שרה לבני (נולדה כשרה רוזנברג; 30 במרץ 1922 – 8 באוקטובר 2007) הייתה מלוחמות האצ"ל.
קורות חיים
שרה רוזנברג נולדה בוורשה בירת פולין. בגיל שלוש עלתה עם משפחתה לארץ ישראל, והתגוררה בחיפה.
בנעוריה הייתה חברה במכבי הצעיר והצטרפה ל"הגנה", אך משפטו של ראשון עולי הגרדום - שלמה בן יוסף וההפגנות סביב תלייתו השפיעו עליה עמוקות, בגיל 16 עברה לתנועת בית"ר ובהמשך הצטרפה לשורות האצ"ל[1].
תחילת פעילותה הייתה בהפעלת משתף פעולה ערבי תושב עכו כדי שיצור קשר בין מפקדת אצ"ל ובין חבריה שבכלא. בהמשך, לאחר מעצרם של 38 חברי האצ"ל במשמר הירדן וכליאתם במחנה המעצר מזרעה, סייעה שרה עצמה בשמירת קשר אתם, תוך שהיא מתחזה לעוזרתו של רופא השיניים שטיפל בהם. בתקופת הסזון עברה לצפת, שם עבדה כגננת, וכן עסקה בגיוס חברים לסניף האצ"ל שם, וכך הכירה את מיכאל אשבל. לאחר שנתיים בצפת עברה לתל אביב.
ב-1942 הכירה את איתן לבני, ממפקדי האצ"ל, ולימים חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. ב-12 בינואר 1946 השתתפו שניהם בשוד רכבת הכסף, כאשר שרה נמנתה עם קבוצה של שבע נשים שהובילה את כספי השוד לתל אביב. איתן לבני נעצר באפריל 1946 ונדון למאסר ממושך. באוקטובר 1946, נעצרה שרה על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ונכלאה בבית הסוהר לנשים בבית לחם. בדצמבר 1947 הועברה למחנה המעצר בעתלית, שבו ביימה התקף תוספתן על ידי הזרקת חלב חם לשרירים, אשר הוביל לאשפוזה בבית חולים, וממנו ברחה.[2]
כינויה באצ"ל היה "יעל", אך בנוסף כינו אותה "שרה הקטנה". בעת שהייתו בתא הנידונים למוות לאחר שנגזר דינו לתליה, כתב חברה מיכאל אשבל עבורה את השיר "עלי בריקדות" בעיבוד מהשיר היידי "פארטיזאנער ליבע" (אהבן פרטיזן), והתחיל אותו במילים "היום שרה הקטנה". זאת לאור כך שבהזדמנות בה שר את השיר האמור בנוכחות חברי האצ"ל ביקשה ממנו לתרגם אותו לעברית והוא הבטיח לה שיעשה זאת. אשבל לבסוף לא נתלה (בעקבות חטיפת קצינים בריטיים כבני ערובה בידי המחתרת) אך נהרג במהלך הפריצה לכלא עכו והשיר היה לאחד משירי המארש האהובים ביותר על אנשי האצ"ל.[3]
יומיים לאחר קום המדינה, ב-16 במאי 1948, נישאה שרה לאיתן לבני, לאחר שלבקשת אמו של איתן, התיר הרב איסר יהודה אונטרמן את עריכת החופה במהלך ספירת העומר. חתונתם הייתה החתונה הראשונה שנערכה במדינת ישראל לאחר הקמתה.[4]
לזוג לבני נולדו שלושה ילדים, בהם ציפי לבני, לימים ממלאת מקום ראש הממשלה ושרה בממשלות ישראל.
לאחר קום המדינה שרה לבני הייתה עקרת בית במשך שנים, ובסביבות 1974 החלה לעבוד בעיריית תל אביב.[5][6]
נפטרה ב-2007, בגיל 85.[7]
לקריאה נוספת
- איתן לבני, המעמד – מבצעים ומחתרת, הוצאת עידנים, 1987, עמ' 171, 291–292.
- אילן בן עמי, אותה הגברת בשינוי הדרך: ציפי לבני - ביוגרפיה פוליטית, הוצאת סטימצקי, 2019.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לבני שרה באתר אנציקלופדיה יהודית דעת
- ^ ציפי לבני על סיפור הבריחה של אמא שלה, לוחמת האצ"ל שרה לבני
- ^ מילות השיר "עלי בריקדות" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ איתן לבני, המעמד – מבצעים ומחתרת, הוצאת עידנים, 1987, עמ' 291–292
- ^ דיאנה בחור ניר, אמא שלי אמרה לי: "זה בסדר שתשירי בציבור, אבל לא סולו", באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2011
- ^ איה אורנשטיין, 4 מעיריית ת"א תובעים 2 מליון שקל מרשות השידור, מעריב, 6 בינואר 1984
- ^ רועי מנדל, אמה של שרת החוץ נפטרה ממחלה קשה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2007
