מאתס נולד בעיר פוזנק שבתורינגיה בגרמניה המזרחית. הוא החל להתאמן בצורה רצינית רק בגיל 11, שנחשב כמאוחר יחסית. צורף לתוכנית השחייה המזרח גרמנית. לפני הגיעו לגיל 17, בספטמבר 1967, שבר לראשונה את השיא העולמי במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 58.4 שניות, שיפור לשיא של צ'ארלס היקוקס מארצות הברית (59.1 שניות). חודשיים לאחר מכן, שבר גם את השיא העולמי במשחה ל-200 מטר גב.
באולימפיאדת מקסיקו (1968), זכה מאתס ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב במשחה ל-100 מטר גב בשיא אולימפי חדש של 58.7 שניות ובמשחה ל-200 מטר בשיא אולימפי חדש נוסף של 2:09.6 דקות, מדליית כסף, במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב בתוצאה של 3:57.5 דקות, אחרי ארצות הברית שקבעה שיא עולם חדש של 3:54.9 דקות ולפני ברית המועצות (4:00.7 דקות), תוך שהוא קובע שיא עולמי במשחה ל-100 מטר גב של 58.0 שניות.
באולימפיאדת מינכן (1972) זכה מאתס ב-4 מדליות 2 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. הוא הגן על תאריו כשזכה בשתי מדליות זהב במשחה ל-100 מטר גב בשיא אולימפי חדש של 56.58 שניות ובמשחה ל-200 מטר גב בשיא עולם חדש של 2:02.82 דקות. מדליית כסף במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב בתוצאה של 3:52.12 דקות) ובמדליית ארד במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי (7:41.69 דקות).
באליפות העולם בשחייה שנערכה בבלגרד, (לשעבר יוגוסלביה) בשנת 1973 זכה מאתס ב-4 מדליות, 2 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב במשחה ל-100 מטר בתוצאה של 57.47 שניות ובמשחה ל-200 מטר גב בשיא עולם חדש של 2:01.87 דקות, מדליית כסף במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב בתוצאה של 3:53.24 דקות ומדליית ארד במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי בתוצאה של 3:32.03 דקות.
באליפות העולם בשחייה שנערכה בקאלי, קולומביה בשנת 1975 זכה מאתס במדליית זהב במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 58.15 שניות ובמקום רביעי במשחה ל-200 מטר גב בתוצאה של 2:07.09 דקות.
באולימפיאדת מונטריאול (1976) זכה מאתס במדליית ארד במשחה 100 מטר גב בתוצאה של 57.22 שניות, אחרי ג'ון נייבר שקבע שיא עולם חדש של 55.49 שניות ופיטר רוקה (56.34 שניות) שניהם מארצות הברית.
מאתס ניצח באליפויות אירופה שנערכו באותן שנים. למעשה, מאפריל 1967 ועד אוגוסט 1974, צבר מאתס 187 ניצחונות במשחי הגב ולא נוצח אף לא פעם אחת באותה תקופה. הוא נוצח לראשונה על ידי האמריקאי ג'ון נייבר שהיה יורשו בשליטה במשחי הגב בסוף שנות השבעים.
מאתס נישא ב-1978 לשחיינית המזרח גרמנית, אלופת העולם והאלופה האולימפית במונטריאול, קורנליה אנדר. לשניים נולדה בת (שהתחרתה בשחייה אך לא הגיעה להישגים בינלאומיים). ב-1982 התגרש הזוג ומאוחר יותר, נישא מאתס מחדש. ב-1984 סיים את לימודי הרפואה ולאחר מכן החל לעבוד כאורתופד.
בשנת 1981 זכה מאתס להכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של השחייה[1].
סגנונו
למרות התמקדותו של מאתס במשחי הגב, הוא הצטיין גם בסגנונות אחרים ובתקופה מסוימת אף החזיק בתארים האירופים במשחה 100 מ' פרפר וב-200 מ' מעורב אישי. מאתס התנשא לגובה של 1.91 מטר ושקל 75 ק"ג. הוא הצטיין במשקל העצמות הנמוך שלו, דבר שאפשר לו ציפה מצוינת במים. סגנונו נחשב בזמנו כמושלם ושחייתו נראתה לצופים בו כשלווה וחסרת מאמץ[2]. הוא נחשב כשחיין שלא השקיע את כל כולו באימונים. הדבר התבטא כבר בילדותו, כאשר התקשה להשלים עם הדבקות והמשמעת הפנימית הנדרשת משחיינים וגם בהיותו בשיא הקריירה שלו נהג לשחות באימוניו כ-3–4 ק"מ ליום לעומת שחיינים אחרים שנהגו לשחות מעל 10 ק"מ ביום. גם מחוץ לבריכה היה ידוע מאתס כבחור נינוח שהרבה להתרועע גם עם עמיתיו המערביים וגם עם בנות המין השני.
תוכנית השחייה המזרח גרמנית וחשדות על שימוש בסמים
ישנם רבים הטוענים כי יש להטיל ספק בכל שיאי העולם שנקבעו על ידי שחיינים מזרח גרמניים שכן, ידוע היום כי חלק גדול מהשחיינים בתוכנית השחייה המזרח גרמנית נטלו, מרצון או בכפייה, חומרים משפרי ביצועים האסורים בשימוש. במיוחד אמורים הדברים לגבי הנשים המזרח גרמניות ששלטו, מאמצע שנות השבעים ועד סוף שנות השמונים, שליטה מוחלטת בכל סוגי המשחים.
למרות זאת, ספק אם כתם זה יכול לפגוע בהישגיו של מאתס מהסיבות הבאות:
בניגוד לנשים המזרח גרמניות שהשיגו כאמור הישגים חסרי תקדים, הגברים המזרח גרמניים לא זכו להישגים רבים.
שליטת הנשים המזרח גרמניות באה לידי ביטוי רק באמצע שנות השבעים, שנים שציינו כבר את סוף הקריירה של מאתס.
מאתס הודה כי בגרמניה המזרחית היה שימוש בחומרי אימרוץ בשחייה. עם זאת, טען מאתס, כי הוא לא נטל חומרים אלו מאחר שמועדנו, מועדון הספורט של ארפורט היה מועדון קטן וחסר אמצעים.
