חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים הטסים עד גובה של 10 ק"מ.[7][8] סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר.[9] ב-2017 נוספה למערכת גם היכולת ליירט פצצות מרגמה. בנובמבר 2017 הוכרזה מערכת "כיפת ברזל" הימית C-Dome "כשירה לשימוש מבצעי". כיום המערכת מותקנת בספינות סער 6 של חיל הים הישראלי עם יכולת להגן בפני רקטות, טילי שיוט וכטב"מים.[10]
המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה, וטילי יירוט. מידע מועט על המערכת נחשף באמצעי התקשורת בישראל, וממנו עולה כי טיל היירוט, הנקרא "טמי"ר" (ראשי תיבות של "טיל מיירט"[16]), מצויד בראש ביותמכ"מי ובמספר משטחי ניהוג המקנים לו כושר תמרון גבוה.
מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת השליטה והבקרה (שו"ב), המחשבת לפי מידע זה את מקום הפגיעה הצפוי. אם מיקום זה מצדיק יירוט, משוגר טיל יירוט נגד הרקטה (טיל היירוט משוגר כמעט-אנכית). הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה באמצעות מרעום קרבה, וגורם להפלתה טרם הגעתה אל המטרה, במקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט. מערכת השליטה והבקרה מזהה באופן אוטומטי את הרקטה ואת מקום נפילתה האפשרי, ומשגרת לעברה טיל מיירט, אך מפעילי המערכת יכולים להפעיל שיקול דעת ולהתערב בשיגור על ידי הפעלה יזומה.
"כיפת ברזל" מוגדרת כמערכת C-RAM: ראשי תיבות של Counter rocket, artillery, mortars "נגד רקטות, ארטילריה ומרגמות", וכמערכת הגנה אווירית ונ"מ לטווח קצר.
המערכת נותנת מענה לרקטות בעלות טווח מקסימלי של 70 ק"מ.[17] הטווח המינימלי תלוי במהירות התעופה של הרקטה ובמהירות התגובה של המערכת. כשהיא מוצבת מול עזה ובהתאם מיירטת רקטות מסוג קסאם וגראד שמצויות שם היום, הטווח המינימלי הוא 4.5 ק"מ. ב-2017 נוספה למערכת גם היכולת ליירט פצצות מרגמה ובמאי 2018 יירטה סוללת "כיפת ברזל" פצמ"רים רבים שנורו על עוטף עזה. בנוסף, היא אמורה לשמש כמערכת הגנה אווירית נגד כלי טיס ורחפנים בטווח של 10 ק"מ.[18]
בשנת ההפעלה הראשונה של המערכת עמדו אחוזי ההצלחה שלה ביירוט מטרותיה על 75 אחוז.[19] בסוף 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, עלו אחוזי ההצלחה ל-84. מערכת "כיפת ברזל" הצליחה לצמצם את אחוז פגיעת הרקטות בשטחים בנויים ל-4 אחוז בלבד מכמות הרקטות שנורו, זאת לעומת 25 אחוזי פגיעה בשטחים בנויים במהלך מלחמת לבנון השנייה (טרם פיתוחה של "כיפת ברזל"). במבצע צוק איתן אחוזי הצלחתה היו מעל 90%. במבצע שומר החומות עלו אחוזי הפגיעה ל-95%[20] ובמבצע עלות השחר עלו אחוזי הפגיעה ל-97%.
המערכת נמנעת מירי סרק לעבר רקטות שזיהתה כבלתי מאיימות בפגיעה בנפש, והצלחתה נמדדת בשני פרמטרים: האחד, זיהוי הרקטה כמיועדת לפגוע בשטח מיושב, והשני, יירוטה. הסטטיסטיקות המיוחסות למערכת עד היום, היו בהקשר לירי מרצועת עזה. השיגורים מהרצועה כללו רקטות לשטחים פתוחים במספר גבוה בהרבה ממספר השיגורים לשטחים מיושבים, לעיתים עד כדי פי שלושה. אחוזי ההצלחה המתפרסמים בציבור מתייחסים לעיתים לאחד משני הפרמטרים, אך במבחן התוצאה הסופי, היינו: מניעת פגיעה בנפש וברכוש - נמדד השילוב של השניים כמספק הגנה לתושבים. במבצע צוק איתן יורטו לפחות 580 רקטות על ידי "כיפת ברזל".
"כיפת ברזל" היא חלק ממערכת הגנה בת חמש שכבות שמפתחת ישראל נגד נשק תלול מסלול לטווחים שונים. "כיפת ברזל" היא שכבת הגנה רביעית, מעל שכבה חמישית של "מגן אור", מערכת יירוט באמצעות קרן לייזר אשר נמצאת בפיתוח, ומתחת לשלוש השכבות, "קלע דוד" ("שרביט קסמים") נגד רקטות קרקע-קרקע בטווחים בינוניים וטילי שיוט וכלי טיס, "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח, ו"חץ 3" ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח מחוץ לאטמוספירה.[21]
ציוני דרך של המיזם ופיתוחו
תהליך ההחלטה על פיתוח
להלן ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות על פיתוח של המערכת[22][23]:
3 באוגוסט 2005 – ראש מחקר ופיתוח במפא״ת, תא"ל ד"ר דני גולד, החליט על תוכנית "כיפת ברזל", שתכלול מחקר מערכת והדגמת יכולת יירוט.
בפברואר 2006 הוכן מסמך להתקשרות לצורך ביצוע מחקר מערכת והדגמת יכולת יירוט.
27 באוגוסט 2006 – שר הביטחוןעמיר פרץ סיכם ש"כיפת ברזל" הוא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תוכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר".
12 בנובמבר 2006 – מפא"ת הנחה את "רפאל" להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של פרויקט "כיפת ברזל".
1 בדצמבר 2006 – שר הביטחון עמיר פרץ החליט, כי מענה לרקטות לטווח קצר מחויב והכרחי וכי המענה הנבחר הוא "כיפת ברזל", ונדרש עבורו תקציב חיצוני.
1 בפברואר 2007 – ועדת נגל, בראשות יעקב נגל, הציגה לעמיר פרץ את המלצותיה להעדיף את מערכת "כיפת ברזל" על פני "סקייגארד", וב-4 בפברואר הוצגה ההצעה לראש הממשלהאהוד אולמרט שקבע, כי "ברור ש"כיפת ברזל" זה דבר בלתי נמנע" ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר ביום אחד את הביצוע".
אפריל 2007 – "רפאל" ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל".
4 ביוני 2007 – הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, החליט שלא לאשר עקרונית את פרויקט "כיפת ברזל" כל עוד אין מקור תקציבי לפרויקט.
3 ביולי 2007 – שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "כיפת ברזל".
ספטמבר 2007 – הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט לצייד את צה"ל ב"כיפת ברזל".
23 בדצמבר 2007 – ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אישרה את מיזם "כיפת ברזל".
ב-15 ביולי 2009 דיווחה מערכת הביטחון על עריכת ניסויים מוצלחים במערכת היירוט, וכי לראשונה הצליחה המערכת ליירט מספר מטרות ולהשמידן.[24] בנוסף דווח שמערכת ראשונה תוצב ותהיה מבצעית באזור הדרום עד לחודש מאי 2010.
ב-6 בינואר 2010 השלימה המערכת ניסוי יירוט מוצלח בדרום ישראל, בו יורט מספר רב של איומים, ובעקבותיו הוחלט שהמערכת בשלה.[25]
בפברואר 2011 הושלם ניסוי אחרון לפני הפיכת המערכת למבצעית.[26]
מימון
המימון לפיתוח הראשוני של מערכת "כיפת ברזל" סופק על ידי ממשלת ישראל בהיקף 800 מיליון ש"ח. מימון זה אפשר את השלמת הפיתוח והצטיידות בשתי הסוללות הראשונות.
לאחר סיום פיתוח המערכת התברר כי צה"ל איננו מוכן להקציב לה מימון ומעדיף להקציב את המימון שברשותו למערכות התקפיות. כתוצאה מכך, המימון לשמונה סוללות "כיפת ברזל" נוספות, כמו גם לאספקת טילי היירוט, ניתן כיום על ידי ארצות הברית, ומסתכם בסכום של כ-900 מיליון דולר שהתחייב הקונגרס האמריקאי והנשיא ברק אובמה להעביר לפיתוח המערכת, בפריסה לכמה שנים.[27]
במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בייצור ופיתוח המערכת במטרה להגיע ליעד של 10–15 סוללות.[28] עם זאת, הערכה זו ניתנה כשנה לפני שהקונגרס אישר תקציבים נרחבים לפרויקט כך שלא ידוע אם היא עדיין בתוקף. על פי דיווחי התקשורת, ישראל שיתפה פעולה עם מדינה במזרח אסיה במהלך הפיתוח של המערכת.[29]
הצטיידות
במרץ 2009 הוקם גרעין ההקמה ליחידת "כיפת ברזל" באגד נ"מ צפון, שהורכב מלוחמים, קצינים וטכנאים. תפקידם היה להשתלב בתעשיות הביטחוניות וכן להכין תשתיות לוגיסטיות ומבצעיות ליחידה.
בתחילת 2011 הצטייד צה"ל בשתי סוללות ראשונות. באפריל 2011 הוזמנו ארבע סוללות נוספות. באוגוסט 2011 החל צה"ל להפעיל סוללה שלישית שהוצבה באשדוד. סוללה זו משמשת להכשרה והדרכה של הלוחמים והטכנאים ב"כיפת ברזל".[31] בסוף חודש מרץ 2012 קיבל צה"ל סוללה רביעית.[32]
ב-17 בנובמבר 2012 סופקה סוללה חמישית, בעלת ביצועים משופרים, והוצבה בגוש דן.[33] באותו יום יירטה הסוללה בהצלחה רקטה ששוגרה לגוש דן במסגרת מבצע עמוד ענן.[34]
במהלך מבצע צוק איתן נקלטו במערכת הביטחון שתי סוללות, שביעית ושמינית במספר.
ב-2017 הוקם גדוד שני של "כיפת ברזל". גדוד 137, שמבוסס על הגדוד להדרכה להגנה אווירית. הגדוד מתמחה בגזרה הצפונית ונערך להגנה מפני איום הארטילריה הרקטית של חזבאללה. לאחרונה הוקמה בגדוד החדש גם פלוגה ימית שמתמחה בהפעלת המערכת על גבי ספינות טילים ובתווך הימי – "כיפת מגן".[36]
פיתוחים ושיפורים
במהלך סוף 2011 ותחילת 2012 שופרו היכולות של "כיפת ברזל", המכ"ם שודרג,[37] ומספר תקלות שהתגלו בניסוי המבצעי תוקנו. בעקבות שדרוג המערכת במהלך שנת 2012 החלה "כיפת ברזל" ליירט חלק גדול ממטרותיה באמצעות שימוש בטיל טמי"ר יחיד במקום בשניים. בכך התאפשר חיסכון משמעותי לעומת עלויות המערכת בשנה המבצעית הראשונה שלה.
סוללת כיפת ברזל דור ב'
בתחילת 2012 פורסם כי חברת "רפאל" עובדת על פיתוח דור ב' של "כיפת ברזל", שבו הטיל המיירט – טמי"ר – יהיה קטן וזול יותר. כמו כן פורסם כי "רפאל" תרחיב את טווח "כיפת ברזל" ל-250 ק"מ.[38] בנובמבר 2012 הושלמה סדרת ניסויים ששיפרו את היכולת והביצועים של מכ"ם המערכת ושל תוכנת המערכת.[39] בעקבות הצלחת הניסוי הוטמע המכ"ם החדש בסוללה החמישית שנפרסה באותו חודש, וכן פורסם שמכ"ם זה יחליף את מכשירי המכ"ם הישנים ב-4 הסוללות שנפרסו בעבר.
למעשה, מדובר במערכת "דור ב'" של "כיפת ברזל", שביכולתה להתמודד אל מול רקטות גדולות יותר לטווחים גדולים יותר, כמו ה-"M-75" שבידי חמאס, ורקטת ה"פג'ר" שבה חמושים חמאס וחזבאללה. פורסם כי השדרוג מתבצע מכיוון שדרישות משרד הביטחון לפיתוח "כיפת ברזל" היו דחוקות ועמדו בלוח זמנים צפוף, בשל הירי על יישובי הדרום ובעיקר תוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה, שבה העורף הפך לחזית בשל נפילתם של קרוב ל-4,000 טילים בשטח ישראל, דבר שהצריך מענה דחוף לאיום זה. העמידה בלוח הזמנים גרמה לדחיית פיתוחן של יכולות אשר לא היו הכרחיות אז, אך נחיצותן הוכחה במבצע צוק איתן ולכן היה צורך פיתוח "דור ב'" של המערכת.
במרץ 2013 דיווח טיים מגזין על שיפור בטילי הטמי"ר שהוביל להוזלה דרסטית במחיר של כל טיל מיירט.[40]
ב-2014 עברה "כיפת ברזל" שורת שדרוגים, בחומרה ובתוכנה, בהתבסס על הניסיון המבצעי שנרכש.
ב-2015 נוספה למערכת היכולת ליירט כלי טיס בלתי מאוישים הטסים הן בגובה רם והן בגובה נמוך.[8] ביולי 2015 פורסם כי המערכת עברה בהצלחה ניסוי "להרחבת הביצועים ושיפור היכולות של המערכת אל מול מגוון חסר תקדים של איומים".
בפברואר 2017 הודיע משרד הביטחון על השלמתה של סדרת ניסויים לשיפור יכולות "כיפת ברזל".[41]
ב-12 בינואר 2020 השלימה מערכת הביטחון סדרת ניסויים מוצלחת בגרסה משודרגת ומתקדמת של המערכת.[43]
בינואר 2021 השלימה מינהלת חומה סדרת ניסויים בגרסה המשודרגת של המערכת.[44] ב-17 במרץ בוצעה בהצלחה סדרת ניסויים בגרסה המשודרגת, ובין היכולות ששופרו או נוספו לה היא יירוט איומים מרובים ומשולבים, כולל ארטילריה רקטית, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים.[45]
שיווק ברחבי העולם
המערכת נחשפה לראשונה ללקוחות בין-לאומיים ביוני 2008, בתערוכה הבין-לאומית הגדולה בעולם של תעשיית הנשק – יורוסאטורי – בצרפת.[46]
באוגוסט 2011 חתמה חברת "ריית'יאון" האמריקאית על חוזה עם "רפאל" שלפיו היא תשווק את "כיפת ברזל" בארצות הברית.[47]
באפריל 2016 פורסם במקביל לניסוי המוצלח הראשון ביירוט מזל"ט מעל אדמת ארצות הברית שנערך במסגרת תוכנית בדיקת חלופות להגנה אווירית במדינה, כי הצבא האמריקני שוקל לרכוש את המערכת.[48] ייתכן שהמערכת נמכרה גם לסינגפור.[49][50] ביוני 2016 פורסם כי אף מדינה לא רכשה את המערכת,[51] ובדצמבר באותה השנה פורסם כי שר התעשיות הביטחוניות של אזרבייג'ן הכריז כי ארצו תרכוש את המערכת, מבלי שפרט על היקף הרכישה.[52]
ב-24 בנובמבר 2017 פורסם כי הממלכה המאוחדת רכשה את מערכת השליטה והבקרה של "כיפת ברזל" ב-350 מיליון ש"ח ותציב אותה באיי פוקלנד.[53] בספטמבר 2018 דווח כי ישראל הסכימה למכור את המערכת לערב הסעודית שתציב אותו בגבולה עם תימן, דיווח שהוכחש על ידי משרד הביטחון.[54] בינואר 2019 החליטה ארצות הברית לרכוש שתי סוללות "כיפת ברזל" ב-373 מיליון דולר על-מנת להגן על כוחותיה באזורי עימות[55] ובפברואר 2019 הודיעה רשמית על הרכישה.[56] סוללה ראשונה נמסרה בספטמבר 2020 וסוללה שנייה נמסרה בינואר 2021.[57] הסוללות הוצבו במהלך 2021 למשך חודשיים בגואם אולם לאחר מכן הוחזרו וטרם נפרסו באופן מבצעי מחדש. רכש עתידי של שתי סוללות נוספות בוטל לאחר שישראל סירבה למסור את קוד התוכנה של כיפת ברזל לאמריקנים, וכן לאור קשיים בשילוב המערכת עם מערכות השו"ב הקיימות של הצבא.[58] ביוני 2022 ביצע הצבא האמריקאי ניסוי מוצלח בו לשילוב הסוללה במערכת הקיימות שלו.[59]חיל הנחתים של ארצות הברית דיווח ביולי 2022 כי הוא ביצע ניסויים מוצלחים במערכת וביקש לשלב את רכישתה בתקציב שלו ל-2023.[60]
ב-21 בפברואר 2024, חברת R2S שהיא חברת הבת של חברת רפאל וחברת ריית'יאון האמריקאית, חנכה מפעל ייצור חדש בקמדן שבארקנסו בארה”ב, לייצור מיירטי טמיר עבור מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל ו-SkyHunter® הגרסה האמריקאית של הטיל המיירט שישמש את המארינס האמריקאי ולקוחות נוספים.[61]
פעילות מבצעית
סרטון של "כיפת ברזל" בפעולה (חדשות 2)משגר של סוללת כיפת ברזל מבצעית שנפרסה ליד אשקלון באפריל 2011 ורשמה יירוט ראשון מוצלח ב-7 באפריל 2011טילי טמי"ר של כיפת ברזל מיירטים רקטות גראד שנורו על ישראל במהלך מבצע עמוד ענןשיגור של שני טילי טמי"ר במהלך מבצע עמוד ענן
מערכת "כיפת ברזל" נכנסה לפעילות מבצעית (שנקראה רשמית "ניסוי מבצעי") בסוף מרץ 2011, אף על פי שהפיכתה למבצעית טרם הושלמה באופן מלא.
טבילת אש מבצעית
ב-27 במרץ 2011 הוצבה לראשונה סוללת "בזלת" של היחידה באזור באר שבע.[62] ב-4 באפריל 2011 הוצבה גם סוללת "אידו" בשטח אשקלון. במערכת הביטחון הודו כי נותרו עוד מספר שבועות עד לבשלות מבצעית, אך עקב ההסלמה באזור הדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציבה כ"ניסוי מבצעי" בתהליך הכשרה. ב-31 באוגוסט הוצבה סוללה שלישית ליד אשדוד.[63]
ב-7 באפריל 2011 הצליחה המערכת ליירט לראשונה רקטת "גראד" שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון.[64]
מאחר שהמערכת זיהתה את המיקום המדויק של נקודות השיגור, היא איפשרה לחיל האוויר לתקוף מיד את החוליות המשגרות.
ב-20 באוגוסט 2011 יירטה המערכת 9 "גראדים" מתוך מטח של 11 רקטות שנורה לעבר באר שבע ויישובי הדרום. שתי הרקטות הנותרות התפוצצו בעיר (אחת מהן גרמה להרוג אחד).[65]
בהסלמת מרץ 2012 שוגרו אל האזור שבין גדרה לבאר שבע יותר מ-300 רקטות ופצצות מרגמה, כאשר 169 מתוכם נפלו בשטחים פתוחים.[66] באזורים שבהם פעלה מערכת "כיפת ברזל", הצליחה המערכת ליירט 56 מתוך 73 הרקטות שזוהו על ידה כמהוות איום.[67] לאחר תום העימות הוחלט להציב לראשונה סוללת כיפת ברזל בגוש דן.[68]
במשך שנה המערכת ביצעה 93 יירוטים מוצלחים.[69] ב-23 ביוני 2012 רשמה "כיפת ברזל" את היירוט ה-100, כאשר סוללת "בזלת" יירטה רקטת "גראד" מעל שדרות.[70]
מבצע עמוד ענן
ב-17 בנובמבר 2012 יירטה "כיפת ברזל" לראשונה רקטה שנורתה לעבר תל אביב.[71]
במהלך מבצע עמוד ענן יירטו סוללות "כיפת ברזל" 428 רקטות ורשמו כ-84% הצלחה.[72] ב-17 בנובמבר 2012 הוצבה הסוללה החמישית של "כיפת ברזל" בגוש דן. באותו יום יורטה על ידי סוללה זו רקטה ששוגרה לתל אביב.[73]
במהלך הסלמת יוני-יולי 2014 יירטו סוללות "כיפת ברזל" בדרום הארץ עשרות רקטות שירו הפלסטינים, כולל 12 רקטות שנורו במטח אחד ב-7 ביולי. בעקבות הירי הכבד פתח צה"ל במבצע צוק איתן ושבע סוללות "כיפת ברזל" נפרשו ברחבי הדרום והמרכז. הסוללות יירטו למעלה ממאה רקטות שירו הפלסטינים, כולל רקטות ארוכות-טווח מדגמי "M-75" ו"פג'ר 5". היירוטים התבצעו מעל ירושלים, גוש דן, השפלה, השרון, חוף הכרמל, אשדוד, באר שבע, קריית גת, אשקלון, דימונה, שדרות ויישובים רבים נוספים.[77][78][79] במהלך כל המבצע יירטו 9 סוללות "כיפת ברזל" 735 רקטות לטווחים שונים שירו הפלסטינים מרצועת עזה.[80] לפי נתוני מנהלת "חומה" עמד שיעור ההצלחה של המערכת בצוק איתן על 89.6% (נתון הכולל 65 יירוטים ידניים שהופעלו בניגוד לתכנות היירוט האוטומטי של המערכת).[81]
כיפת ברזל בשנים 2016–2019
לפי עיתון טורקי, בשנים 2015–2016 האקר פלסטיני שיבש את הפעולה של כיפת ברזל.[82]
ב-2016 נוספה ל"כיפת ברזל" היכולת ליירט פצצות מרגמה.
בבוקר 29 במאי 2018 ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מטח של 25 פצצות מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה[85] והירי נמשך לכל אורך היום. הירי כלל פצצות מרגמה קצרות-טווח ורקטות ארטילריותאיראניות בעלות טווח קצר ובינוני. "כיפת ברזל" יירטה לפחות 25 פצמ"רים ורקטות. זוהי הפעם הראשונה בה "כיפת ברזל" מיירטת פצצות מרגמה מרצועת עזה.[86] הירי תלול המסלול נמשך עד לבוקר שלמחרת וגם במהלכו ביצעה "כיפת ברזל" מספר רב של יירוטים מוצלחים, בהם פצמ"רים רבים ורקטות שנורו על יישובים הצמודים לגדר המערכת סביב רצועת עזה.[87]
במהלך 14 ביולי 2018 ירו ארגוני הטרור הפלסטיניים כ-210 רקטות ופצצות מרגמה, "כיפת ברזל" יירטה כ-50 רקטות ב-96% הצלחה.
במהלך 8–9 באוגוסט 2018 שיגרו ארגוני הטרור הפלסטיניים כ-180 רקטות ופצמ"רים. "כיפת ברזל" יירטה כ-30 רקטות.
במהלך יומיים של הסלמה בנובמבר 2018 נורו לישראל כ-460 רקטות ופצמ"רים. "כיפת ברזל" ירטה כ-120 רקטות, אך כ-20 רקטות פגעו במבני מגורים, חקלאות וכבישים וגרמו להרוג אחד, לפצועים ולנזק.[88]
ב-14 במרץ 2019 שיגרו הפלסטינים מרצועת עזה שתי רקטות לעבר תל אביב, "כיפת ברזל" יירטה אחת מהן והשנייה נפלה בשטח פתוח, הירי הזה הביא לפתיחת הסלמת מרץ-אפריל 2019.
ב-4 במאי החמאס החל לירות רקטות ופצצות מרגמה באופן בלתי פוסק לעבר עוטף עזה, חבל לכיש, השפלה, בית שמש, באר שבע וערד, והירי הזה נמשך לכל אורך היום, 240 רקטות יורטו על ידי "כיפת ברזל" ב-86% אחוזי הצלחה, אך אלה שחדרו הרגו 3 אזרחים וטיל נ"ט הרג אזרח נוסף, הירי המשיך עד ל-6 במאי אז הושגה הפסקת אש.
בליל 11 ביוני נורתה רקטה לעבר שדרות, המערכת ניסתה ללא הצלחה ליירט אותה, והיא פגעה פגיעה ישירה בבית, לא היו נפגעים.
בערב 17 באוגוסט נורו שתי רקטות לעבר יישובי עוטף עזה, שתיהן יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל".
ב-19 בספטמבר, המערכת שיגרה, ככל הנראה בשוגג, 4 טילים מיירטים, לא נורו רקטות או פצצות מרגמה באותו מועד.
כיפת ברזל משגרת טיל מיירט (טמי"ר) במהלך מבצע שומר החומות, מאי 2021
על פי צה"ל במהלך מבצע שומר החומות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל 661 רקטות קרקע-קרקע. במהלך המבצע ירה החמאס כ-3300 רקטות ששוגרו במטחים של מאות בפרקי זמן קצרים אל עוטף עזה, גוש דן, השפלה והשרון. אף על פי ששיעור היירוטים המוצלחים עמד על למעלה מ-90% מהרקטות שכוונו לשטחים בנויים, רקטות אחדות שלא יורטו פגעו באזורים מיושבים וגרמו להרוגים ופצועים ולנזק לרכוש. על פי ההערכות, לצד הצלת חיי אדם, מנעה המערכת נזקים של בין מאות מיליונים למיליארד שקלים.[92][93]
המערכת יירטה כטב"ם רוכב שמים של צה"ל מעל רצועת עזה, לאחר שזיהתה אותו בטעות ככלי טיס עוין.[95]
המערכת שיגרה טיל מיירט לעבר מטוס קרב ישראלי מסוג F-15, לאחר שזיהתה אותו כרקטה. עם איתור התקלה המיירט הושמד באוויר, אך המטוס נפגע מרסיסים והצליח לנחות בשלום.[96]
לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע שוגרו לעבר ישראל 1,162 רקטות מתוכם כ-946 רקטות חצו לשטח ישראל. כיפת ברזל יירטה כ-380 רקטות, בשיעור הצלחה של 96%.[97][98][99]
מבצע מגן וחץ
סרטון של שיגור מיירטי כיפת ברזל, מבצע מגן וחץ, 2023.
במבצע מגן וחץ זוהו 1,496 שיגורי פצמ"רים ורקטות. מתוכם 460 היו מכוונים לעבר בשטחי מגורים, כ-679 נפלו בשטחים פתוחים. כ-291 שיגורים כשלו והתפוצצו בתוך רצועת עזה ו-29 שיגורים נפלו בים. כיפת ברזל ביצעה כ-437 יירוטים (שני יירוטים נוספים בוצעו באמצעות קלע דוד) ב-95% אחוזי הצלחה של מערכות ההגנה.[100]
במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שיגרו המחבלים הפלסטינים כ-4,000 רקטות מכיוון עזה לשטח ישראל. רובן יורטו על ידי כיפת ברזל או נפלו בשטחים פתוחים. בעקבות פתיחת המלחמה נפרשו סוללות כיפת ברזל בכל הארץ, כולל בצפון ובמרכז. חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחזבאללה המשיכו בשיגור רקטות יומיומי – כולל מטחים למרכז. רוב המטחים יורטו בידי כיפת ברזל, אך מספר רקטות פגעו במבנים בערים וגרמו לפגיעות בנפש וברכוש.
ההחלטה על בחירת מערכת "כיפת ברזל" של "רפאל" כפתרון להגנה מפני רקטות, שהתקבלה בתחילת 2007 על ידי ועדת מומחים של משרד הביטחון שמצאה אותה כיעילה ביותר מבין כל האלטרנטיבות שהוצעו, נתקלה בהתנגדות נמרצת מבכירים בצה"ל, כולל הרמטכ"ל דני חלוץ שטען שהיא לא מעשית, ומפקד חיל האווירעידו נחושתן שסבר כי היא תסכן את מטוסי החיל. כמו כן התנגדה למערכת עמותת "מגן לעורף", שהחל משנת 2000 עמלה על פיתוח מערכת ההגנה באמצעות לייזר כימי "נאוטילוס". על אף ההתנגדות, פעל שר הביטחון, עמיר פרץ, לקידומה של מערכת "כיפת ברזל" והביא אותה לאישור ראש הממשלה, אהוד אולמרט. האחרון אישר את הבחירה אך הצהיר כי אינו מתכוון למצוא מימון לפרויקט.[101]
בהפעלת המערכת נלקח בחשבון פער העלויות הגבוה – העלות המשוערת של טיל היירוט היא כ־35,000–50,000 דולר[102] (ב 2013 פורסם במגזין ״טיים״ שישראל הצליחה להקטין דרמטית את עלויות המיירטים ל ״אלפים בלבד״), ואילו ייצור של רקטת "קסאם" עולה בין עשרות למאות דולרים[103]; וכן הנזק המשוער מפגיעת רקטה באזור מיושב.[104]
על מנת לחסוך בטילי יירוט, מערכת השליטה ובקרה של "כיפת ברזל" אמורה לקבוע מראש אלו רקטות עלולות לפגוע בשטחים מאוכלסים ותיירט רק רקטות המהוות איום.[105]
עם מבקרי המערכת מעת פיתוחה נמנה הפרשן הצבאי ד"ר ראובן פדהצור, שטען בתחילת הפיתוח ש"כיפת ברזל" אינה יעילה בהתמודדות עם איום ה"קסאם" על יישובי עוטף עזה, בשל זמן המעוף הקצר של הרקטות מאתרי השיגור ברצועת עזה עד ליישובים אלו.[106] למערכות יירוט פוטנציאליות אחרות יוחסה יעילות גבוהה יותר, בהן מערכת "נאוטילוס", שפותחה במשותף על ידי ארצות הברית וישראל משנת 1995 עד 2005, בעלות של 600 מיליון דולר, אז הוחלט שהפרויקט אינו בר מימוש, זאת לאחר שלושה עשורים בהם חיל הים האמריקאי ניסה לשווא לפתח מערכת יעילה מסוג זה. החברה האמריקאית "נורת'רופ גראמן" הציעה לפתח אבטיפוס מתקדם יותר של "נאוטילוס", "סקייגארד", שהיה אמור לעשות שימוש בלייזר כימי ליירוט רקטות, כאשר עלות כל אלומת יירוט היא כ-1,000–2,000 דולר. "נורת'רופ גראמן" טענה שביכולתה לפרוס את המערכת בתוך 18 חודשים, בהשקעה קטנה יחסית של 180 מיליון דולר או 8 מערכות ב-500 מיליון דולר. גורמי ביטחון בישראל דחו את ההצעה, בציינם את תוספת הזמן והעלויות הכרוכות בכך. מערכת נוספת היעילה מאוד לטווחים קצרים היא "פלנקס C-RAM" שהוכיחה עצמה פעמים רבות בהגנה על כוחות אמריקאים בעיראק ובאפגניסטן, חסרונה הוא בטווח הקצר שלה ולכן יכולה להגן רק נקודתית על מבנים או אזורים קטנים בעלי חשיבות כגון בסיסים או תחנות כוח.
חרף הביקורת, ראשי רשויות וערים בצפון הארץ ודרומה – בהן באר שבע, אשקלון וקריית שמונה – דרשו הצבת סוללות "כיפת ברזל" בעירם כדי לספק הגנה לתושבים. דרישות אלה גברו בעקבות הצלחות המערכת ביירוט רקטות בתחילת אפריל 2011.[107]
בעקבות הצלחותיה הראשונות של המערכת אמר שר הביטחוןאהוד ברק ש"זהו הישג יוצא דופן של התעשייה הביטחונית הישראלית ושל מערכת ההגנה האווירית", והביע הערכה רבה לחיל האוויר ולתעשיות הביטחוניות, ובראשן חברת "רפאל", מפתחת המערכת.[108]
בעקבות אחוזי היירוט הגבוהים של "כיפת ברזל" בהסלמת מרץ 2012, זכתה המערכת לשבחים רבים.[109] אמר מנכ"ל חברת "אלתא", שפיתחה ומייצרת את המכ"ם של המערכת, כי המערכת הצליחה מעבר למצופה.[110]
מערכת "כיפת ברזל" זכתה לשבחים רבים בעולם בעקבות הצלחתה הרבה ויעילותה הגבוהה.[112] היועץ לביטחון של ארצות הברית, סטיבן זלוגה, אמר שהצלחתה להשמיד 90% מהרקטות היא מעל המצופה ממערכת הגנה אווירית.[113] המגזין "סלייט" דיווח שאחוז היעילות של "כיפת ברזל" הוא "חסר תקדים" בהשוואה למערכות הגנה אווירית קודמות דוגמת ה-"MIM-104 פטריוט".[114]
מול דיווחי צה"ל, לפיהם אחוזי ההצלחה של המערכת עומדים על 84%, קמו מומחים אחדים, ובהם פרופ' תאודור פוסטול, שבהתבסס על ניתוח סרטי וידאו ביתיים של היירוטים, טען כי אחוזי היירוט עומדים על 10%–30% לכל היותר, שכן מרבית היירוטים של "כיפת ברזל" אינם חזיתיים, וביירוט שאינו חזיתי אחוזי היירוט נמוכים במידה ניכרת מאשר ביירוט חזיתי.[117] מבקר אחר הוא ד"ר מרדכי שפר הטוען שהמערכת כלל אינה מיירטת טילים וכל הפרסומים על יירוטים הם שקריים.[118][119]
בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, עמדה המערכת במרכז הסיקור של כל אמצעי התקשורת בישראל ובעולם, כאשר פעם אחר פעם הובאו שידורים ישירים מהשטח המציגים את מופעי היירוט מול הרקטות. הצלחת היירוטים הביאה לחשש מפני "ביטחון יתר" - התחושה כי המערכת מקנה רמת ביטחון גבוהה, גורמת לציבור להפסיק לחשוש מהרקטות, להימנע מכניסה למרחבים מוגנים, ובכך להסתכן בפגיעה של רסיסי הרקטות המתפוצצות. זאת למרות הודעות חוזרות ונשנות של צה"ל כי המערכת השיגה כ-90% הצלחה ביירוט רקטות ולפיכך אינה מספקת ביטחון מושלם.[121]
למרות הדיווחים וההצלחה הנראית לעין, לא פסקו הטענות נגד המערכת. פוסטול ושפר טוענים לקונספירציה של הממסד, ולדבריהם המערכת אינה מיירטת רקטות אלא מביימת סרטוני יירוט.[118][122]
קבוצה אחרת של מתנגדים מצביעה על חסרונות במערכת "כיפת ברזל", כמו עלות יקרה של אחזקתה, עלות יקרה עבור כל טיל מיירט לעומת עלותם הזניחה של הטילים התוקפים, חוסר אפקטיביות מול מטחים משמעותיים של מאות ואלפי טילים, וחוסר יכולתה לתת מענה לירי בטווח קרוב של 4 ק"מ.[123] מרבית הדוברים בקבוצה זו נמנים עם מפתחי או תומכי מערכת "נאוטילוס" – מערכת לייזר להגנה מפני טילים שהתחרתה ב"כיפת ברזל" ונדחתה על ידי מערכת הביטחון – בהם ד"ר נתן פרבר, ד"ר עודד עמיחי, אל"ם יוסי ארזי, תא"ל (מיל') צבי שור ואחרים, ראשי עמותת "מגן לעורף" שפועלת למען שילוב מערכות לייזר בהגנה נגד טילים.
עם זאת, קיימת הסכמה רחבה כי במהלך מבצע צוק איתן המערכת שימשה כרכיב מרכזי במערך הגנת העורף הישראלי מפני מתקפת רקטות וטילים. פעילותה מנעה פגיעות רבות בנפש וברכוש של אזרחים בכל רחבי מדינת ישראל, ואפשרה למנהיגים לקבל החלטות הנוגעות להפעלת צה"ל בלי שהם נתונים בלחץ ציבורי עקב נפגעים. כמו כן, סביר שעלות הנזק האפשרי גבוהה מעלות הטילים המשוגרים.
בעקבות מחירם היקר של המיירטים,[124] פותחה מערכת "מגן אור" ליירוט באמצעות קרן לייזר.
ארצות הבריתארצות הברית – 2 סוללות. סוללה ראשונה בשימוש החל מ-30 בספטמבר 2020,[125] סוללה שנייה נמסרה ב-3 בינואר 2021.[126] באוגוסט 2023 פורסם כי המרינס ירכשו סוללות כיפת ברזל ומיירטים ב-200 מיליון דולר.[127]
מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור".
Coordinate: 45°28′17.2″N 9°13′09.56″E / 45.471444°N 9.219321°E45.471444; 9.219321 Comando 1ª Regione AereaStemma del Reparto Descrizione generaleAttivo1967 - oggi Nazione Italia Servizio Aeronautica Militare TipoComando territoriale a livello interregionale CompitiFunzioni territoriali e presidiarie per l'A.M. PosizionePiazza Ermete Novelli, Milano Parte di Stato Maggiore dell'Aeronautica Militare Reparti dipendenti Comando aeroporto di Milano Linate Istituto...
Meriam Si Jagur, di depan Taman Fatahillah. Meriam Si Jagur atau Meriam Ki Jagur adalah sebuah Meriam kuno peninggalan Portugis yang berada di halaman Museum Fatahillah Jakarta. Sejarah Detail di cincin pangkal, cascabel, dan gagang ujung meriam. Meriam Si Jagur dibuat oleh orang Portugis bernama Manoel Tavares Baccaro di Macau, China, yang kemudian oleh Portugis dibawa ke Melaka. Di Macau, meriam ini oleh Portugis ditempatkan di benteng St. Jago de Barra (St. Jago = nama orang suci, de Barra...
Опис файлу Опис Колегіум Джерело власна робота Автор зображення Котис Олександр Ліцензія див. нижче Ліцензування Цей твір поширюється на умовах ліцензії Creative Commons Attribution 3.0 Unported. Коротко: ви можете вільно поширювати цей твір, змінювати і використовувати його в бу�...
هذه المقالة تحتاج للمزيد من الوصلات للمقالات الأخرى للمساعدة في ترابط مقالات الموسوعة. فضلًا ساعد في تحسين هذه المقالة بإضافة وصلات إلى المقالات المتعلقة بها الموجودة في النص الحالي. (مارس 2019) تيريز من براونشفايغ-فولفنبوتل (بالألمانية: Therese von Braunschweig-Wolfenbüttel) معلوم�...
لمعانٍ أخرى، طالع الطبيعة (توضيح). للطبيعة اثنان من المعاني المتداخلة في الفلسفة. فهي تعني من ناحية مجموع كل الأشياء الطبيعية، أو كل ما يندرج تحت قوانين الطبيعة. كما تعني من ناحية أخرى جوهر و أسباب الأشياء الفردية. طريقة فهم معنى ومغزى الطبيعة كان وما زال م�...
Jasper, AlabamaKotaMotto: Experience from the past, knowledge for the future.Letak di Kabupaten Walker dan negara bagian AlabamaNegaraAmerika SerikatNegara bagianAlabamaKabupatenWalkerPemerintahan • Wali kotaSonny PoseyLuas • Total26,9 sq mi (69,6 km2) • Luas daratan26,9 sq mi (69,6 km2) • Luas perairan0 sq mi (0 km2)Ketinggian328 ft (100 m)Populasi (2013)[1] • ...
Der Titel dieses Artikels ist mehrdeutig. Weitere Bedeutungen sind unter Goris (Begriffsklärung) aufgeführt. GorisԳորիս Staat: Armenien Armenien Provinz: Sjunik Koordinaten: 39° 30′ N, 46° 20′ O39.50777777777846.3386111111111370Koordinaten: 39° 30′ N, 46° 20′ O Höhe: 1370 m Einwohner: 23.019 (2009) Zeitzone: UTC+4 Gemeindeart: Stadt Bürgermeister: Aruschan Aruschanjan[1] (parteilos, früher HHK) Webpr...
List of events ← 2018 2017 2016 2019 in Zambia → 2020 2021 2022 Decades: 1990s 2000s 2010s 2020s See also: Other events of 2019 Timeline of Zambian history Events in the year 2019 in Zambia. Incumbents President: Edgar Lungu Vice-President: Inonge Wina Chief Justice: Irene Mambilima Deaths Brenda Muntemba in 2018 21 January – Lupando Mwape, politician, Vice-President 2004–2006 (born c. 1950).[1] 19 March – Brenda Muntemba, diplomat (b. 1970).[2] References ^ ...
Universitas New YorkBerkas:New York University Seal.svgMotoPerstare et præstare (Latin)JenisSwastaDidirikan1831Dana abadi$2.09 miliar[1]PresidenJason WongStaf akademik6.755Staf administrasi15.286Jumlah mahasiswa50.917[2]Sarjana21.638Magister21.766Alumni350,000LokasiNew York, NY, Amerika SerikatWarnaViolet and White Nama julukanVioletsMaskotBobcatSitus webwww.nyu.edu Untuk kegunaan lain, lihat New York. Universitas New York (bahasa Inggris: New York Unive...
2008 American slasher film This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Killer Movie – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (April 2018) (Learn how and when to remove this template message) Killer MovieTheatrical release posterDirected byJeff FisherWritten byJeff FisherProduced byCornelia Ryan Tayl...
1942 Canadian filmStop That Tank!Title frameDirected byUb Iwerks (uncredited)[1]Produced byWalt DisneyStarringBilly Bletcher as The Devil (voice) (uncredited)Walt Disney as The Cow (voice) (uncredited)Pinto Colvig as Vocal Effects (voice) (uncredited)Narrated byPeter Carter Page (uncredited)Music byFrank Churchill (reused music from Three Little Wolves and The Practical Pig)Paul J. Smith (reused music from The Practical Pig)Animation byPeter Carter PageWard KimballFred MooreColor proc...
Group of fortified cities in Malta This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Three Cities – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2015) (Learn how and when to remove this template message) Not to be confused with Three Cities Productions. View of the Three Cities from Valletta Three Cities ...
Chennai Metro's Blue Line metro station Guindy Chennai Metro stationGeneral informationLocationGuindy Flyover, Race View Colony, Guindy, Chennai, Tamil Nadu 600032Coordinates13°00′33″N 80°12′47″E / 13.009262°N 80.213189°E / 13.009262; 80.213189Owned byChennai MetroOperated byChennai Metro Rail Limited (CMRL)Line(s)Blue LinePlatformsSide platform Platform-1 → Chennai International Airport (to be extended to Kilambakkam in the future)Platform-2 → Wimco Na...
The United States Air Force provides a continuum of professional military education at Air University with Basic Developmental Education (BDE), Primary Developmental Education (PDE), Intermediate Developmental Education (IDE), and Senior Developmental Education (SDE).[1] In the Air Force, Primary is Squadron Officer School (SOS),[2] Intermediate is Air Command and Staff College (ACSC),[3] and Senior is Air War College (AWC).[4] Basic was the Air and Space Basic...
Kingdoms in the Qin-Han interregnum Conquest of the Three QinsApproximate location of the Eighteen KingdomsDateAugust–September 206 BC, June 205 BCLocationGuanzhongResult Han victoryBelligerents Kingdom of Han Kingdom of YongKingdom of SaiKingdom of ZhaiCommanders and leaders Han XinLiu BangCao ShenFan KuaiGuan YingZhou BoJin XiLi Shang Zhang Han †Sima Xin Dong Yi Zhang Ping (POW)Zhao BenNeishi BaoYao RuiStrength Less than 40,000[1] Unknown vteChu–Han Con...
Perl-based structured wiki application For the robot character, see Twiki (robot). TWikiDeveloper(s)Peter ThoenyInitial release23 July 1998; 25 years ago (1998-07-23)Stable release6.1.0[1] / 2018-07-16[±]Preview releaseNone (None) [±] Repositorysvn.twiki.org/svn/twiki/ Written inPerlTypeWikiLicenseGPLWebsitetwiki.org TWiki is a Perl-based structured wiki application,[2] typically used to run a collaboration platform, knowledge or documen...
Group drug trafficking operations A drug cartel is a criminal organization composed of independent drug lords who collude with each other in order to improve their profits and dominate the illegal drug trade. Drug cartels form with the purpose of controlling the supply of the illegal drug trade and maintaining prices at a high level. The formations of drug cartels are common in Latin American countries. Rivalries between multiple drug cartels cause them to wage turf wars against each other. T...
British liberal democrat politician The Right HonourableThe Lord AddingtonMember of the House of LordsLord Temporalas a hereditary peer17 June 1986 – 11 November 1999Preceded byThe 5th Baron AddingtonSucceeded bySeat abolishedIncumbentas an elected hereditary peer 11 November 1999Preceded bySeat established Personal detailsBorn (1963-08-24) 24 August 1963 (age 60)NationalityBritishPolitical partyLiberal DemocratSpouseElizabeth Ann (née Morris)ParentJames Hubbard, 5th Baro...
Subdivision of the Grand Duchy of Lithuania and the Kingdom of Poland Kiev VoivodeshipPalatinatus KioviensisWojewództwo kijowskieКиївське воєводствоVoivodeship of Polish–Lithuanian Commonwealth¹1471–1793 Coat of arms The Kiev Voivodeship in the Polish–Lithuanian Commonwealth in 1635.Capital(Kijów (Kyiv), 1471–1667), Żytomierz (Zhytomyr, 1667–1793)Area • 1793200,000 km2 (77,000 sq mi)Population • 1793 500,000 HistoryGovernm...
_(cropped).jpg){kind=small}
.jpg)
