם פקיסטן לבין בנגלדש. בשנים האחרונות היחסים בין המדינות התחממו בגלל יעדים אסטרטגיים משותפים, וקיים שיתוף פעולה דו-צדדי הולך וגובר בתחומי החינוך, הטכנולוגיה והמסחר.[13]
יותר מ-150 חברות עם הון הודי נרשמו עסקים בטורקיה בצורה של מיזמים משותפים, סחר ונציגויות. אלה כוללים M / s פוליפלקס, תשתיות GMR, טאטא מוטורס, Mahindra & Mahindra, Reliance, Ispat, Aditya Birla Group, טרקטורים וציוד חקלאי בע"מ, Jain Irrigation, Wipro ו-Dabur. טורקיה מדורגת במקום ה-41 הכללי מבחינת ה-FDI להודו. ההשקעה הישירה הטורקית המצטברת בהודו מסתכמת ב-87.18 מיליון דולר (אפריל 2000 - אפריל 2014).
שיתוף פעולה בטכנולוגיית חלל
לוויין הננו הראשון של טורקיה - "ITUpSAT1", מיוצר באוניברסיטה הטכנית של איסטנבול, בפקולטה לאווירונאוטיקה, ונשלח אל החלל על רקטות PSLV C-14 על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) ב-23 בספטמבר2009. הלווין הקיף את כדור הארץ בגובה של 720 ק"מ, והיה לו את היכולת לצלם תמונות יבשתיות. חיי מסלולו היו שישה חודשים. טורקיה להוטה להרחיב את שיתוף הפעולה בטכנולוגיית חלל עם הודו.[2]
שיתוף פעולה ביטחוני
אדמירל מוראט בילגל, מפקד כוחות חיל הים הטורקי, הוענק לו משמר הכבוד של חיל הים ההודי במדשאה הדרומית בלוק, ניו דלהי.INS טריקנד נכנס לאיסטנבול, טורקיה; 4 באוקטובר 2015.
במהלך ביקורו של ראש הממשלה טורגוט אזאל בהודו ב-1986, הוסכם כי שתי השגרירויות יחזיקו נספח צבאי. במהלך ביקורו של ראש הממשלה אטאל ביהארי ואג'פאיי בספטמבר 2003, הוחלט כי צריכים להישאר בקשר הדוק יותר. הודו העבירה את נכונותה להרחיב קשרים צבאיים לצבאיים, והחלפה הדדית של משלחות למתקני אימונים. במהלך ביקורו של ראש ממשלת טורקיהארדואן בהודו בנובמבר 2008, סיכמו שני ראשי הממשלה להגביר את שיתוף הפעולה בין שני כוחות ההגנה.[2]תרגילים צבאיים בין הודו וטורקיה, התקיימו באופן קבוע, אך היו בעלי פרופיל נמוך, ונערכו בין חילות הים של שתי המדינות.[15]
