הקליפ מתחיל כשמדונה הופכת עדה לשוד ולרצח של אישה צעירה בידי אנשים לבנים (מפאת "עליונות לבנה"), כשהיא מפוחדת מכדי להגיב.[3] גבר שחור, שראה את האירוע גם כן, רץ לעזור לה, אך הרוצחים בורחים בדיוק כשהמשטרה מגיעה; הם חושדים בטעות שהוא הרוצח ועוצרים אותו. לפני שהם נמלטים, הרוצחים האמיתיים מעיפים מבט מאיים לעבר מדונה, שבורחת מזירת הפשע ונמלטת לכנסייה, שם היא נתקלת בפסל דמוי אדם קדוש. עם תחילת הבית הראשון היא מתפללת מולו, שנראה כאילו הוא בוכה, ולאחר מכן נשכבת על ספסל וחולמת חלום שבו היא נופלת לריק. לאורכו של הקליפ, ניתן לראות צלבים בוערים (אנ'); דבר שהוביל להד תקשורתי בכל רחבי העולם והפך את הקליפ לאחד מהקליפים השנויים במחלוקת בכל הזמנים.[4][5]
במהלך טקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 1989 (אנ'), זכה הקליפ של "Like a Prayer" בפרס בקטגוריית, "בחירת הצופים".[6] במרוצת השנים, הוכתר הקליפ לאחד מהקליפים החשובים ביותר בכל הזמנים ברשימות שפורסמו במגזינים וכתבי עת שונים כדוגמת אנטרטיינמנט ויקלי,[7]בילבורד,[8]NME,[5] ו-Parade,[9] באתרים שונים נכתב שהוא "הקליפ השנוי במחלוקת ביותר שיצא בכל הזמנים".[4][5] בשנת 2015, נכלל ברשימת "20 הקליפים השנויים ביותר במחלוקת אי פעם" של NME ודורג במקום הראשון.[5]
שרפת צלב במהלך פגישה של קו קלוקס קלאן. השרפה היא מוטיב מרכזי בקליפ.[5]
הקליפ מגולל את סיפורה של ילדה מאוהבת בטירוף בגבר שחור, המתרחש בדרום המדינה. מדובר בסיפור אהבה בין-גזעי אסור. והילד שהיא מאוהבת בו חלק ממקהלה. היא אובססיבית אליו והולכת לכנסייה כל הזמן. ואז זה הפך לסיפור גדול יותר, שעוסק בגזענות וחוסר סובלנות [...] הרעיון המקורי שלי היה הרבה יותר עצוב. משהו כמו "זו המציאות, והמציאות מבאסת".
למברט, לעומת זאת, הגתה רעיון אחר, שכן היא חשה שהנושא של הקליפ צריך לעסק באקסטזה, בדת ובמיניות בפרט. לאחר שדנו על נושא הקליפ, החליטו לפעול לפיה.[2] היא הצהירה מאוחר יותר ש"בתת-מודע, הרבה אנשים הבינו את זה וידעו שמדובר בנושא שמעורר זעם רב".[13] בקליפ הוצגה גם עלילת משנה שבה מדונה עדה לרצח; סיטואציה שלימים הופכת למניע של מיניות ואקסטזה דתית.[11] היא הגיעה למסקנה שאף על פי שהיה בו קצת עצב, הסוף היה יותר "אופטימי".[14] בסצנה האחרונה מוצגים כולם לפי הסדר בדומה לסיום של מחזה בתיאטרון.[15]
השחקן לאון רובינסון (אנ') גילם את "הקדוש" בהשראת מרטין דה פורס; המכונה גם "הקדוש של המטאטא".[16] דה פורס היה נזיר דומיניקני שידוע בזכות חיי הפרישות שחי, ומספר ניסים המיוחסים לו.[16] מרטין דה פורס נולד בלימה כילד מחוץ לנישואין לאב שהיה אציל ספרדי ואם שחורה שהייתה שפחה משוחררת, ומוצאה מפנמה. בשל העוני ששרר במשפחתו, נשלח בגיל 15 לעבוד כנער משרת במנזר דומיניקני.[16]
תלבושות וצילומים
מרלין סטיוארט, ששיתפה פעולה בעבר עם מדונה ב-"Material Girl" (1985), הייתה מעצבת התלבושות בקליפ. בסצנה הראשונה לבשה מדונה מעיל שהיה שייך לסטיוארט ושיש לו, לדבריה, משמעות דתית, ובשאר הקליפ היא לבשה שמלה בצבע חום מבית, Western Costume Co. היא ציינה שהשימוש בבגד הוא "סמלי" וכי המטרה היא לעורר ו"לדחוף את הגבולות".[17] היא המשיכה: "[מדונה] נהגה ללבוש הלבשה תחתונה כבגדי יומיום. אז מצאתי את השמלה המדהימה הזו שבתוכה כתוב השם "נטלי ווד", עבור מי שהיא נוצרה עבורו. באותה התקופה, אנשים נהגו לעצב חליפות והיה שם של [הידוען] בפנים. זה הולבש כמו תחתונים, אך זה היה דומה לשמלה בגלל הדרך שהם ייצרו אותה [סוג מסוים של בגדים]".[17]
הצילומים של הקליפ נמשכו ארבעה ימים, עם יום אחד נוסף שהוקצה לצילום מחדש של כמה סצנות. במקור, למברט לקחה יציקות של פניו, ידיו ורגליו של רובינסון כדי ליצור את הפסל הקדוש שישמש כתפאורה, מכיוון שהשחקן גילם רק את הסצנות בהן קם הפסל לתחייה, לכאורה.[18] עם זאת, במהלך הפוסט-פרודקשן גילתה למברט שהפסל לא דומה לשחקן, אז היא ביקשה ממנו להצטלם מחדש, במטרה לתקן את אותן הסצנות. לבסוף, הוא נאלץ להיות הפסל וזאת, בנוסף לכך שאיפרו אותו בצורה מקצועית.[18] זמן קצר לאחר מכן, הוא התראיין והצהיר: "קודם כל, לא הבנתי כמה קשה לעמוד זקוף בלי לזוז. שנית, כשחקן יש לך אנרגיה עצבנית, ומה שהתבקש ממני היה האנטיתזה המוחלטת לכך".[18]
פרסומת לפפסי
"אני חושבת שלעשות פרסומת שיש לה כל סוג של ערך אמנותי זה אתגר. אני אוהבת את האתגר של מיזוג אמנות ומסחר. מבחינתי, עשיית קליפ היא גם [עשיית] פרסומת. הפרסומת של פפסי היא דרך שונה ומצוינת לחשוף את השיר. לחברות התקליטים פשוט אין כסף לממן סוג כזה של פרסום".
— מדונה מדברת על הסיבה שהיא החליטה לצלם את הפרסומת.[19][20]
בינואר 1989, התאריך שבו הקליפ טרם צולם במלואו, הודיעה חברת המשקאות פפסיקו כי חתמה על חוזה בגובה חמישה מיליון דולרים עם מדונה, במסגרתו תצולם פרסומת שתשודר בטלוויזיה בחסותה. את הפרסומת תכננו לשדר לעיתים במסגרת סיבוב ההופעות, "Like a Prayer World Tour", שהיה צריך להתקיים בסמוך ליציאתו של האלבום, Like a Prayer.[2][21][22] מדונה רצתה לנצל את הפרסומת כדי לפרסם את "Like a Prayer" ברחבי העולם לפני תאריך היציאה הרשמי שלו (הפעם הראשונה שדבר כזה נעשה בתעשיית המוזיקה),[23] ופפסיקו הייתה צריכה להרוויח מכך פרסום עולמי גם כן, בשל פופולריותה של הזמרת. אלן פוטאש, ראש מחלקת הפרסום של החברה, הצהיר כי "הבכורה חסרת התקדים של הסינגל המיוחל הזה תגרום לכך שפפסיקו תדורג במקום הראשון בתודעת הצרכנים".[24] מדונה, שתיארה את הפרסומת כ"מאוד מתוקה ומאוד סנטימנטלית", העירה שבהתחלה, חשה חששות לגבי הפרויקט, אך לאחר מספר פגישות היו לה תומכים רבים והיא תיארה את הסיטואציה כ"נוגעת ללב".[14] על אף שבהתחלה היא סירבה לרקוד ולשיר, היא שינתה את דעתה לאחר שפגשה את הכוריאוגרף וינס פטרסון, אך סירבה לומר את המילה "פפסי".[2]
בפרסומת בת שתי דקות, בבימויו של ג'ו פיטק ושמה "Make a Wish",[25] מדונה חוזרת אחורה בזמן לזיכרונות ילדותה. ניתן לראותה כשהיא יושבת על ספה לובשת גוזייה ומכנסיים שחורים ובשערה הכהה ישנו פס בלונדיני. היא אוחזת בידה פחית פפסי וצופה בהקרנה בשחור-לבן של יום הולדתה השמיני. בשלב מסוים, דברים משתנים ופתאום הילדה בהקרנה (בגילומה של השחקנית היידי מרשל),[26] תופסת את מקומה של מדונה, שמצטרפת להקרנה.[24] הילדה משוטטת ללא מטרה בחדרה של הזמרת, בזמן שהאחרונה רוקדת עם חברי ילדותה לפי הקצב של השיר ברחוב ובתוך בר. לאחר מכן, היא רוקדת בתוך כנסייה מוקפת במקהלה,[27] בעת שהילדה מוצאת את הבובה הישנה שלה; למדונה מצטרפים האנשים הנוכחים בכנסייה, וכולם רוקדים ושרים יחדיו. לפתע, נפסקת המוזיקה בפתאומיות והדמויות חוזרות למקומן המקורי.[24] ברגע כיבוי הנרות, הילדה הקטנה מביטה במצלמה ומסתכלת לכיוונה של מדונה שיושבת על הספה בביתה, ואומרת לה "קדימה, תביעי משאלה" ("go ahead make a wish"), וממשיכה לכבות את הנרות שעל עוגת יום ההולדת שלה.[24][26]
טיזר באורך שלושים שניות הוצג ב-22 בפברואר במהלך קדם טקס פרסי הגראמי ה-31.[2] לבסוף, ב-2 במרץ, הפרסומת שודרה בשלמותה בתוכנית "משפחת קוסבי" (1984–1992) של NBC; אחת מסדרות הטלוויזיה הפופולריות ביותר באותה התקופה.[25][27][28][29] היא שודרה בארבעים מדינות ולפי ההערכות צפו בה כ-250 מיליון איש ברחבי העולם; טוד מקנזי, דובר החברה, אמר שהם מתכננים לשדר אותה באירופה, אסיה, אוסטרליה ואמריקה הצפונית.[24][30] לטענתו של בוב גארפילד מ-Advertising Age, "מטורקיה ועד אל סלוודור וכל עיר בארצות הברית, כ-500 מיליון עיניים היו דבוקות למסך" בעת שידור הפרסומת.[31] לדברי לסלי סבן מווילג' ווייס, אירוע זה תואר כ"אבן דרך ביכולות הגלובליות של עידן הרפרודוקציות האלקטרוניות; עידן החוגג את השאיפות הפאן-תרבותיות של משקאות קלים בשילוב כוכבי פופ".[32] הפרסומת הופצה בשנת 2017, כאשר הועלתה לערוץ היוטיוב של היוטיובר גבריאל אזקייל.[33]
בכורה ותקציר
בקליפ ישנן סצנות שבהן ניתן לראות מדונה רוקדת בשדה עם צלבים בוערים.[34]
"Like a Prayer" הוצג בבכורה עולמית ב-MTV ב-3 במרץ 1989, יממה לאחר שידור הפרסומת של פפסי. הוא שודר לעיתים תכופות בערוץ וזכה לפרסום חסר תקדים ברחבי העולם. עם זאת, הוא עורר סערה וקבוצות דתיות כולל הוותיקן, קראו להחרים אותו ולעצור את שידורו ופרסומו.[13] בכתבה שפורסמה בשנת 2010 לכבוד פרק בסדרת הטלוויזיה Glee שהוקדש עבור מדונה, דובר על הצלחתו באותן השנים בהן יצא.[35] את הקליפ תיארו כ"חילול השם", כמו גם "תועבה", בשל המסרים שהוא כלל אודות הנצרות.[36] כתוצאה מהחרמתו ברחבי העולם, היו מדינות בהן נאסר לשידור (בדומה לפרסומת עם חברת פפסי), בעוד שהיו מדינות בהן הותר לשידור.[37] מעבר לנושאים הדתיים בהם עוסק הקליפ, הוא גם עוסק באקסטזה ומיניות, דבר נוסף שעורר מחלוקת.[38]
הקליפ מתחיל כשמדונה הופכת עדה לשוד ולרצח של אישה צעירה בידי אנשים לבנים (מפאת "עליונות לבנה"), כשהיא מפוחדת מכדי להגיב.[15] גבר שחור, שראה את האירוע גם כן, רץ לעזור לה, אך הרוצחים בורחים בדיוק כשהמשטרה מגיעה; הם חושדים בטעות שהוא הרוצח ועוצרים אותו. לפני שהם נמלטים, הרוצחים האמיתיים מעיפים מבט מאיים לעבר מדונה, שבורחת מזירת הפשע ונמלטת לכנסייה, שם היא נתקלת בפסל דמוי אדם קדוש. עם תחילת הבית הראשון היא מתפללת מולו, שנראה כאילו הוא בוכה, ולאחר מכן נשכבת על ספסל וחולמת חלום שבו היא נופלת לריק. במהלך הנפילה, היא פוגשת באישה שמאיצה בה לעשות את "המעשה הנכון" (בנוגע לשוד והרצח שראתה). בעת המפגש עם האישה, זו אוחזת במותניה של מדונה וזורקת אותה לשמיים. לאחר מכן, מדונה מתעוררת מהחלום לכאורה, והחלק השני של הקליפ מתחיל.[15]
לאחר שמדונה סבורה שהיא קמה מהחלום (דבר שאינו נכון), היא מביטה בפסל הקדוש, שהופך לאדם השחור שראתה קודם לכן. היא מנשקת את רגליו וזה בתגובה, מפיל זרורדיםאדומים (הרמז לדמו של ישו),[42] מנשק את מצחה ויוצא מהכנסייה. בעקבות זאת, היא לוקחת פגיון וחותכת בטעות את ידיה. לאחר מכן, מוצגות סצנות שלה רוקדת ושרה בשדה פתוח עם צלבים בוערים, בסגנון קו קלוקס קלן, סצנה ארוטית בינה לבין הקדוש, ועוד אחת שבה היא מוקפת במקהלה בכנסייה. לקראת הסוף, היא מתעוררת, הולכת לתחנת המשטרה ומצהירה שאותו האדם השחור חף מפשע; המשטרה משחררת אותו. בסוף הקליפ, היא רוקדת לצד הצלבים הבוערים וכל המשתתפים בו משתחווים כשהווילונות נסגרים.[15]
ביקורת
הערכה ביקורתית
לאחר הצגת הבכורה של הקליפ, האפיפיור יוחנן פאולוס השני עודד חרם באיטליה וביקש לאסור לשדר ולפרסם את המוזיקה והתמונות של מדונה.[43]
הקליפ של "Like a Prayer" עורר סערה בכל רחבי העולם וגרר הד תקשורתי רב-ממדים. לאחר שהוצג בבכורה עולמית ב-MTV, קבוצות דתיות ברחבי העולם, כולל הוותיקן, מחו מיד וטענו שמדובר ב"חילול השם" באמצעות דימויים נוצריים.[2][44] אותן הקבוצות קראו לקיים חרם לאומי על רשתות המזון המהיר קנטאקי פרייד צ'יקן (KFC), טאקו בל ופיצה האט, חברות בנות של פפסי ופפסיקו.[2] גם איגוד המשפחות האמריקאי (אנ') (AFA), ראה את זה כפוגעני,[45] ומנהל הארגון, הכומר דונלד וילדמון, טען שהיא "לעגה לנצרות", בניגוד לפרסומת, שהציגה את מדונה "כמודל לחיקוי נקי ובריא".[46] האפיפיוריוחנן פאולוס השני, עודד חרם באיטליה ואסר את שידור המוזיקה והתמונות שלה שם.[46] כמו כן, מחאות של ארגונים קתוליים שונים הובילו לכך שרשת השידור הממלכתית האיטלקית (RAI) וחברת וורנר מיוזיק גרופ (WEA) לא שידרו את הקליפ.[30] עם זאת, ליז רוזנברג, דוברת האחים וורנר רקורדס, הכחישה את העובדות הללו והבטיחה שתחנות הרדיו באותה המדינה לא מצאו כל סיבה לא לשדר את הקליפ.[30] מקנזי אמרה שהחברה אינה מודעת לתוכן שלו, אך היא תמשיך לשדר את הפרסומת בכל מקרה בשל "התגובה החיובית שקיבלה" והסבירה את ההבדלים בין הפרסום שלה לבין השקפותיה האמנותיות של מדונה.[30][47] בדומה לכך, קרול רובינסון, דוברת MTV נטוורקס, אישרה שהערוץ ימשיך לשדר את הקליפ, שהיה לאחד המבוקשים ביותר בהיסטוריה.[23]
עם זאת, ב-6 באפריל, פפסי נכנעה למחאות וביטלה את שידורי הפרסומת בטלוויזיה, כמו גם את החסות לסיבוב ההופעות הבא שלה; בהקשר זה הצהירה מקנזי: "כשאתה משדר פרסומת שמבלבלת אנשים, או מעצבנת אותם, הגיוני למגר את זה". מדונה שמרה על המקדמה של חמישה מיליון הדולרים שהובטחו לה במסגרת החוזה.[48][49] כנגד המחאות, הצהירה מדונה: "אמנות צריכה להיות שנויה במחלוקת" והסבירה שכוונתה הייתה לספר סיפור על טוב ורע ולעזור לזולת.[18][45] לאון רובינסון ביקר לרעה את המחאות, אך הודה ש"מדובר בקליפ לא טיפוסי [שידוע היה שיגרום למהומה]. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. ברור שאם אתה תרקוד על גבעה כשמאחוריך שלל צלבים בוערים, מישהו יגיד על כך משהו". בריאיון נוסף למגזין Smash Hits הצהירה מדונה:
אם האנשים בעלי הראש הפתוח והנלהבים באמת יסתכלו היטב, [הם יראו] שלקליפ יש מסר מאוד חיובי ולא ימצאו בו פגם. התשוקה [...] יש בזה משהו כמעט מיני, אם אתה רוצה להיות ממש פסיכואנליטי לגבי זה. אני חושבת שהוא הותיר מסר חיובי מאוד [כי] הוא עסק בהתגברות על גזענות והתגברות על הפחד מלומר את האמת. אנשים רבים עדים לפשעים ומפחדים להסתבך כי זה רק יכניס אותם לצרות. הם מפחדים להסתכן ולהגן על מישהו אחר. היו לקליפ הרבה מסרים חיוביים. כלומר, זה טאבו לקיים מערכת יחסים בין-גזעית והרעיון של סוג כזה של שמחה בכנסייה. הקליפ עסק בטאבואים רבים וזה הפחיד אנשים. ואני חושבת שאלו שהגיבו בשלילה פחדו מהרגשות שלהם לגבי הנושאים האלה.
על אף המחלוקת, הקליפ של "Like a Prayer" זכה לביקורות חיוביות בעיקר מטעם מבקרי המוזיקה ברחבי העולם. לדוגמה, ג'יימי פורטמן מ-Schenectady Gazette סבר שהוא עשוי להיות "פגיע להאשמות של פרובוקטיביות בוטה בשילוב מין ודת",[51] בעוד דייוויד רוזנטל מ-Spokane Chronicle הצהיר שזה "נאה מאוד מבחינה ויזואלית".[52] עדנה גונדרסן מ-USA Today לא הבינה את המחלוקת ואמרה "[מדונה] היא ילדה טובה בקליפ. להציל מישהו מלהיכנס לכלא. מה העניין הגדול?".[53] סטיבן הולדן מניו יורק טיימס טען שמדובר "בדבר מעניין, מרגש ומצחיק" והודה שזה התעלה על הקליפים הקודמים שלה. בהמשך, הוסיף שהוא כולל "מערבולת של דימויים קדושים הקשורים גם לחיי היומיום".[45] אלישיה אדג'ובי מהעיתון Metro הכריזה שהוא "מסמל בצורה מושלמת את האומץ שפופ יכול וצריך לייצג".[54] כריס וילמן מלוס אנג'לס טיימס תיאר אותו כשיר אהבה, שאין בו ניבולי פה, ושיבח את הסטיגמטה שבו. הוא הגיע למסקנה שזהו "סיפור גאולה בסיסי למדי".[55] פיל קלור מ-Record-Journal סבר כי "על אף שמאפיין [זה] גזעני – האישה הלבנה נותנת חיים לגבר השחור; האישה הלבנה מצילה את הגבר השחור – הקליפ בהחלט ראוי לגינוי, כיוון שיש בו מעין ניצול של סמל הרוע [הצלבים הבוערים של הקו קלוקס קלאן] וזאת, במטרה למכור עותקים".[56] גריל מרקוס טען שהקליפ מאיים על "האמונות המובנות מאליהן של מיליוני אנשים".[57] גרהאם קריי מ-Third Way העיר שמדונה "נהנית לצלם תמונות נוצריות ולהפוך אותן לאופנה, לעיתים קרובות בניגוד ישיר לאמונות המוסריות הנוצריות, [...] כדי לעורר את הרגשות הסוערים שיש אצל כולם".[57] ג'יי. רנדי טרבורלי כתב ש"מדונה רקדה בקליפ בידיעה שהוא הולך לעורר מחלוקת בכל רחבי העולם".[58]
רשימות כל הזמנים וסוף שנה
הקליפ של"Like a Prayer" נכלל במספר רשימות סוף שנה של השירים הטובים ביותר שפורסמו במרוצת השנים.
"Like a Prayer" הוכתר לאחד מהקליפים המשודרים ביותר בטלוויזיה בשנת 1989 ב-MTV.[6] במהלך טקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 1989 זכה בפרס בקטגוריית, "בחירת הצופים"; הוא הועמד בקטגוריה הראשית, "קליפ השנה".[67] באותו הערב, זכתה מדונה בשלושה פרסים נוספים בקטגוריות "הבימוי הטוב ביותר", "הניהול האמנותי הטוב ביותר" ו"הצילום הטוב ביותר".[67] בטקס פרסי המוזיקה החדשה לשנת 1989 הוא הועמד בקטגוריה "קליפ השנה", אך לא זכה בפרס.[68] במסיבת הזוכים בסקר Smash Hits שאירעה בשנת 1989, הוא הועמד בקטגוריות "קליפ הפופ הטוב ביותר", אך לא זכה בתואר לבסוף.[69] בשנת 1990, הועמד בקטגוריית "סינגל הדאנס הטוב ביותר" בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית שאירע באותה השנה.[70] לאחר מכן, הוכתר ל"שיר המבוצע ביותר" מטעם האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור (ASCAP).[71] בטקס פרסי ג'ונו שאירע באותה השנה, הועמד בקטגוריית "הסינגל הבינלאומי של השנה".[72] לבסוף, הועמד בטקס פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון בקטגוריית "שיר אהוב".[73] בשנת 2001, נכנס להיכל התהילה של MVPA ועל כך זכה בפרס מטעם האיגוד עצמו.[74]
כמה סוציולוגים, מוזיקולוגים וחוקרים הציעו פרשנויות שונות לקליפ ולהשפעתו ההיסטורית. אלן מאטז, אחד המחברים של The Madonna Companion: Two Decades of Commentary (1999), ציין שכאשר מדונה נכנסת לכנסייה בהתחלה, השורה "”I hear you call my name And it feels like home” מבוצעת; הוא קישור זאת לנשים ממזרח הארלם בניו יורק המכנות את הכנסייה שלהן "הבית של אמא". על כן, הוא גרס שהזמרת מתייחסת לעצמה כאל עוד אחת מנשות הארלם, אך גם כאלה שחוזרת לכנסייה שלה. יש שסברו שמאטז התייחס למזרח הארלם, כיוון שמדובר במקום עם רמת הפשע הגבוהה ביותר במנהטן. השכונה סובלת מבעיות חברתיות רבות, ובהן אחוז האבטלה הגבוה ביותר בניו יורק, הריון של נערות, איידס, שימוש גבוה בסמים, חסרי בית, ואחוז חולי אסתמה גבוה פי חמישה מהממוצע בארצות הברית; דברים המוצגים בקליפ של "Like a Prayer".[3] ניקולס ב. דירקס, מחבר הספר Culture/power/history (1994), חקר את ההיבט האלוהי שהוצג בקליפ וטען שהנקודה החשובה ביותר בנרטיב היא כאשר מדונה חולמת שהיא נופלת מהשמיים, שכן הכוונה היא לכך שהיא "לא מעמידה את עצמה במקום של גואלת, אך מדמיינת את עצמה כאחת".[76]
עבור האקדמאי רוברט מקווין גרנט, הסצנה שבה מדונה חותכת בטעות את ידה עם פגיון הייתה ייצוג של סטיגמטה.
חואן סנגוינו מוואניטי פייר הסביר שהזמרת ייצגה ארבע דמויות: מרים המגדלית, הבתולה, ישו – כאשר היא מציגה את הסטיגמטה על כפות הידיים שלה – ורוח הקודש; הוא הגיע למסקנה ש"בתוך חמש דקות יש לה זמן להציג מספר ניכוסים תרבותיים, ביניהם: סוגת הגוספל (מוזיקה כנסייתית שחורה), אלימות משטרתית וקו קלוקס קלאן כשהיא רוקדת מוקפת צלבים בוערים".[77] בספרו Madonna's Drowned Worlds (2004), טען סנטיאגו פוז-הרננדז שהאישה השחורה שתופסת את מדונה בחלומה היא סמל לאלוהות, שכן היא עוזרת לה לקבל את ההחלטה הנכונה, לכאורה.[78] הוא גם הסביר שהדמיון והקשר הפיזי בין שתי הנשים פירושו שהאלוהות הפנימית של מדונה היא שהצילה אותה.[78] עבור האקדמאי רוברט מקווין גרנט, הסצנה שבה ידיה נחתכות בטעות הייתה ייצוג של סטיגמטה, שסימנה את תפקידה הקריטי של מדונה בנרטיב. בהמשך, הוסיף שהיה ניתן לראות זאת בבירור כאשר זו יצרה קשר עין עם הקורבן שנתפס על לא עוול בכפו.[79]
פרייה ג'רמן-איבנס, מחברת שותפה של Madonna's Drowned Worlds, ציינה שניתן לשמוע שהאישה מבקשת עזרה בשורה "כשאתה קורא בשמי, זה כמו תפילה קטנה" ("When you call my name, It's like a little prayer"); היא הוסיפה שהוא לא מסוגל להגן עליה, ובכך מוצג כישלונו של האל בהצלתה.[78] לדברי המחברת, המבט בין חבר הכנופיה למדונה היה מעין התגודדות של "גברים לבנים". אונס/רצח נשים, גברים לבנים מאשימים גברים שחורים; נשים נאנסות/נרצחות כיוון שהן מסתובבות ברחובות בלילה ובכל זאת, גברים שחורים נכלאים".[78]
נושאים נוספים שציין מאטז כללו את הצלבים הבוערים, שלדעתו מדגישים ומעצימים את זירת הפשע של רציחותיהם של ג'יימס ארל צ'ייני, אנדרו גודמן ומייקל שוורנר, המוצגים בסרט דרמת הפשע האמריקאי "מיסיסיפי בוערת" (1988).[80] כאשר מדונה רוקדת עם המקהלה על מזבח הכנסייה, מצטרף אליה ילד שחור. זו הייתה התייחסות לאדם היחיד שהפגין נגד הרציחות בקו קלוקס קלאן בסרט. עבור המחבר, זה היה סמל לכך שהמחאה שלו, כמו האידאולוגיה הועברה למדונה.[81] קרול בנסון ציינה שהסצנות הארוטיות בין הקדוש השחור לזמרת, כמו גם צילומי הפרצופים המופתעים שלהם, הצלבים הבוערים וסימני העין המדממת, הוכיחו כי מספר פעמים בהיסטוריה, גברים שחורים נענשו על כמיהות וחשקים כלפי נשים לבנות.[81] גרנט הדגיש כי זה המקום שבו המסר של שוויון גזעי נראה בצורה הברורה ביותר.[79] בסקירה נוספת, פרופסור מורי דין סבר שכאשר הווילון נופל מטה והסצנה משתנה ומציגה את מדונה כשהיא מחייכת בין הצלבים הבוערים, הקליפ מקבל משמעות נוספת: היא הופכת לגיבורה ולכן הסצנה משדרת העצמה נשית.[82]
קרדיטים
הקרדיטים והצוות מותאמים מהאתר הרשמי של IMDb.[83][א]
^ 12345Metz, Allen; Benson, Carol (1999). The Madonna Companion: Two Decades of Commentary. Music Sales Group. ISBN 978-0-8256-7194-4.
^ 12Dunn, Leslie C.; Jones, Nancy A. (1996). Embodied Voices: Representing Female Vocality in Western Culture. Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-58583-5.
^ 12Hymns Ancient & Modern Ltd, ThirdWay, Hymns Ancient & Modern Ltd, 1991-08. (באנגלית)
^Taraborrelli, J. Randy (2002). Madonna: An Intimate Biography. Simon & Schuster. ISBN 978-1-4165-8346-2.
^Christopher R. Weingarten,Maura Johnston,Jason Newman,Bilge Ebiri, Christopher R. Weingarten, Maura Johnston, Jason Newman, Bilge Ebiri, The Making of Madonna's 20 Greatest Videos, Rolling Stone, 2015-02-25 (באנגלית אמריקאית)
^ 12Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 2001-06-02. (באנגלית)
^Vibe Media Group, Vibe, Vibe Media Group, 2008-03. (באנגלית)
^Dirks, Nicholas B.; Eley, Geoff; Ortner, Sherry B. (1994). Culture/power/history: a reader in contemporary social theory. Princeton University Press. ISBN 978-0-691-02102-7.
.jpg)
.jpg)
.svg){kind=icon}