יפה נוף (יפו)

יפה נוף

מראה השטח (מעודכן לאפריל 2011) שנבנה על מה שהייתה שכונת 'אופק הים' בתל אביב ורובע מנשייה (יפו). רובו של השטח הירוק בקצה העליון של התמונה, הגובל בים, פארק צ'ארלס קלור, נבנה בשנות ה-70 על הריסות שכונת יפה נוף
מידע
עיר	תל אביב-יפו
תאריך ייסוד	שנות ה-70 של המאה ה-19
קואורדינטות	32°03′50″N 34°45′40″E / 32.063833333333°N 34.761°E / 32.063833333333; 34.761
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
מפת מיקום מפה דינמית (למפת תל אביב מוגדלת)   יפה נוף (למפת תל אביב רגילה)   יפה נוף (למפת גוש דן רגילה)   יפה נוף (למפת גוש דן מוגדלת)   יפה נוף יפה נוף יפה נוף מפת  מרכז __ תל אביב [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים ממערב: הים התיכון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

יפה נוף הייתה שכונה חרדית בבעלות יהודית, ששכנה על החוף במערבה של שכונת מנשייה, בשמה הערבי^[1], או נווה שלום בשמה העברי, בצפונה של יפו^[2].

השכונה נוסדה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 על ידי חברי אגודת בני משה שהקימו ב-1898 חברה מניות לבניין בתים ושמה "יפה נוף". קדמו לה בשטח ולאחר הקמתה נכללו בתחומה שכונות החצר חצר שמרלינג וחצר אמזלאק.

בתחילה נקראה השכונה בּלֶה ויסטה ("יפה נוף"), שהוא כינוי מליצי להר ציון, ככתוב בתנ"ך: "יפה נוף, מְשׂוֹשׂ כל הארץ, הר ציון יַרְכּתְיֵ צפָון, קִריתַ מלך רב" (תהלים, מ"ח, ג' ); ובפרפרזה בשירו הידוע של יהודה הלוי, "יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב...".

יחזקאל סוכובולסקי (דנין), היה מראשי היוזמים להקמת השכונה. יצחק אייזיק בן-טובים כיהן כנשיא "לשכת יפה נוף ד' ביפו"^[3]. בשכונה שהשתרעה על פני 26 דונם נבנו בתי מגורים ל-30 משפחות, בית כנסת ו'חדר' שהפך במרוצת השנים לבית הספר תחכמוני. בשכונה הקים היזם שלמה פיינגולד ב-1904 את בית המלון, 'בלה ויסטה' ובתים להשכרה בצמוד לו^[4]. מרגרט פלמר, שמימנה את המיזם, הייתה מעורבת בתכנון הבתים, והקבלן יוסף אליהו שלוש בנה אותם. כמו כן נבנה בשכונה מלון 'שולמית'.

בשנת 1898 פתח את שעריו בשכונה משכנו החדש^[5] של בית החולים שער ציון עד 1921 בבית הקונסול האוסטרו-הונגרי, יעקב פסקל, בסמוך לרחוב חסן בק בצפונה של יפה נוף^[6]. בית החולים שרת את יהודי יפו וחלוצי השכונות היהודיות החדשות שמחוץ לחומת העיר ללא הבדל זרם ועדה, את אנשי מושבות העלייה הראשונה, עולי העלייה השנייה וגם אוכלוסייה לא יהודית. ערב פסח תרע"ז גורשו מעירם יהודי יפו ותל אביב בהוראת השלטונות העות'מאניים ובית החולים נסגר. בסוף 1918 פתחה מחדש קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקנית^[7] את בית חולים באותו האתר. במקביל נפתח ב-1918 בסמוך ל'בתי פיינגולד' בית החולים הדסה (יפו) מיסודה של ההסתדרות הציונית הדסה^[6], תחילה כבית חולים חירום ואחר נפתחו בו מספר מחלקות אשר פעלו, ככל הנראה, עד 1922.

בשנת 1904 הקים פיינגולד על שפת הים צפונית ליפו, בשכונת מנשייה, מספר בתים להשכרה ובית מלון בשם "בלה ויסטה". המלון כלל טרקלין מפואר, אולם למשחקי ביליארד, בית מרחץ לרפואה הידרותרפית, מרחצאות מים חמים, חמאם (בית מרחץ טורקי), סאונה (בית מרחץ רוסי), מרחץ בשמים, ומקלחות קרות וחמות. בערבי הקיץ נערכו בו קונצרטים ביציע שפנה לים. לצד המלון הוקם חוף רחצה מוסדר עם בית קפה. "בלה ויסטה" היה המלון הראשון שנהנה מאספקת חשמל (בעזרת גנרטור) ומן המלונות המפוארים ביותר בארץ ישראל, עוד לפני הקמת העיר תל אביב (שהוקמה ב-1909). בפברואר 1908 הושכר המלון לירחמיאל אמדורסקי, בעליו של מלון אמדורסקי הירושלמי, ששינה את שמו ל"מלון אמדורסקי" והקים בו ראינוע וקזינו. במרץ 1909 נערכה במלון קבלת פנים לחיים נחמן ביאליק על ידי מוסדות היישוב היהודי ביפו לכבוד ביקורו הראשון בארץ ישראל. קהל של כ-3000 איש נאסף בטרקלין המלון, בגנו ועל חוף הים והאזין לנאומו של המשורר. בשנת 1912 הוחכר המלון למשפחת ליפשיץ, שניהלה אותו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה הוחרם המלון בידי העות'מאנים (כיוון שפיינגולד היה נתין מדינת אויב - רוסיה) ושימש למעצר נתינים זרים טרם גירושם מן הארץ.

לאחר המלחמה שכרה את הבניין חברת הבנייה "קדם", שייסד אלכסנדר לוי. חברת קדם הפכה את אולם הראינוע לאולם שרטוט, המלון הפכו למשרדים ומחסנים, ובית-הקפה והמסעדה הפכו לאולמות תצוגה. הפועלים שהעסיקה החברה, אנשי העלייה השלישית והעלייה הרביעית שוכנו ב"בתי פיינגולד". אייזיק פיינגולד, אחיו הצעיר של שלמה, נשאר במקום כמנהל הנכסים עבור חברת קדם. במאורעות תרפ"א, שימש מלון 'בלה ויסטה' מחסה ליהודי שכונת נווה שלום שנמלטו מבתיהם מפחד הפורעים הערבים, ומרכז פעילותו של כח המגן העברי, "קבוצת קדם"^[8], שהמלון שימש לו כבסיס יציאה לפעולות הגנה ותגמול^[9]. בשנת 1931 הוכרז פיינגולד כפושט רגל, והמלון ובתי פיינגולד הוצאו למכירה פומבית. בספטמבר 1933, רכשו את הנכס הצורף הירושלמי ראובן קאשי ואחיו, יוסף. הם שיפצו את בתי פיינגולד למגורי משפחות ולהשכרה. המלון פעל זמן קצר, עד לחורף 1935, בו התמוטט בסערה אגף המרפסות המערבי^[10].

בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, שפרץ באפריל 1936, נטשו היהודים את השכונה, ובתיה נפגעו. המלון הועלה באש וגגו נשרף^[11]. קאשי השכיר את 11 החנויות, ו-29 החדרים של "בתי פיינגולד". אולם הקולנוע הושכר לבית יציקה.

במלחמת תש"ח, במהלך כיבוש יפו על ידי האצ"ל, שימשו הריסות המלון את אנשי האצ"ל כעמדה קדמית, ו"בתי פיינגולד" כבסיס יציאה לכיבוש מנשייה של יפו העוינת. במהלך התקפת האצ"ל על יפו פרצו לוחמי האצ"ל את דרכם בנתיב שהסתיים במלון 'בלה ויסטה' שהייתה לעמדתם המערבית^[9]. על הריסותיה של יפה נוף הוקם בשנות ה-70 פארק צ'ארלס קלור^[12].

• חנה רם, "יפה נוף", היישוב היהודי ביפו בעת החדשה: מקהילה ספרדית למרכז ציוני, הוצאת כרמל, עמ' 132–134
• אור אלכסנדרוביץ', גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום, תיאוריה וביקורת, גיליון 41, קיץ 2013
• שמואל גילר, מלון בלה ויסטה ובתי פיינגולד, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
• תומר דרור, ראשתייה של קבוצת קדם והשתלבותה בארגון ההגנה, אתר צה"ל

• דליה קרפל, הבית במנטה ריי פינת בננה ביץ', באתר הארץ, 2 בפברואר 2012