דן שפירו

דן שפירו
Daniel B. Shapiro
לידה	1 באוגוסט 1969 (בן 55); שמפיין, אילינוי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ברנדייס; התיכון הניסויי האמריקאי; אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ;
בת זוג	ג'ולי פישר
	3 באוגוסט 2011 – 20 בינואר 2017; (5 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	ברק אובמה
	→ ג'יימס ב. קנינגהם דייוויד פרידמן ←
	2009–2011; (כשנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית	ברק אובמה

דניאל בי "דן" שפירו (באנגלית: Daniel B. "Dan" Shapiro; נולד ב-1 באוגוסט 1969) הוא דיפלומט יהודי אמריקאי-ישראלי שכיהן כשגריר ארצות הברית בישראל בשנים 2011–2017. קודם לכן היה חבר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, בה היה האחראי למדור המזרח התיכון וצפון אפריקה, כמומחה לחקר המזרח התיכון.

ביוגרפיה

שפירו נולד בעיר שמפיין שבאילינוי למשפחה יהודית בת ארבעה ילדים. אמו היא הסופרת אליזבת קליין שפירו, ואביו מייקל שפירו הוא פרופסור אמריטוס לאנגלית באוניברסיטת אילינוי. בשנת 1973 עבר עם משפחתו לגור בישראל. בתקופת מלחמת יום הכיפורים גרה המשפחה בשכונת קריית משה שבירושלים.

בשנת 1986 סיים את בית ספר התיכון "University Laboratory High School", שבעיר אורבנה באילינוי. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, חזר לישראל והתגורר בירושלים בביתהּ של משפחה ישראלית. תקופה מסוימת גר גם בקיבוץ.

הוא החל את לימודיו באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ואת שנת לימודיו השנייה עשה בישראל כסטודנט אורח באוניברסיטה העברית בירושלים, בטרם עבר לאוניברסיטת ברנדייס, שם סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון^[1].

בשנים 1993–1995 שימש חבר צוות בוועדת משנה לענייני אירופה והמזרח התיכון, של הוועדה לענייני חוץ בבית הנבחרים האמריקני. יושב ראש ועדת המשנה לי המילטון היה אחר כך בין מגישי הדו"ח המפורסם בענייני עיראק. בשנים 1995–1999 שימש עוזר מחוקק לסנאטורית היהודייה דיאן פיינסטיין, ויועץ בכיר לה בענייני מדיניות חוץ.

בין 1999–2001, בתקופת כהונתו של הנשיא ביל קלינטון, כיהן שפירו במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית כמנהל ענייני חקיקה וכאחראי לקשר עם הקונגרס, עבור היועץ לביטחון לאומי סנדי ברגר. בין 2001–2007, הוא עבד תחילה כיועץ למחוקק ולאחר מכן כסגן ראש המטה (בעיקר לענייני מדיניות חוץ) עבור הסנאטור ביל נלסון.

בין השנים 2007–2009 שימש יועץ בכיר למי שהיה אז מועמד לנשיאות ארצות הברית ולאחר מכן הנשיא, ברק אובמה, בנושאי המזרח התיכון והקהילה היהודית, וכן שימש עבורו אסטרטג ומגייס כספים לקמפיין הבחירות. בנוסף, מונה ב-2007 לנשיא חברת הלובי הוושינגטונית "טימונס אנד קומפני". שפירו ליווה את אובמה בביקוריו בישראל ביולי 2007 ובמרץ 2013. בין 2009–2011 כיהן כמנהל מדור המזרח התיכון וצפון אפריקה ב"מועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית" בממשל אובמה.

בין השאר כיהן שפירו מטעם מחלקת המדינה האמריקאית בשגרירות ארצות הברית באיחוד האמירויות הערביות, כמו כן כיהן כפרופסור נספח בבית הספר לשירות חוץ של אוניברסיטת ג'ורג'טאון.

שפירו בעל תואר שני במדיניות המזרח התיכון מאוניברסיטת הרווארד משנת 1993. נוסף לאנגלית, שפת האם שלו, הוא דובר עברית ומעט ערבית.

שפירו נשוי לג'ולי פישר, ולזוג שלוש בנות: ליאת, שירה ומרב.

שפירו וישראל

בשנת 1973 עבר עם משפחתו לגור בישראל. בתקופת מלחמת יום הכיפורים גרה המשפחה בשכונת קריית משה שבירושלים אך בשלב מסוים חזרה המשפחה לארצות הברית. לאחר סיום לימודיו התיכוניים חזר שפירו לישראל והתגורר בירושלים בביתהּ של משפחה ישראלית. תקופה מסוימת גר גם בקיבוץ.

ב-10 במרץ 2011 פורסם כי נשיא ארצות הברית ברק אובמה בחר בשפירו לתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל. ב-7 ביולי באותה השנה הושבע שפירו לתפקידו על ידי מזכירת המדינה של ארצות הברית הילרי קלינטון^[2], וב-3 באוגוסט 2011 הגיש שפירו את כתב האמנתו לנשיא המדינה שמעון פרס. הוא סיים את תפקידו כשגריר בישראל בינואר 2017, לקראת תחילת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא.

במהלך מבצע צוק איתן נמלט שפירו עם משפחתו מישראל למשך תקופה של חודשיים. פרט לשאר שגרירי המדינות בישראל הוא הוגדר כשגריר היחידי שנמלט במהלך סבב הלחימה בדרום.^{[דרושה הבהרה]} מהלך זה גרם לביקורת קשה של משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ונשיא המדינה כנגד ארצות הברית וכנגד שפירו עצמו.

בתום כהונתו כשגריר, נשאר שפירו בישראל. הוא הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי ומתגורר ברעננה^[3].