טיהור אתני

טיהור אתני הוא דחיקה כפויה ושיטתית של קבוצות אתניות, גזעיות או דתיות מאזור נתון, מתוך כוונה להפוך אזור להומוגני מבחינה אתנית. לצד הרחקה ישירה בצורת גירוש או העברת אוכלוסייה, טיהור אתני כולל גם שיטות עקיפות כגון הגירה כפויה באמצעות דחיקה בכפייה של קבוצת הקורבנות ומניעת חזרתם, וכן רצח, אונס והרס רכוש.^[1][2] הן ההגדרה והן האישום בטיהור אתני נתונים במחלוקת, כאשר חלק מהחוקרים כוללים וחלק מחריגים אסימילציה כפויה או רצח המוני כאמצעי לדילול אוכלוסייה של קבוצה מסוימת באזור מסוים.^[3][4]

על אף שטיהור אתני מתבצע בעיקרו באמצעות גירוש וסילוק, במקרים רבים הוא מחמיר למעשי טבח. ההבדל אפוא בין טיהור אתני לבין רצח עם הוא בכוונה שעומדת מאחורי מעשי הטבח: בעוד שברצח עם מעשי הטבח הם מתוכננים ומהווים חלק מתוכנית כוללת, הרי שבטיהור אתני הם מקומיים, ונובעים בדרך כלל משנאה ומתחושות נקם.^{[דרוש מקור]}

לטיהור אתני אין הגדרה משפטית פורמלית לפי המשפט הפלילי הבינלאומי. עם זאת, מעשים המזוהים עם טיהור אתני, כמו גירוש בכפייה, הרג המוני והשמדת זהות תרבותית, מטופלים במסגרת רחבה יותר של עבירות כמו פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ולעיתים רצח עם.^[5][6] בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר הכיר בטיהור אתני. במשפט של רדיסלב קרשטיץ' (Radislav Krstić) בית הדין מצא כי טיהור אתני בטבח סרברניצה כלל מעשים שנמצאים תחת ההגדרה של רצח עם נגד אוכלוסייה בוסניאקית (מוסלמית), בשל הכוונה להשמיד חלק מהקבוצה האתנית. בית הדין ישם את עקרון "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פי חוק" (nullum crimen sine lege) ואישר כי מעשים אלו היו אסורים לפי המשפט הבינלאומי המנהגי ולכן ניתן להעמיד את האחראים לדין.^[7] במשפטו של דוסקו טדיק (Duško Tadić). בית הדין קבע כי טיהור אתני ביוגוסלביה לשעבר היה חלק ממדיניות נרחבת לשינוי המאזן הדמוגרפי באזור.^[8]

במסגרת טיהור אתני מתבצע גם טיהור פוליטי, שבו מודחים בעלי תפקיד מהממשלה ומארגונים ממשלתיים.

מקור המושג 'טיהור אתני' הוא במושג הסרבו-קרואטי 'etničko čišćenje', שמשמעותו המילולית 'ניקוי אתני'. מונח זה הופיע בשימוש נרחב לראשונה באמצעי התקשורת בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, בעת המלחמות בבוסניה וקרואטיה שהתחוללו עם פירוקה של יוגוסלביה. תחילה, הוא שימש לתיאור מאמציהם של לאומנים אלבנים לגרש סרבים מהמחוז האוטונומי של קוסובו ביוגוסלביה במטרה למזג את קוסובו לאלבניה.^[9][10]

חוקרים מראים את הקשר בין טיהור אתני לשאיפה להומוגניות במדינות לאום והדגשה של מתחים אתניים כגורם תורם לחששות ביטחוניים. כן, מלחמה היא גורם מחולל או מעצים בטיהור אתני.^[11]

• גירוש מוזע:

בשנת 1680 גורשו יהודי תימן לתהאמה, אזור שפלה מלוח וצחיח בתימן, על ידי האימאם אלמהדי. לאחר שנה שבה מתו רוב הגולים בוטלה גזירת הגירוש בעקבות דרישה של מושלי המחוזות בתימן להשיב את היהודים.

• גירוש ספרד:

גירושם הכפוי של יהודי מלכויות קסטיליה ואראגון בשנת 1492, אשר הוחל בשנת 1497 גם על יהודי פורטוגל, ובשנת 1498 על יהודי מלכות נווארה שבצפון חצי האי האיברי. הגירוש בא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך אראגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. היהודים הועמדו בפני הברירה: להתנצר או לעזוב תוך ארבעה חודשים. חלק מהיהודים העדיפו להתנצר, לפחות למראית עין, ונשארו בספרד כאנוסים. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה עות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה, בולגריה וגרמניה.

• גירוש תל אביב:

באביב 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוציאו השלטונות העות'מאניים של ארץ ישראל צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו והשכונה תל אביב, אולם למעשה הוא נאכף בעיקר כלפי יהודים. העות'מאנים הסבירו את דרישתם לפינוי התושבים, כדי להגן עליהם מפני פגיעת האויב בדרך הים, ובעקיפין טענו כי התושבים היהודים עלולים לבגוד ולסייע לחדירת האויב. כ-10,000 גולים (לפי אומדנים אחרים עד 5,000) יצאו מתל אביב אל רחבי הארץ, והעיר התרוקנה מתושביה, מלבד כמניין שומרים מבני השכונה שנקראו "הקבוצה היפואית". לאחר כיבוש חלקה הצפוני של הארץ בידי הבריטים בסוף שנת 1918 ניתן לגולים לשוב לבתיהם.

• ברית המועצות בשלטון סטלין:

במלחמת העולם השנייה הוגלו מבתיהם עמים שלמים ברחבי ברית המועצות, כגון הגרמנים יושבי הוולגה, הטטרים והצ'צ'נים, ונשלחו לרפובליקות הסובייטיות של מרכז אסיה, ולמזרח הרחוק של רוסיה.

• גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה:

במסגרת הגירוש הועתקו לפחות 12 מיליון גרמנים ממקום מושבם הקבוע, והדבר נחשב כטרנספר הגדול ביותר של אוכלוסייה אתנית אחת בהיסטוריה המודרנית.

• רצח העם הארמני
• הסכסוך בדארפור:

סכסוך אתני אלים המתרחש בחבל דארפור שבמערב סודאן החל מפברואר 2003, בין הג'נג'וויד, מיליציה מזוינת המגויסת מקרב שבטים ערבים ונתמכת על ידי הממשלה הסודאנית, לבין ארגוני המורדים משבטי השחורים, שהאשימו את הממשלה באפליה מכוונת לטובת הערבים ופתחו במתקפה על בסיסי צבא סודאניים. הסכסוך התדרדר במהירות וקיבל אופי אתני, ובמסגרת ניסיונות הממשלה לדיכוי המרד, טבחו כוחות הג'נג'וויד באלפי אזרחים, במה שכונה טיהור אתני ורצח עם. על-פי נתוני האו"ם מוערך שכ-450,000 אנשים, ברובם המכריע משבטי השחורים, נהרגו או רעבו למוות עקב הסכסוך וכי למעלה משלושה מיליון נפשות נעקרו מבתיהן ומוגדרים כפליטים.

• מלחמת קוסובו

במהלך המלחמה ברחו או גורשו רוב האלבנים מקוסובו, אירוע המכונה "טיהור אתני". מאידך, צבא שחרור קוסובו ביצע טיהור אתני של סרבים וצוענים.

• מלחמת האזרחים בלבנון:

השתלטות מיליציות חמושות על שטחים לפי חלוקת עדתית, הביאו לרוב להגירה בכפייה של אוכלוסייה שאינה נמנית עם עדת המיליציה השולטת במקום, לפעמים כתוצאה מטבח שבוצע בה. חלק מהפליטים שבו למקום מגוריהם לאחר סיום מלחמת האזרחים.

• הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה:

מלחמת אבחזיה ניטשה בין השנים 1992 ל-1994, בין צבא גאורגיה לבין בדלנים אבחזים שזכו לסיוע של כוחות הפדרציה הרוסית. בתום הלחימה גורשו מאבחזיה כ-250,000 גאורגים, שהיו כ-45% מתושבי החבל.

• שלטון הקמר רוז' בקמבודיה
• חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה:

במסגרת הסכם לוזאן שבין יוון לטורקיה כ-1.2 מיליון יוונים אורתודוקסים עברו מטורקיה ליוון, וכ-600,000 טורקים המוסלמים של יוון עשו את דרכם בכיוון ההפוך.

• גירוש יהודים מארצות ערב

יש המגדירים את עזיבת הפליטים היהודים ממדינות ערב כ"גירוש" וכטיהור אתני.^[12][13][14]

• הנכבה^[15][16][17]

על אף שהדבר שנוי במחלוקת,^[18] ישנם חוקרים מסוימים המגדירים את עזיבתם של רבים מערביי ארץ ישראל את יישוביהם במהלך מלחמת העצמאות כטיהור אתני. בחלק מהמקרים נבע הדבר מגירושם על ידי הכוחות היהודיים. בין אלו ניתן למנות את ערביי לוד ורמלה (כ-50,000 עד 70,000 נפש), כפרים בגליל שנכבשו במהלך מבצע חירם (כ-30,000 ערבים עזבו במהלך המבצע), וכן כ-2,400 מערביי אשקלון, שגורשו לעזה במהלך שנת 1951. מכון עקבות הציג מסמך מיוני 1948 ובו ניתוח שביצעה מחלקת המודיעין של צה"ל של היקף עקירת התושבים הפלסטינים מיישוביהם מאז תחילת המלחמה. הניתוח העלה כי את עקירתם של כ-70% מהפליטים בתקופה זו יש לייחס לפעולות צבאיות של הכוחות הלוחמים היהודיים, וכי השפעתן של הוראות שנתנו מנהיגים ערבים מסתכמת בעזיבה של 5% בלבד מהעקורים.^[19]

• טיהור אתני ממוסלמים ברפובליקה המרכז אפריקאית^[20]
• רדיפת הרוהינגיה במיאנמר: דיכוי צבאי מתמשך של בני הרוהינגיה במחוז ראקין שבמערב מיאנמר, על ידי הצבא והמשטרה במדינה, שהחל באוקטובר 2016 וכלל גירוש, רצח, אונס המוני, הצתות ומניעת ילודה, הביא לבריחת מאות אלפים מבני הרוהינגיה לבנגלדש.

• גלות
• טרנספר
• מרחב מחיה

מדיה וקבצים בנושא טיהור אתני בוויקישיתוף

• טיהור אתני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)