בשנת 1929 נשלח, כפעיל בתנועת "החלוץ הצעיר", להיות מורהשליח במזרח אירופה ולימד חמש שנים עברית בגימנסיה בלטביה בטרם מלחמת העולם השנייה. במסגרת פעילותו עזר לתלמידים רבים לעלות ארצה, וכך ניצלו מהשואה. אחר כך, לימד בנהלל, ובכפר אז"ר. הקים את בית הספר לילדי העובדים בעין גנים בפתח תקווה וניהל אותו. במשך שנים רבות היה מורה בתיכון קוגל בחולון ובסמינר הקיבוצים. היה חבר טוב של עגנון בתקופת לימודיו בירושלים, וקיפניס כשעבר לגור בתל אביב. הוא ליווה את הביקור הראשוני של ביאליק בארץ ישראל.
שה-לבן פרסם עשרות ספרי ביקורת, שני כרכים על ספרות כללית, בדגש על הספרות הרוסית וכן ספרי ביקורת מוקדמים, ביניהם על יצירות עגנון וברנר. בביקורות שלו על ביאליק וש"י עגנון הדגיש שה-לבן את ניבוי השואה ביצירותיהם. בשנותיו האחרונות כתב את סדרת הערות והנחיות ללימוד וקריאה, בהוצאת אור עם, אשר ראו אור בשנים 1975- 1982 (והמשיכו במהדורות עד 1986) ועסקו בעיקר בביקורת הסיפורת ושירה עברית.
בתו היא המוזיקאית צפירה יונתן, אשתו לשעבר של המשורר נתן יונתן. בנו הוא איש ההיי-טק והאמן עדי שה לבן לב.
