סמואל לואיס (כונה גם בשם סם לואיס, באנגלית: Samuel Winfield Lewis; 1 באוקטובר 1930 – 10 במרץ 2014) היה דיפלומט עבר אמריקאי. במהלך קריירה רבת שנים במחלקת המדינה של ארצות הברית שירת לואיס כעוזר מזכיר המדינה ליחסי ארגונים בינלאומיים (1975–1977), כשגריר ארצות הברית בישראל (1977–1985), וכמנהל האגף לתכנון מדיניות (1993–1994). לואיס אף עמד בראש המוסד לשלום של ארצות הברית (באנגלית: United States Institute of Peace) בין השנים 1987–1993.
ביוגרפיה
לואיס נולד ביוסטון, טקסס. הוא התקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטת ייל, אולם עד מהרה עבר ללימודי פסיכולוגיה ולבסוף סיים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה, בשנת 1952. את שירותו כדיפלומט החל בשנת 1953 בתפקיד סגן קונסול לענייני אשרות בנאפולי, משם הועבר לפירנצה ולוושינגטון, שם מונה לתיק איטליה במחלקת המדינה. בשבע שנותיו הראשונות במחלקת המדינה עסק רק ביחסי החוץ של ארצות הברית עם איטליה. בשנת 1961 שימש במשך תקופה קצרה כעוזר תת-מזכיר המדינה צ'סטר בואלס (Chester Bowles). בשנת 1963 שימש כעמית מחקר בבית הספר למדיניות חוץ באוניברסיטת פרינסטון. תפקידו הבא היה במשלחת הסיוע האמריקאית לברזיל, בריו דה ז'ניירו, ואחר כך בשגרירות ארצות הברית בברזיל. הוא שהה בברזיל שלוש שנים, ומשם הוא שב לוושינגטון בשנת 1967 ושימש כממונה על תיק ברזיל במחלקת המדינה. בשנת 1968 מונה ליועץ לענייני אמריקה הלטינית במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית. בשנת 1969 החל מכהן כעוזר לתכנון מדיניות במחלקת המדינה בוושינגטון. בתחילת שנות ה-70 מונה לסגן שגריר ארצות הברית באפגניסטן. בתחילת שנת 1974 שב לוושינגטון ומונה שוב לעוזר לתכנון מדיניות במחלקת המדינה, תפקיד בו שימש עד לשנת 1975; בתקופה זו היה מעורב במסעות הדילוגים של מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר במזרח התיכון. בדצמבר 1975 מונה לעוזר מזכיר המדינה ליחסים עם ארגונים בינלאומיים, תפקיד בו הרבה לעסוק בניסיון לסיכול יוזמות נגד ישראל בארגונים בינלאומיים שונים, בהם האומות המאוחדות, אונסקו, וארגון העבודה הבינלאומי.
בשנת 1977, עם כניסתו של ממשל ג'ימי קרטר, מינה אותו מזכיר המדינה החדש סיירוס ואנס לשגריר ארצות הברית בישראל. בחודש מאי 1977 הוא החליף בתפקיד את מלקולם טון, אשר שירת בישראל רק 18 חודשים והתמנה לשגריר ארצות הברית בברית המועצות.
בשנת 1985 פרש לואיס מעבודתו כשגריר והחל עוסק באקדמיה. הוא חקר והרצה במסגרות שונות, בהן מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מכון ברוקינגס, המכון למדיניות חוץ של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית. במהלך השנים הוענקו ללואיס שישה תוארי דוקטור לשם כבוד ועיטורים רבים אחרים. הוא רואיין לעיתים קרובות בנושאי המזרח התיכון בתחנות רדיו וטלוויזיה אמריקאיות. בשנת 2009 נטל חלק מרכזי בסרט דוקומנטרי "ערוצים לא-רשמיים: מחיר השלום" (באנגלית: Back Door Channels: The Price of Peace) המספר על היחס שבין ערוצי הידברות ממשלתיים רשמיים, לבין אנשים פרטיים אשר פעלו מאחורי הקלעים, כדי לקדם את הסכם השלום בין ישראל למצרים[1].
ב-10 במרץ 2014 נפטר בוושינגטון די. סי. בגיל 83[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
