הגל השלישי של הפמיניזם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל פמיניזם

הגל השלישי של הפמיניזם הוא מושג המזוהה עם מגוון זרמים של פעילות וכתיבה פמיניסטית החל משנות ה-90 המוקדמות. הגל השלישי של הפמיניזם התעורר כתגובה למה שנתפס ככישלונות של הגל השני, וכן כתגובה לתגובת הנגד שהתעוררה אל מול היוזמות והתנועות שנוצרו על ידי הגל השני.

הגל השלישי של הפמיניזם מנסה לאתגר ולהימנע מההגדרות המהותניות של הגל השני לנשיות. הגדרות אלו, לפי הגל השלישי, מניחות לרוב זהות נשית אוניברסלית אחידה ומדגישות יתר על המידה את חווייתה של האישה הלבנה במעמד הבינוני-גבוה. פרשנות פוסט-סטרוקטורליסטית של מגדר ומיניות היא מרכזית ברוב האידאולוגיה של הגל השלישי. תאוריות של הגל השלישי מקיפות בדרך כלל תאוריות קוויריות, מודעות של נשים שחורות, תאוריות פוסט קולוניאליות, תאוריות של ביקורת, תאוריות חוצות לאומים (transnationalism), פמיניזם אקולוגי וחשיבה פמיניסטית חדשה. הגל השלישי של הפמיניזם מתמקד בצורות ביטוי וייצוג מגדריות שהן פחות פוליטיות מקודמיו. הגל השלישי מערער על הפרדיגמות של הגל השני לגבי מה טוב, או לא טוב, לנשים.

ב-1991, אניטה היל האשימה את קלרנס תומאס, מועמד לבית המשפט העליון של ארצות הברית, בהטרדה מינית שקרתה לכאורה עשור לפני כן, כאשר עבדה כעוזרת שלו במחלקה לחינוך של ארצות הברית. תומאס דחה את ההאשמות ואחרי דיון נרחב, הסנאט הצביע 52-48 בעדו. בתגובה למקרה הזה, פרסמה רבקה ווקר כתבה בגיליון של Ms. תחת הכותרת "להפוך לגל השלישי" היא הצהירה כי "אני לא פמיניסטית פוסט-פמיניסטית. אני הגל השלישי." המקרה של היל ותומס מיקד את תשומת הלב בתופעה המתמשכת של הטרדה מינית במקומות עבודה והעמיד על טעותם אנשים רבים שהניחו כי הטרדה מינית במקומות העבודה ובעיות נוספות שבהן עסק הגל השני נפתרו.

שורשי הגל השלישי החלו, למרות זאת, באמצע שנות ה-80. מנהיגות פמיניסטיות כגון צ'רי מורגה, צ'לה סנדובל, בל הוקס, גלוריה אנזלדואה, מקסין הונג קינגסטון (Maxine Hong Kingston) ואודרי לורד, ששורשיהן בגל השני, ופמיניסטיות אפרו אמריקאיות רבות, קראו לסובייקטיביות חדשה בקול הפמיניסטי. הן ביקשו לשאת ולתת על מקום במחשבה הפמיניסטית לדעות סובייקטיביות הקשורות לגזע. התמקדות זו בצומת שבין גזע למגדר נשארה בולטת במהלך כל ההליך המשפטי של מקרה היל-תומאס.

זכויות הייסוד והפרוגרמות שהושגו על ידי פעילות פמיניסטיות של הגל השני – יצירתם של מקלטים ביתיים לנשים שעברו התעללות, ההכרה הציבורית בהתעללות ואונס, גישה לאמצעי מניעה ושירותי רבייה אחרים כולל הפיכת ההפלות לחוקיות, היצירה והאכיפה של מדיניות כלפי הטרדה מינית במקומות העבודה, שירותי טיפול בילד, מימון שוויוני לחינוך וחינוך בלתי פורמלי לבנות, תוכניות ללימודי נשים ועוד - שרתו כבסיס וככלי לפעילותן של הפמיניסטיות מהגל השלישי.

פמיניסטיות של הגל השלישי מגיעות ממגוון רקעים. הן מגיעות מתרבויות, מעמדות, הגדרות מגדריות ומיניות רבים ושונים. חלקן מעדיפות לא לקרוא לעצמן פמיניסטיות משום שלמילה זו יש אינטרפרטציות מוטעות רבות כקבוצה אקסקלוסיבית אליטיסטית או לחלופין כשונאות גברים. הפמיניזם של הגל השלישי מבקש לאתגר כל הגדרה אוניברסלית של נשיות.

הגל השלישי מתעסק בנושאים שנראה כי מגבילים או מדכאים נשים. פעילות להגברת המודעות ופעילות חינוכית נרחבת הן פעמים רבות הצעד הראשון שפמיניסטיות נוקטות לעבר שינוי חברתי. בספרן "המניפסט: נשים צעירות, פמיניזם והעתיד" (Manifesta: Young Women, Feminism and the Future) ג'ניפר באומגרדנר ואמי ריצ'רדס (Jennifer Baumgardner and Amy Richards) כותבות: "מודעות בקרב נשים היא שיצרה את השינוי, והמודעות, היכולת של האדם להיפתח לעובדה שלשליטה גברית יש השפעה על נשים בנות דורנו, היא מה שאנו צריכות... הנוכחות של פמיניזם בחיינו נלקחת כמובן מאליו. לדור שלנו, פמיניזם הוא כמו פלואוריד. אנחנו בקושי שמים לב שיש לנו את זה - זה פשוט במים."

נושאים מרכזיים שבהם עוסק הגל השלישי של הפמיניזם הם גזע, מעמדות ומיניות. נושאים חשובים נוספים הם נשים בעבודה — תקרת הזכוכית, הטרדה מינית ואי הוגנות בחוקי פרישה מעבודה בשל אימהות; תקיפה מינית ואונס; אימהות- תמיכה באימהות חד הוריות על ידי קצבת רווחה וטיפול בילדים ויחס לאימהות עובדות; נשים, פוליטיקה ואינטלקט- כבוד לנשים כיצורים תבוניים, פוליטיים בעלות תודעה פוליטית ואינטליגנטית; המדיה- סטנדרטים לא בריאים שנשים מרגישות כי הן צריכות לעמוד בהם, הפרעות אכילה וציורן של נשים כאובייקטים מיניים הקיימות רק כדי למלא את צרכיו של הגבר.

טרנספורמציה היא תוצר של שיתוף פעולה ומודעות. כאשר יש עלייה בתודעה, אקטיביזם הוא הכרחי לפמיניזם. ישנו שפע של תנועות שורשיות- התארגנויות חברתיות הפועלות מחוץ למרכזי כוח פוליטי ושל קואליציות הפועלות לשנות את העולם שנשים חיות בו. לדוגמה Dress for Success, ארגון האוסף חליפות דרך תרומות ואירועי התרמה ונותן אותן לנשים החיות מקצבת רווחה כדי ליצור בהן ביטחון במראן כאשר הן ניגשות לראיון עבודה. ארגונים נוספים הפועלים בארצות הברית: National Organization for Women, La Red, The Third Wave Foundation, Women’s Action Alliance, Voters for Choice, Students Organizing Students, Take Back the Night, Code Pink ועוד.

אולם, פמיניסטיות של הדור השלישי טוענות שאדם לא חייב להצטרף לארגון קיים על מנת ליצור שינוי משמעותי בקהילה בה הוא חי. כל אדם עם אסטרטגיה וכוונה יכול להיות אקטיביסט אם הוא מממש את המקורות שלאל ידו.

הצגת סיפורים היא דרך פרודוקטיבית שאומצה על ידי נשות הגל השלישי להעלאת מודעות והפשטת דוגמאות של דיכוי. "לעיתים קרובות, נשים יבינו שחוויה שעברו היא תוצאה של סקסיזם רק אם הן שומעות אישה או נשים אחרות מדברות... קריאה על חוויות אמיתיות של נשים בספרים ומגזינים יכולה לספק את "הנפילה של האסימון" להכרה של האישה."

כתוצאה, מגזינים פמיניסטיים כ - Bitch, Bust, Off Our Backs, Ms. הצליחו בהעברת מסרים בעניינים הקשורים בנשים וסיפורים אישיים של נשים הקשורות לתנועה הפמיניסטית. ספרים כמו "מונולוגים מהווגינה" של איב אנסלר (Eve Ensler), "הקשיבו! קולות מהדור הבא של הפמיניזם." בעריכת ברברה פינדלן (Barbara Findlen) ו Bitchfest בעריכת ליסה ג'רויס ואנדי זיסלר (Lisa Jervis and Andi Zeisler) פעלו את אותה פעולה כמו גם ועידות וכנסים בהם נשים מתכנסות ומהוות השראה אחת לשנייה.

זכויות רבייה הן נושא בו עוסקות פמיניסטיות של הגל השלישי מכיוון שחייהן של נשים והכבוד לגופן הם מהנושאים המרכזיים של הפמיניזם. ההצבעה בבית המשפט העליון של ארצות הברית התומכת באיסור פדרלי על הפלות נתפסת כהגבלה מחמירה של זכויות אזרחיות וזכויות רבייה של נשים. הגבלות על החלטת בית המשפט העליון מ-1973 בפסק דין רו נגד וייד שהפכה את ההפלות בארצות הברית לחוקיות, הופכות להיות יותר ויותר נפוצות במדינות שונות בארצות הברית. הגבלות אלו כוללות חקיקה של פרקי זמן של המתנה, חוקים הקשורים להסכמה הורית והסכמה של בן הזוג. בנוסף, מתנגדים לשימוש באמצעי מניעה ולשיעורי חינוך מיני מנסים להעביר חוקים המאפשרים לרוקחים למנוע מאנשים קניית אמצעי מניעה על בסיס עמדות מוסריות, חוקים שיביאו להפסקת מימון לתוכניות ציבוריות של תכנון משפחה וללימוד תלמידים בחינוך הציבורי שהימנעות מקיום יחסי מין לפני החתונה היא ההתנהגות הראויה היחידה. בנוסף, אלימות והפרעות במרפאות לתכנון משפחה ומרפאות להפלה ממשיכות להוות מכשול בפני טיפול רפואי בנשים בנושאי רבייה.

ההשפעה של הגל השלישי בישראל מאופיינת בהרחבת השיח הליברלי לשיח של פמיניזם רב תרבותי ופמיניזם פוסטקולוניאלי. הפמיניזם הישראלי, לפי הפמיניזם המזרחי, הוא בעל מאפיינים של פמיניזם ליברלי - מקדם זכויות אדם לכל הנשים במבט אוניברסלי ולא רואה את הנשים המשתייכות למסגרות תרבותיות אחרות, עניות. הפמיניזם המזרחי שואף לפעול למען העצמתן של נשים מזרחיות כנשים שיש להן היסטוריה חיצונית שבאה מתוך ארצות שונות ותרבויות שונות, היסטוריה פנימית כמזרחיות בישראל, נשים שיש להן משותף עם גברים מזרחיים, נשים תחת דיכוי רב ממדי המודחקות לשולי השוליים של מדינת ישראל. (הנרייט דהאן כלב, 2006)

ויקי שירן, אחת ההוגות המרכזיות של הפמיניזם המזרחי, כותבת במאמרה "לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש":

"נשים אשכנזיות, לדוגמה, מתנהגות כמדכאות כלפי מזרחים ומזרחיות, אף כי הן עצמן חוות דיכוי על רקע מגדרי. הן מגיבות כשאר בני הקבוצה ההגמונית מפני שהן חלק בלתי נפרד ממנה והפנימו את דימוייה השיוכיים והמעמדיים, אך בעיקר, מפני שהן, כמו הגברים האשכנזים, נהנות מזכויות היתר והנכסים העודפים החברתיים שצברה קבוצת ההתייחסות שלהן... בחייה של פמיניסטית מזרחית מצטלבים דיכוי על רקע מגדרי, על רקע עדתי ולרוב גם על רקע מעמדי. לכן היא מוצאת את עצמה נאבקת בכמה חזיתות. מול הדיכוי הגברי, מול הדיכוי הגברי-מזרחי, מול הדיכוי העדתי של נשים וגברים אשכנזים ומול מדכאיה ועושקיה כבת המעמד הנמוך. בנוסף לזה, פמיניסטית מזרחית ערה גם למיקומה מתוקף היותה חלק מן הרוב היהודי המדכא את המיעוט הערבי-פלסטיני, נשים וגברים כאחד. כל אלה דורשים ממנה יכולת להבין תמונת עולם מורכבת, להתבונן בביקורתיות בעצמה ובמעשיה, לנוע בין קווי תפר של זהויות מתנגשות, ובעיקר, לברוא עולם חדש תוך קעקוע לא-אלים של העולם הישן המדכא."

שאלה אחת לגבי התקפות של הגל השלישי היא: איך הוא יכול להיות נקודת ציון על הציר המתמשך של פמיניזם בלי מטרה מרכזית? הגל הראשון נלחם למען זכות ההצבעה לנשים והשיג אותה. הגל השני השיג את הגישה לכוח העבודה ואת שוויון ההזדמנויות של נשים בו ואת סיום האפליה המינית החוקית. לגל השלישי אין אף מטרה מוצהרת שיכולה להיות מיוחסת אליו בלבד. בשל כך, פעמים רבות הוא נראה כהמשך של הגל השני. כמו כן אין בנמצא אף הגדרה של הגל השלישי היכולה להבדיל אותו מהגל השני. כינוי מדויק יותר לגל השלישי יכול להיות "הגל השני, חלק שני".^{[דרוש מקור]}

שאלה נוספת העולה מהופעתו של הגל השלישי קשורה לחפיפה בין הדורות של הפמיניזם. דור שלם של נשים הפריד בין הגל הראשון והשני. הגל השני והשלישי מתקיימים אחד על השני. הגל השלישי עוד לא נפרד מטביעות הרגל הפוליטיות והחברתיות של הגל השני. אמי ריצ'רדס (Amy Richards), אקטיביסטית וכותבת בולטת של הגל השלישי עונה לביקורת זו ומגדירה "התרבות הפמיניסטית של דור זה כגל שלישי משום שהיא ביטוי של התבגרות עם הפמיניזם" (Rowe-Finkbeiner 95). הפמיניסטיות של הגל השני גדלו כשהפוליטיקה הייתה התרבות, עם מאורעות כגון "רצח קנדי, מלחמת וייטנאם, זכויות אזרח וזכויות נשים; בעוד שהגל השלישי הנץ מתרבות שכללה פאנק-רוק, היפ-הופ, צרכנות ואינטרנט." (Richards 130). זהו הבדל גדול בין הגל השני והשלישי. הפמיניסטיות של הדור השלישי למדו והבינו תוך כדי התבגרותן רעיונות פמיניסטיים שהגיעו אליהם בזכות התרבות הפוליטית ואקטיביזם של הגל השני.

• פמיניזם
• הגל השני של הפמיניזם
• אפליית נשים
• הגל הרביעי של הפמיניזם

• הנרייט דהאן כלב (2006) פמיניזם מזרחי, פוסט-קולוניאליזם וגלובליזציה, תרבות דמוקרטית (10), אוניברסיטת בר-אילן.
• ויקי שירן (2002) לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש, פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך (22).