תל נפוליאון

תל נפוליאון
מידע כללי
גובה	38 מ'
מדינה	ישראל
מיקום	תל אביב-יפו
קואורדינטות	32°05′30″N 34°48′27″E / 32.0917°N 34.8075°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) תל נפוליאון תל נפוליאון תל נפוליאון מפת צפון __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ רמת השרון, __ הרצליה; ממזרח: __ פתח תקווה, __ בני ברק, __ רמת גן; ממערב: הים התיכון

ערך זה עוסק באתר ארכיאולוגי בתל אביב. אם התכוונתם לגבעה בעכו, ראו תל עכו.

תל נפוליאון הידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון, הוא תל ארכאולוגי השוכן בחלקו הדרומי של פארק הירקון בתל אביב, בסמיכות לשכונות הצפוניות של רמת גן. מהתל נשקפת תצפית פנורמית לכל הכיוונים. שטחו של התל הוא כארבעים דונמים וצורתו כשל אוכף. הוא מתנשא לגובה של 38 מטרים מעל פני הים.

שמו של התל בעת העתיקה אינו ידוע, ומקורם של כינוייו הנוכחיים הם בשמו של הכפר הערבי ג'רישה ששכן ליד שבע טחנות, ובמחנה של צבא נפוליאון שקם על התל ולידו בעת המצור על יפו ב-1799 במהלך מסעו בארץ ישראל.

הארכאולוגים יוחנן אהרוני^[1] ובנימין מזר^[2] הציעו לזהות את התל עם גת רמון, עיר מקראית הנזכרת ברשימת ערי שבט דן וגבולותיו בספר יהושע^[3], בגבול המערבי יחד עם יהד, בני ברק ומי הירקון. ועם גת (כנת) המופיעה ברשימת היישובים של פרעה תחותמס השלישי^[4].

בימי מלחמת העולם הראשונה, בלילה שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917, אל מול התל, צלחה את הירקון חטיבה 155 מן הדיוויזיה ה-52 הסקוטית של חיל המשלוח המצרי ונעה צפון מזרחה על הגדה הצפונית של הירקון לכיבוש העמדה הטורקית בחירבת הדרה, היא רמת החייל.

התל שימש כאתר הצילומים העיקרי לתוכנית הטלוויזיה לילדים ולנוער "הילדים מגבעת נפוליאון" ששודרה בשנים 2001–2004.

בשנת 2005 נהגתה יוזמה בין מספר גופים^[5] להפוך את התל לגן אריכאולוגי פתוח למבקרים^[6]. היוזמה לא יצאה לבסוף לפועל.

תולדת ההתיישבות בתל

במקום התגלו שרידיו של יישוב קטן ששכן על התל החל בשנת 2700 לפנה"ס לערך. היישוב התרחב באלף ה-2 לפנה"ס והגיע לשיאו במאה ה-18 ובמאה ה-17 לפנה"ס. תחילה לא היה היישוב מוקף בחומה, אך לאחר מכן בוצר בחומה משופעת ובחלקלקה, בתצורה המאפיינת את ביצורי החיקסוס. החומה הייתה עשויה שכבות של כורכר, לבנים ואדמה כבושה, ורוחבה הגיע לשלושה מטרים. בתקופה זו שכן בעיר מבנה מונומנטלי ששימש כארמון והוקם בה מפעל מים. עם זאת, העיר חרבה באמצע המאה ה-16 לפנה"ס, במקביל לתחילת ההתפשטות המצרית בארץ ישראל.

היישוב על התל התחדש ופרח בתקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית המאוחרת), והוקף בביצורים. על התל זוהו מבנה מונומנטלי אשר שימש ככל הנראה כארמון, ורחבה רבועה ששימשה כשוק. במקום שכן מבנה גדול נוסף ששימושו המדויק טרם הוברר, אך מהממצאים שהתגלו על ריצפתו עולה כי נודעה לו חשיבות רבה. בעיר התגלו סממנים פלשתיים כקרמיקה פלשתית וסימנים לקשרי מסחר עם קפריסין ועם ערים מיקניות. עוד התגלו עדויות לקיומה של תעשיית מתכות מפותחת על התל.

במאה ה-12 לפנה"ס (תקופת הברזל) קם במורד הירקון, כשני קילומטרים מתל נפוליאון, יישוב פלישתי בתל קסילה, וזה היה ליישוב החשוב באזור. הפלשתים התיישבו גם בתל נפוליאון, אך הממצאים מתקופה זו מרוכזים רק בצד הדרומי ובצד הצפוני של התל, שתי הנקודות הגבוהות בתל. מסיבה זו הניחו החוקרים כי חלקו המרכזי של התל, בו חשופה השכבה הכנענית, שימש בתקופה הפלישתית כאזור חקלאי, אך ייתכן כי גם הוא היה נושב, אלא שהקרקע במקום נסחפה יחד עם השרידים. היישוב הפלישתי בתל חרב בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס במקביל ובדומה לחורבנו של היישוב הפלישתי בתל קסילה, במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס שכן בחלקו הדרומי של התל כפר חקלאי קטן בשטח של שני דונמים בלבד, וגם יישוב זה ששיוכו הלאומי אינו ודאי, חרב בשריפה. חלקו הצפוני של התל יושב שוב במאה ה-9 או ה-10 לתקופה קצרה.

חפירות וממצאים

חפירות ראשונות בתל התאפשרו לאחר רכישתו בידי הנדבן יצחק ליב גולדברג^[7] והתבצעו על ידי אלעזר ליפא סוקניק וממשיכיו בין השנים 1927–1951. בשנת 1976 התקיימה במקום עונת חפירה בודדת, ובשנים 1981–1995 התקיימו במקום חפירות על ידי משלחת מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' זאב הרצוג. במתחם נמצאו כלים באיכות גבוהה - כלי קדרות, צלחות, כדים, גרזן קרב, חרב וכדומה. עוד נמצאו שלדי תינוקות קבורים בכדי חרס, כבשן של בית היוצר, ובית קבורה ובו 18 חדרי קבורה עם כוכים בקירותיהם. התל ידוע גם בחרפושיות שהתגלו בו:

חרפושית מהמאה ה-15 לפנה"ס בקירוב - על בטנה חקוק קטע מתוך "ספר המתים" של המצרים הקדמונים:

"אוי לבי. אל נא תקום להעיד נגדי. אל נא תעורר כל התנגדות! אל נא תכריע את כף המאזנים לרעתי בפני השופט."

חרפושית משנת 1250 לפנה"ס בקירוב, שעל בטנה ציור של מלך מצרים כורע ומרים ידיו לפני אל בדמות קוף, הוא תות המצרי.

הנוף מהתל

תצפית לכיוון צפון-מערב - מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ונתיבי איילון. בהגדלה ניתן להבחין בארובה החומה של תחנת הכוח רדינג ג', המסמלת את מיקומו של תל קסילה.
מראה דרומה לעבר מתחם הבורסה ברמת גן.
מגדלי המגורים של פארק צמרת מערבית לתל.
בתי רמת גן (רח' יואב). מראה לכיוון דרום-מזרח.

ראו גם

לקריאה נוספת

מ. וינשטין, תולדות הסביבה, מתוך רמת-גן-ספר היובל 1921–1946, עורכים: זיו-אב יצחק, חורגין יצחק, שמואלי ש, הוצאת המועצה המקומית רמת-גן, דפוס שהם, 1947, עמ' 17

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל נפוליאון בוויקישיתוף

"גבעת נפוליאון" בת"א תהפוך לפארק ארכיאולוגי, באתר וואלה, 25 במאי 2005
תל גריסה (גבעת נפוליאון) באתר "עידן התנ"ך"
המקום באתר iNature
מידע על אתר תל נפוליאון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
אתר גריסה (רמת גן, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אהרוני י', ארץ-ישראל בתקופת המקרא: גיאוגראפיה היסטורית, ירושלים, תשכ"ג
^ מזר ב', ערים וגלילות בארץ-ישראל: מחקרים טופוגראפיים-היסטוריים, ירושלים, תשל"ו
^ יהושע יט:40–4
^ גיליון 128 לשנת 2016תל גריסה (א'), באתר www.hadashot-esi.org.il
^ המשרד לאיכות הסביבה, רשות העתיקות ורשות נחל הירקון, בשיתוף חברת גני יהושע
^ "גבעת נפוליאון" בת"א תהפוך לפארק ארכיאולוגי, באתר וואלה, 25 במאי 2005
^ אפרים תלמי, הר נפוליון ליד רמת-גן, דבר, 6 בדצמבר 1963