קנת קיטינג (באנגלית: Kenneth Barnard Keating; 18 במאי 1900 - 5 במאי 1975) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית המייצג את מחוז הבחירה ה-40 של ניו יורק ובהמשך היה חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק. בשלהי הקריירה שלו שימש כשופט בבית המשפט לערעורים של ניו יורק וכן כדיפלומט בתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל ובהודו.
תולדות חייו
קיטינג סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת רוצ'סטר בשנת 1919 ולימודי משפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד בשנת 1923. מיד לאחר שהוסמך כעורך דין, הוא החל עובד בעיר רוצ'סטר במדינת ניו יורק. בעת מלחמת העולם הראשונה הוא שירת כסמל בצבא ארצות הברית ובתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כקצין וטיפס בסולם הדרגות עד שהתמנה לבריגדיר גנרל בשנת 1948. עם שובו לארצות הברית המשיך לעבוד כעורך דין.
הוא נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית לחבר בית הנבחרים של ארצות הברית החל מ-3 בינואר 1947 ועד ל-3 בינואר 1959. בשנת 1958 זכה במושב בסנאט האמריקאי והחל בתפקידו כסנטור החל ב-3 בינואר 1959, משרה בה החזיק עד ל-3 בינואר 1965. בבחירות שנערכו לסנאט בשנת 1964 הפסיד לחבר המפלגה הדמוקרטית רוברט קנדי.
בשנת 1965 קיטינג נבחר לשופט בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק, אולם התפטר מתפקידו בשנת 1969, כדי להתמנות לשגריר ארצות הברית בהודו, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1972. בשנה זו התפטר כדי לקדם את בחירתו מחדש של הנשיא ריצ'רד ניקסון . בחודש אוגוסט 1973 מונה קיטינג על ידי ניקסון לשגריר ארצות הברית בישראל, תפקיד בו שימש עד לפטירתו בשנת 1975. קיטינג היה שגריר ארצות הברית בישראל בעת מלחמת יום כיפור, תקופה מכרעת ביחסי ארצות הברית–ישראל, אולם עקב מצבו הבריאותי הוא מילא תפקיד משני ביחסים אלה, ובעיקר הנטל נשאו סגנו ושאר בכירי שגרירות ארצות הברית בישראל.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
