יהדות קוריאה הדרומית היא הקהילה היהודית בדרום קוריאה, אשר התפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20.
עד למאה ה-19 כמעט ולא הייתה נוכחות של יהודים בקוריאה. כנראה היהודי הראשון שהגיע לחצי האי הקוריאני הוא ארנסט אופרט, סוחר גרמני משנגחאי, אשר הגיע לקוריאה בשנת 1867 בניסיון כושל להביא לפתיחתה למסחר עם המערב. בעקבות ניסיונו הוא כתב את אחד הספרים הראשונים במערב על קוריאה בשם "המדינה המסוגרת". בנוסף, בשנת 1886 הגיע מקסימיליאן טאובלס, הרפתקן יהודי אמריקאי ממוצא בוהמי, אשר מצא את מותו בסיאול באותה שנה בעקבות מגפה, והוא מוכר בתור המערבי הראשון שנפטר בסיאול.[1]
הנוכחות המורגשת הראשונה של יהודים בקוריאה הדרומית הייתה במהלך מלחמת קוריאה, כאשר מאות חיילים יהודים השתתפו במאמץ המלחמתי של האומות המאוחדות בראשות ארצות הברית להדוף את הניסיון הקומוניסטי לשליטה על חצי האי כולו.
חלק הארי של הקהילה היהודית בקוריאה הדרומית מתגורר בעיר סיאול. הקהילה מורכבת בעיקר מאנשי צבא אמריקאים ובני משפחותיהם, אנשי עסקים, עיתונאים ומורים בשפה האנגלית ותיירים[2]. האוכלוסייה היהודית במדינה נמצאת בתנועה מתמדת, בהתאם לשינויים שעורך צבא ארצות הברית. כיום[דרושה הבהרה] מספר היהודים מוערך בפחות מאלף בני אדם ואין לה בתי ספר יהודיים.
לישראל יחסים דיפלומטיים מלאים עם קוריאה הדרומית, והאוכלוסייה הנוצרית במדינה, המונה כיום כשליש מהאוכלוסייה הכללית, שומרת אף היא על קשר הדוק בין שתי המדינות. בחודש אוגוסט 2005, פסגת ירושלים לקידום התמיכה הנוצרית בישראל נערכה בסיאול[3]. במדינה השכנה לעומת זאת, קוריאה הצפונית, לא ידוע על נוכחות של יהודים.
בחודש אפריל 2008, הוקם בית חב"ד הראשון במדינה בעיר סיאול, בהנהגת הרב אשר ליצמן. קודם לכן נאלצו יהודים דתיים ללכת לבסיס הצבא האמריקאי לשם ארוחות שבת וחגים, מאחר שבתי כנסת לא קיימים במדינה.
למרות התעניינות מעטה של הדרום קוריאנים בדת היהודית, פילושמיות נפוצה בקרב האוכלוסייה בקוריאה הדרומית אשר אלו מנסים לחקות את הרמה האקדמית הגבוהה המצויה לדעת חלקם בקרב היהודים. בעקבות זאת הם לומדים את הספרות היהודית מהתנ"ך ומהתלמוד, והם מהווים רבי מכר במדינה. קובץ סיפורי התלמוד נמצאים ברשימת הקריאה המומלצת של בתי הספר בקוריאה הדרומית[4][5]. עם התפיסה הדרום קוריאנית המעריכה חינוך ולמידה, הדרום קוריאני הממוצע מחזיק בראייה סטריאוטיפית של יהודים כמודל של מצוינות אקדמית ואינטליגנציה[דרוש מקור]. באשר לסיפורי התלמוד הסביר שגריר קוריאה הדרומית בישראל, יונג-סאם מה, כי "היינו סקרנים מאוד לגבי ההישגים האקדמיים הגבוהים של היהודים, והמסקנה שהגענו אליה היא שאחד מהסודות שלהם זה לימוד התלמוד"[6].
קוריאנים רבים מוצאים ביהדות ערכי חינוך, והתקשורת הדרום קוריאנית דנה רבות ביתרונות ה"חינוך היהודי" למול החינוך הקונפוציאני הקוריאני. ברמה הכללית קיימת באוכלוסייה רגש הזדהות בסיסי עם העם היהודי המבוסס על היסטוריה משותפת של רדיפות ותפישה של הימצאות תחת איום גרעיני חיצוני[7][8].
עם זאת, תפיסות אנטישמיות ודעות קדומות שליליות נגד יהודים נפוצות בה. מסקר נרחב שערכה במדינה הליגה נגד השמצה בשנים 2013–2014, נמצא כי שיעור ההשקפות האנטישמיות במדינה הוא 53%, הרבה יותר מהממוצע במדינות המזרח, וכפול מהממוצע העולמי[8]. מספר הסברים סופקו לתופעה זו, ביניהם כי ייתכן שתפיסות אלו נובעות דווקא מההערצה העמוקה במדינה כלפי היהודים וההערכה להישגיהם, המובילות לאמירות המתפרשות במערב כאנטישמיות[9][10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דור בן-ארי, סיפורו של ההרפתקן היהודי מפראג שברח ונדד מסביב לעולם
- ^ south korea, the virtual jewish world
- ^ Jerusalem Summit, www.jerusalemsummit.org (ארכיון)
- ^ יהדות נט - בדרום-קוריאה ובסין התאהבו בגמרא, מדוע?, באתר www.yahadoot.net
- ^ How the Talmud Became a Best-Seller in South Korea, the new yorker, 23.06.2015
- ^ שני קוריאנים אוחזים, באתר ynet, 24 במרץ 2011
- ^ How I made the leap from being Korean to being Jewish, Quartz (באנגלית)
- ^ 1 2 יניב מגל, לא תאמינו מה היחס כלפי יהודים במדינות אסיה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2014
- ^ Zachary Keck, The Diplomat, Why is South Korea So Anti-Semitic?, The Diplomat
- ^ פורטל קוריאה - האם הקוריאנים אנטישמיים כמעט כמו האירנים?, באתר KOISRA - פורטל קוריאה