ב-18 בינואר1945 יצאה לדרך צעדת המוות מאושוויץ. מעל 60,000 אסירים הוצעדו בהליכה מערבה, כאשר כל מי שעצר והפסיק לצעוד נורה למוות.
אחד מהצועדים היה דוד לייטנר, המכונה "דוגו", שהיה אז נער בן 14. במהלך ההליכה כמעט התייאש, אך בדמדומי העייפות, בין ערות לאובדן הכרה, הוא נזכר באימו, גולדה, שסיפרה לו בילדותו כי בארץ ישראל יש לחמניות עגולות ("בילקלך") הצומחות על העצים. המחשבה על הבילקלך בארץ ישראל נתנה לו תקווה וכוח להמשיך לצעוד.
זמן קצר לאחר עלייתו לארץ טייל דוגו בשוק מחנה יהודה בירושלים וראה כדורי פלאפל מיטגנים בשמן. אלה הזכירו לו את אותן "בילקלך" עליהן דיברה אימו. באותו רגע החליט כי מדי שנה, ב-18 בינואר, יום יציאתו לצעדת המוות, הוא יאכל פלאפל כדי לחגוג את היותו חי, שבע, ותושב ארץ ישראל, כפי שחלמה אימו.
הפצה
בשנת 2016 יזם בית העדות להנחלת זיכרון השואה בניר גלים את "מבצע דוגו", והציע לציבור להצטרף למנהגו הפרטי של דוגו. מאז המונים מצטרפים מדי שנה למנהג הפלאפל של דוגו. בית העדות הזמין אנשים מכל הארץ והעולם לאכול פלאפל ביום 18 בינואר, להצטלם עם שלט "מבצע דוגו - עם ישראל חי" ולהעלות את התמונות לרשתות החברתיות.
בתי ספר רבים ברחבי הארץ והעולם לומדים באותו היום על צעדת המוות. משתתפים נוספים: משרדי ממשלה ושגרירויות, מקומות עבודה, שירות בתי הסוהר, שירות כבאות והצלה, שוטרים וחיילים, חברות הסעדה, תנועות נוער, קהילות ויחידים.
ב-2019 השתתף נשיא המדינהראובן ריבלין במבצע דוגו.[1] ב-2020 השתתף הרמטכ"לאביב כוכבי באכילת פלאפל עם דוגו.[2] בשנת 2023 השתתפו במבצע נשיא המדינה בוז'י הרצוג, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וחברי כנסת רבים.[3] בשנת 2024 הצהיר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי מבצע דוגו יצוין בכנסת מדי שנה[4].
חייו של דוד לייטנר
דוד לייטנר (דוגו) נולד בנירג'האזה שבהונגריה בשנת 1930 להוריו, מאיר וגולדה, בעלי חנות מכולת מקומית. בפסח1944 הועבר עם משפחתו לגטו שהוקם בנירג'האזה, ולאחר זמן קצר שולחה המשפחה למחנה אושוויץ. דוגו נותק ממשפחתו, אך הצליח לשרוד את תלאות המחנה.[5] צעדת המוות מאושוויץ הסתיימה במחנה מאוטהאוזן, ואחריה הועבר למחנה גונסקירכן, משם השתחרר לבסוף, בתחילת מאי 1945.
